חצי כוח: האתגרים הגדולים של אורן חסון
פעם יו"ר ההתאחדות היה ראש ממשלת הכדורגל, אבל מאז הקמת מינהלת הליגות התפקיד איבד סמכויות ויוקרה. למציאות הזאת נכנס היו"ר החדש, שינסה לנווט את ספינת הכדורגל הישראלי בלי להתנגש ביותר מדי קרחונים
"אתה לא יכול להיות ראש ממשלת הכדורגל כשאתה אחראי בעיקר על הליגות הנמוכות או הנוער", אמר אתמול לוזון. "הפיצול עם המינהלת פגע ביוקרה, במעמד ובכוח של התפקיד. כל ההיילייט מגיע דרך הליגות הבכירות, הרי לא מדברים על בית"ר ר"ג".
לוזון היה אחד היו"רים הדומיננטיים ביותר בעשורים האחרונים, השריף של הכדורגל הישראלי, שיכול היה לעשות מה שהוא רוצה. הוא וגברי לוי ז"ל, שהקדים אותו בתפקיד במספר שנים, היו טיפוסים שונים מהאנשים שמנהלים כיום את הכדורגל הישראלי. הם העבירו החלטות בעזרת נורמות ניהול שונות לגמרי, שלא יכולות להתקיים בעידן הנוכחי, בעיקר אחרי המהפכה שהנהיגה שרת הספורט לשעבר, לימור לבנת, זו שהביאה לעזיבה של לוזון ולהולדתה של המינהלת.
לוזון מסביר את השיטה שלו: "השאלה היא אם אתה בולדוזר או לא. אני החלטתי למשל לבנות בית נבחרות על הקרקע הכי יקרה בישראל ועשיתי את זה עם תחכום עסקי אחרי עשרות שנים של דיבורים. אני יכול לתת טיפ לחסון, שיעשה את מה שהוא מאמין בו ורק מהלב, ושלא יראה אף אחד ממטר".
מחליפו של לוזון, עופר עיני, לא הגיע מתחום הכדורגל והיה נטול אמוציות, שאפיינו את הדור הקודם. הוא הביא את הניסיון שלו מההסתדרות, עם ניהול משברים נכון ומושכל, כמו בפרשת המשחקים בשבת והבעיות הפוליטיות עם הפלסטינים. עיני גם הציל את ההתאחדות מקריסה כלכלית והביא אותה למצב הפיננסי הטוב ביותר מיום היווסדה. אחריו הגיע איש עסקים נטו כמו שינו זוארץ, שעזב די מהר אחרי שהבין שהעסקונה לא תיתן לו לעבוד, ועדיין הוא הצליח להביא לארץ את אליפות אירופה עד גיל 17 ולהקים אקדמיה ומרכזי מצוינות.
הנבחרת בחלון הראווה
עכשיו מגיע חסון, שהיתרון שלו שהוא היה ממקימי המינהלת - כך שנראה כי שני הגופים יעבדו בשיתוף פעולה. מי שהביא אותו להתאחדות היה שטרן חלובה, נציג העסקונה הישנה, אבל הוא זכה גם לתמיכה של בעלי קבוצות כמו יעקב שחר ואלונה ברקת.
מעבר למינהלת, שכירסמה בכוחה של ההתאחדות, אלמנט נוסף ומשמעותי שהוריד את כוחו של היו"ר הוא עניין ההקצבות. בעבר ההקצבות הממשלתיות היו מגיעות להתאחדות ומשם מועברות לקבוצות. זה הפך לקלף מיקוח בידי היו"רים, שלא פעם עיכבו את הכספים כדי ללחוץ על המועדונים. היום משרד הספורט מעביר את הכספים ישירות לקבוצות, מה שהחליש גם את מרכזי הספורט, שהיו בעבר מעוז כוחו של היו"ר.
"המינהלת הפכה את התפקיד לשולי", אומר אחד מראשי ההתאחדות. "היו"ר הוא אמנם הרגולטור של הכדורגל, אבל בלי ניהול הליגות הגדולות כוחו השתנה, הוא כבר לא הדמות המרכזית מפעם. הסמכויות קיימות, אבל הן מוגבלות". לעומתו, יש מי שחושב אחרת: "יו"ר ההתאחדות הוא עדיין הפונקציה החזקה ביותר בכדורגל הישראלי, למרות שקשה להשוות אותו לתפקיד יו"ר המינהלת. מדובר בעולמות תוכן שונים".
זוארץ, שהגיע כקונצנזוס גדול, הבין עד כמה קשה לנהל התאחדות עם חבורת אינטרסנטים וזז הצידה מהר מאוד. חסון למד את הלקח וכתנאי להסכמתו לקבל את התפקיד קיבל הבטחה לצמצם את המזכירות ולקבל החלטות בפורומים קטנים יותר, מה שיקל עליו להעביר את הרפורמות שהוא רוצה.
