גם כשהריבית אפסית: יש מה לעשות עם הכסף
333 מיליארד שקל שוכבים ללא מעש בחשבונות העו"ש בישראל, ועוד 750 מיליארד שקל בפיקדונות שכמעט ולא מניבים רווחים. איך אפשר לחסוך למרות הריבית הנמוכה במשק - ואפילו להרוויח מזה? 10 חלופות לשימוש בכסף. צפו בריאיון עם הכלכלן יניב חברון באולפן ynet
בשבוע שעבר פרסמנו נתונים מדאיגים שלפיהם היקף הכסף ששוכב ללא מעש בחשבונות העו"ש של הציבור (משקי בית ופירמות) זינק כמעט פי חמישה בעשור האחרון ל-333 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את הפיקדונות (כ-750 מיליארד שקל), שלפי הערכות רובם נמצאים לטווח קצר וצוברים תשואה קרובה לאפס. כלומר קרוב לטריליון שקל, המהווים מעל לרבע מנכסי הציבור לא צוברים תשואה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתבצרים במזומן: 333 מיליארד שקל שוכבים בחשבון עו"ש ללא מעש
שעון הקיץ שהסתיים הבוקר תרם למשק 350 מיליון שקל
מחקר: "חיסכון לכל ילד" מגדילה את אי השוויון
"לאורך השנים קיימת ירידה בחיסכון של הציבור לטווח בינוני. הוא חוסך לפנסיה, אך לא 'לחיים עצמם'", אומר נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. "המדינה אמרה ובצדק שחשוב שאנשים יחסכו לפנסיה, ניתבה לשם הטבות מס ואפילו הכריחה את כולנו לחסוך בפנסיה חובה. אבל, לצד זאת, אין מכשיר אטרקטיבי מספיק שנותן לך תמריץ לחסוך לטווח הקצר יותר", הוא מוסיף.
לאחר שסוף סוף תקום ממשלה ותתחיל לעבוד הכנסת, ספיר מתכוון לפעול ליצירת מוצר השקעה לטווח בינוני שיכלול הטבות מס על מנת לעודד את הציבור לחסוך. כיום אמנם יש הטבות שכאלה בקרנות ההשתלמות, אולם מדובר במכשיר שלא כל אחד יכול להשקיע בו, והדבר תלוי בכלל ברצון המעסיקים להפריש לשם כספים.
בכל אופן אי אפשר רק לסמוך על המדינה שתדאג לנו, והאחריות מונחת בראש ובראשונה על הציבור. היעדר ידע וחינוך פיננסי ורתיעה משוק ההון מביאים לכך שרבים מאיתנו מעדיפים פשוט להשאיר את הכסף בחשבון או להעביר אותו לפיקדון שאינו צובר ריבית, זאת על אף שיש אלטרנטיבות בשוק. אז נכון, שלכל מכשיר יש חסרונות, והרבה פעמים גם השקעות עשויות לרדת, אולם חשוב שלא לפחד, להתעקש ללמוד ולקבל החלטה מושכלת, כי הפתרון הקל של אי־השקעת הכספים עוד יעלה לנו ביוקר. אז מה האפיקים המרכזיים שניתן לחסוך בהם כיום? בדקנו
פיקדונות
הפיקדונות היו בעבר אפיק החיסכון הנפוץ, אולם בעשור האחרון ירדה הפופולריות שלהם, שכן הם מניבים תשואה אפסית בשל הריבית הנמוכה במשק. ככל שהכסף בפיקדון מופקד לזמן ארוך יותר, מוצעת ללקוח תשואה גבוהה יותר, אך גם אז מדובר בתשואה נמוכה של כ-3%-2%.
יתרון: תשואה מובטחת, אין סיכון (אלא אם הבנק שבו מופקד הכסף פשט את הרגל).
חיסרון: הכסף אינו נזיל, והתשואה אפסית.
פוטנציאל תשואה: 0.1% ועד כ-2% אם מדובר לטווח ארוך.
פיקדונות מובנים
בעוד שבפיקדון רגיל התשואה מובטחת לנו מראש, בפיקדון מובנה אנחנו לא יודעים מראש את התשואה שנקבל, והיא תלויה בביצועיו של נייר ערך מסוים. למשל, פיקדון מובנה לשלוש שנים, שמציע 80% מעליית סל מדד המניות האמריקאי הנאסד"ק. מדובר במכשיר מתוחכם אותו מנהל לרוב הבנק, שמביא לכך שאם מדד המניות ירד, המשקיע לא ייפגע ויוחזר לו הכסף במלואו. קשת האפשרויות של הפיקדונות המובנים היא רחבה מאוד, וכוללת הצמדה למחירי סלי מניות, סחורות, ריביות ושערי חליפין.
יתרון: ליהנות משני העולמות: להשקיע את הכסף באפיק בעל סיכון נמוך, וגם ליהנות מאפשרות של תשואה גבוהה בהרבה מזו שיכלו לקבל בהשקעות סולידיות.
חיסרון: הפיקדונות לא נזילים. כמו כן, הסיכון הוא אובדן הריבית האלטרנטיבית אם הכסף היה מושקע בפיקדון רגיל. כלומר, המשקיעים עלולים למצוא את עצמם סוגרים את הכסף לתקופה מסוימת, לא יכולים להשתמש בו, ובסיומה מגלים שהוא לא הניב להם תשואה.
פוטנציאל תשואה: 10%-0%.
קרנות נאמנות
מכשיר השקעה פופולרי בקרב הציבור הרחב. הקרן משקיעה את כספי המשקיעים במגוון נכסים בשוק ההון (בעיקר אג"ח ומניות), ומי שאחראי על ניהול הנכסים הוא בית ההשקעות המנהל את הקרן, העושה זאת בתמורה לדמי ניהול. יש כיום כ-1,200 קרנות נאמנות מסוגים שונים וברמות סיכון שונות. לרוב, יועצי ההשקעות בבנקים ממליצים ללקוחותיהם אילו קרנות לקנות.
יתרונות: חשיפה לשוק ההון שבו קיים פוטנציאל לתשואה גבוהה. ניתן לבצע השקעה גם בסכומי כסף קטנים (אפילו כמה מאות שקלים) שינוהלו על ידי מנהל השקעות מקצועי, ובעמלות מופחתות לעומת רכישה ישירה של ני"ע.
חסרונות: קרן הנאמנות גובה דמי ניהול, ומשקיעה בשוק ההון כך שעלולים להיגרם גם הפסדים.
פוטנציאל תשואה: תלוי בסוג הקרן, טווח רחב כולל הפסדים.
קרנות סל
קרנות סל הן סוג של קרן נאמנות, אלא שבמקרה הזה נקבע מראש סל ני"ע של הקרן בהתאם למדדים הקיימים (מדד המניות ת"א 125, מדד 500 P&S של שוק המניות האמריקאי וכדומה). אין לקרנות אלה מנהל השקעות פעיל, והן משקיעות בני"ע המרכיבות את המדד.
יתרונות: דמי ניהול נמוכים יותר לעומת קרנות הנאמנות, וישנה גישה בעולם ההשקעות שאומרת שקשה להניב תשואה גבוהה מהמדד, כך שעדיף להשקיע בו ישירות.
חסרונות: חשיפה לירידות שערים בבורסה, וכן אין יכולת לשנות את הרכב ההשקעה בקרן.
פוטנציאל תשואה: תלוי בסוג הקרן, טווח רחב כולל הפסדים.
תיק השקעות עצמאי
ניתן גם לנהל לבד את הכסף ולהשקיע אותו ישירות ברכישת אג"ח ומניות. אפשר לעשות זאת באמצעות מנהל תיקים המתמחה בכך, או באופן עצמאי או באמצעות חברות ניהול תיקים דיגיטליות, שנותנות את השירות גם לבעלי סכום השקעה נמוך יחסית של כמה עשרות אלפי שקלים. יש לקחת בחשבון שבמקרים רבים מנהלי התיקים קונים קרנות נאמנות וקרנות סל. מי שמחליט לנהל לבד את הכספים ולבחור באילו ניירות ערך להשקיע חייב לדעת שהשקעה בשוק ההון דורשת ידע ומיומנויות, ואינה מתאימה לכל אחד.
יתרונות: ניהול פעיל של הנכסים במטרה למקסם את התשואה ולאתר הזדמנויות בשוק ההון.
חסרונות: כרוך בדמי ניהול ובעמלות קנייה ומכירה של הניירות, ובסיכון להפסדים בעיקר אם מי שמנהל את הכספים אינו מספיק מיומן.
פוטנציאל תשואה: טווח רחב, כולל הפסדים.
פוליסת חיסכון
זהו מכשיר השקעה שצבר תאוצה בשנים האחרונות, ומנהל כיום כבר כמה עשרות מיליארדי שקלים. מכשיר זה מתחרה בקרנות הנאמנות, ומציג מולן שני יתרונות מרכזיים: אין תשלום מס כאשר עוברים ממסלול למסלול בפוליסה (בעוד המעבר בין קרנות נאמנות גורר תשלום מס על הרווחים), וכן מגוון הנכסים שפוליסת החיסכון יכולה להשקיע בהם רחב יותר לעומת הקרנות, כגון השקעה השקעה בנדל"ן ותשתיות.
יתרונות: חשיפה לניהול השקעות מקצועי גם בסכומים קטנים, ויתרון מס. הכסף נזיל, כמו כן ניתן לבקש לפרוע את הכסף באמצעות קצבה חודשית לתקופה מסוימת.
חסרונות: דמי ניהול גבוהים בממוצע יחסית לקרנות הנאמנות (אם כי ניתן למיקוח), ותהליך רכישת הפוליסה מסורבל יותר לעומת הקרן.
פוטנציאל תשואה: טווח רחב, כולל הפסדים.