אחרי אובדן השליטה המלאה על הליגות המקצועניות, חלון הראווה של ההתאחדות הוא הנבחרת, שגם בעידן הדהוי שלה עדיין מעניקה את הרייטינג והסכומים הגבוהים ביותר בכדורגל הישראלי. האתגר הגדול ביותר הוא הרחבת התשתיות, שכרגע מתאימות לעולם השלישי מבחינת כמות המגרשים, והגדלת מספר הכדורגלנים הפעילים, שעומד על 40 אלף בלבד.
צריך יו"ר בפול טיים ג'וב
אז על מה בעצם חסון יהיה אחראי? את איגוד השופטים הוא מממן, אבל ממש לא יכול להתערב בו. גם הרשות לבקרה היא גוף אוטונומי, למרות שההתאחדות קובעת את התקנון שלה וממנה את היו"ר. ההתאחדות מנהלת את הנבחרות, אבל עבודתו של היו"ר מסתיימת למעשה אחרי מינוי המאמנים והמנהלים המקצועיים.
ועדיין, לחסון יש מספיק נושאים לעסוק בהם, שיכולים להשפיע על עתיד הכדורגל. שכר הוא לא מקבל ולכן ימשיך לשמש במקביל כמנכ"ל בחברת הגז שבבעלותו של עיני. השאלה היא איך זה יעבוד ביחד, מכיוון שההתאחדות צריכה יו"ר בפול טיים ג'וב, שיטפל במחלקות הנוער, שדרוג ליגות החובבים, היחסים עם פיפ"א ואופ"א, מינוי נשיא בית הדין העליון, כדורגל נשים, הכשרות מאמנים ועוד.
מינהלת הליגות אחראית בעיקר על ענייני השיווק של שתי הליגות הגבוהות, אבל מנהלת אותן תחת מגבלות מכורח ההסכם עם ההתאחדות שנולד בחטא, ולכן אין ניתוק אמיתי בין שני הגופים. במינהלת יכולים למשל לדבר על הרצון לצמצם את הליגות ולהגדיל את מספר הזרים, אבל כל שינוי כזה חייב לעבור דרך תקנון ההתאחדות, שבסופו של דבר מקבלת את ההחלטות הכי קריטיות מבחינת הכדורגל. לקראת ההסכם החדש, שאמור להיחתם במהלך העונה הבאה, המינהלת רוצה להשיג סמכויות נוספות מההתאחדות, שמצידה לא מתלהבת לוותר עליהן.
ניגודי אינטרסים
בכל אירופה, למעט בטורקיה, ישנם שני גופים נפרדים שמנהלים את הכדורגל, בצורה דומה למה שקורה בישראל, ובכל המדינות יש ירידה בכוחו של יו"ר ההתאחדות. ואולם, ההתאחדות היא זו שנותנת למעשה את הסמכות למינהלת. המצב דומה למועצת העיר, שמורכבת מנבחרי ציבור ומעניקה סמכויות לחברה העירונית, שמוציאה את העניינים לפועל.
יש חוטים שמחברים בין שני הגופים, כמו חבל טבור בין ההתאחדות למינהלת, אבל לא תמיד יש הלימה בין הרצון של הקבוצות לזה של ההתאחדות, ואז נוצרים ניגודי אינטרסים שמובילים לנקודות חיכוך. למשל, יו"ר המינהלת ארז כלפון רצה להוריד את מספר הזרים בלאומית משניים לאחד, אבל בהתאחדות סירבו לאשר את המהלך בטענה שזה יפגע בליגות הנמוכות. המינהלת בתגובה עקפה את הנושא והבטיחה תמריץ של 200 אלף שקל לקבוצות שלא יחתימו יותר מזר אחד.
חסון, שחבש כבר בעבר את כובעי מנכ"ל ויו"ר המינהלת, יצטרך להתמודד בקרבות עם הקבוצות על מחזורים שנופלים סמוך למשחקי הנבחרת, ונתח החלוקה במכרז זכויות השידור שייצא לדרך בעונה הבאה. המינהלת רוצה שישה זרים, ההתאחדות תרצה לדאוג קודם כל לכדורגלן הישראלי ותעדיף ארבעה. בקיץ האחרון היה קרב בין המינהלת להתאחדות על משחקי המבחן בין השלישית מהסוף בלאומית למנצחת הפלייאוף בליגה א'. במינהלת רצו להמשיך בשיטת שני המשחקים, במטרה לסייע לקבוצות הלאומית, אבל זה הפך למשחק אחד שמתאים לאינטרס של ההתאחדות.
אז עם כל המגבלות, קרבות האינטרסים והסמכויות המוחלשות, חסון ינסה לנווט החל מהבוקר את ספינת הכדורגל עם כמה שפחות היתקלות בקרחונים.