קופת גמל להשקעה
מוצר חדש יחסית שנכנס לשוק לפני כשלוש שנים, ויש בו כיום מעל ל־10 מיליארד שקל. בדומה לפוליסת חיסכון, מוצר זה יכול להשקיע במגוון נכסים. ניתן לפדות את הכסף בכל זמן שהוא, ואולם אם ממתינים עד לגיל הפרישה, ומושכים את הכסף כקצבה, אז נהנים מפטור ממס על הרווח. ישנה מגבלה של הפקדה של עד 70 אלף שקל בשנה לקופה.
יתרונות: הטבות מס, נזילות - ניתן תמיד למכור.
חסרונות: כרוך בדמי ניהול, חשיפה לתנודות השוק וישנה מגבלה על היקף הסכום שניתן להפקיד.
פוטנציאל תשואה: טווח רחב, כולל הפסדים.
הלוואות P2P
מדובר במכשיר חדש שנוצר בעולם בעשור האחרון. במסגרת מכשיר זה מעניקים אנשים פרטיים הלוואות באופן ישיר לאנשים אחרים (Peer to Peer), ולמעשה מוותרים על הבנק כמתווך הכספים של הציבור (שגוזר על כך רווחים נאים). במסגרת מוצר זה הקיים בישראל במספר חברות, ישנן פלטפורמות אינטרנטיות המפגישות בין המלווים והלווים, לאחר שהן מבצעות סינון של הלווה ושל רמת הסיכון שלו. הפלטפורמות מבצעות את תהליך הסינון ואת תפעול ההלוואה בתמורה לעמלה. בישראל שוק זה מגלגל לפי הערכות כמה מיליארדי שקלים, ובאחרונה אף נכנסו הפלטפורמות תחת פיקוח, כדי להגביר את אמון הציבור בהן.
יתרונות: פוטנציאל תשואה נאה ביחס לסיכון, זמין גם בסכומי כסף נמוכים, ודרך ההשקעה פשוטה למדי ונעשית דרך האינטרנט.
חסרונות: חשיפה להפסדים אם הלווה לא עמד בהחזר ההלוואה (חלק מהמנהלים קבעו מנגנוני הגנה לצמצום ההפסדים). מדובר במוצר חדש יחסית, שעדיין לא התמודד עם תקופה של משבר כלכלי, ולכן קשה להעריך את פוטנציאל רמת הסיכון שלו.
פוטנציאל תשואה: 7%-4%, אולם גם עלול להיגרם הפסד.
השקעה ישירה בנדל"ן
בישראל, בניגוד למדינות רבות יש אובססיה מסוימת לנדל"ן. כל זוג צעיר חייב לקנות דירה, גם במחיר של השתעבדות למשכנתה, והסברה הרווחת היא שנדל"ן זו השקעה מצוינת ובטוחה (ועליות המחירים בעשור האחרון רק חיזקו אמונה זו). לאורך העשור האחרון נרשם גידול במשקיעי הנדל"ן, אם כי חלקם ירד בשנים האחרונות לאור מאמצי המדינה להוריד את המוטיבציה להשקעה בנדל"ן כדי לקרר את המחירים בשוק.
יתרונות: פוטנציאל תשואה לא מבוטל הן לאור ביקושים גבוהים לנדל"ן בישראל, והן לאור העובדה שלרוב מדובר ברכישה ממונפת באמצעות נטילת משכנתה, שמגדילה את פוטנציאל התשואה על ההון המושקע ברכישה.
חסרונות: השקעה לא נזילה, שדורשת סכום של לפחות כמה מאות אלפי שקלים. ההשקעה כרוכה בעלויות נלוות כגון 8% מס רכישה, תיווך והוצאות משפטיות.
השקעה בנדל"ן. פוטנציאל תשואה גבוה, אך ההשקעה אינה נזילה
קרנות השקעה בנדל"ן
שוק הנדל"ן קורץ למשקיעים רבים, אלא שלא לכולם סכומי כסף פנויים גבוהים מספיק לרכישת של נכסי נדל"ן, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ברכישת נכסים בחו"ל, מה שמצריך ידע רחב. על רקע זה התפתח תחום קרנות ההשקעה בנדל"ן בישראל ובחו"ל, שבו מגויסים כספים ממספר משקיעים לצורך רכישת נכסים משותפת אותם בוחר מנהל הקרן, או לקרנות המעניקות הלוואות ליזמי נדל"ן. אלא שחשוב להזהיר שלרוב מדובר בקרנות שאינן מפוקחות. כמו כן צריך להיזהר במיוחד מקרנות שמכריזות על "תשואה מובטחת" ללקוחותיהם, שכן אי־אפשר להבטיח תשואה באף מכשיר למעט פיקדונות, ובניגוד למה שרבים חושבים - בשוק הנדל"ן אפשר גם להפסיד.
יתרונות: חשיפה להזדמנויות השקעה אטרקטיביות בשוק הנדל"ן גם בסכומי כסף נמוכים יחסית.
חסרונות: השקעה שאינה נזילה, ולרוב גם אינה מפוקחת, כרוכה בתשלום דמי ניהול או חלוקה ברווחים עם מנהל הקרן.
לפנייה לכתב/ת 
