החדקונית שהובאה לארץ להילחם בשיטה הכחלחלה

התקווה החדשה להדברת המין הפולש, שמאיים על הטבע הישראלי המקומי: חדקונית השיטה. מחקר בן שלוש שנים באוניברסיטת תל אביב גילה כי חיפושית ממשפחת החדקוניתיים תמנע את ההשתלטות של עץ השיטה הכחלחלה על הטבע הישראלי. המחקר יוצג השבוע בכנס השיטים בערבה.

שיטה כחלכלה בפריחה צהובה(צילום: יונתן סבלסקי)

חדקונית השיטה(צילום: עוז ריטנר)

השיטה הכחלחלה הובאה לישראל על ידי הבריטים בתחילת המאה ה-20. מדובר במין פולש שמקורו באוסטרליה, שמשגשג על קרקעות חוליות באקלים ים-תיכוני. בדרום אפריקה, שאליה הוכנסה במאה ה- 19, הפך העץ למזיק קשה עקב השפעתו ההרסנית על המערכת האקולוגית הייחודית. בישראל המין הפולש פגע קשות בחולות מישור החוף ומצוי כיום ברוב חלקי הארץ.

השיטה הכחלחלה מייצרת זרעים במספרים גדולים, שמצטברים בקרקע ונותרים חיוניים במשך עשרות שנים. כיום, העץ נמצא ביותר מ- 80 מדינות ברחבי העולם ונחשב כמין פולש בין השאר בארצות הברית, דרום אפריקה, ספרד ופורטוגל. ניסיונות להדביר אותה באמצעים מכניים וכימיים - יקרים ואינם מספקים.

מין פולש. שמורת חולות ניצנים(צילום: ד"ר עופרי גבאי, החברה להגנת הטבע)

פוגעת במינים אחרים. השיטה שהביאו הבריטים(צילום: ד"ר עופרי גבאי, החברה להגנת הטבע)

העמידות של השיטה, היתרון התחרותי שלה והפגיעה הגדולה בטבע המקומי, הובילו לבחינת האפשרות של הדברה ביולוגית. לצורך זה הוכנסה לדרום אפריקה החדקונית האוסטרלית Melanterius castaneus, שזחליה ניזונים מזרעי השיטה ומשמידים אותם. החדקונית הובאה לדרום אפריקה בשנות ה-80' של המאה הקודמת ובאזורים שבהן התבססה התברר שהיא מסוגלת להשמיד 90%-100% מהזרעים והיא פוגעת אך ורק בשיטה כחלחלה.

ד"ר נטע דורצ'ין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, החליטה לבחון אם ניתן ליישם את ההצלחה בדרום אפריקה גם בישראל. יחד עם פרופ' צבי מנדל מהמחלקה לאנטומולוגיה במינהל המחקר החקלאי נאספו במהלך המחקר אלפי חדקוניות והביאו אותם לישראל לניסויים בתנאי הסגר.

ד"ר נטע דורצ'ין(צילום: יונתן סבלסקי)

המחקר, שהחל ב-2016, העלה שהחדקונית אינה מסוכנת למיני צומח מקומיים. החוקרים צופים שכאשר תשוחרר לטבע הישראלי תוכל החדקונית להוביל לתוצאות דומות לאלה שנראו בדרום אפריקה.

אבל האתגר הגדול שעמד בפני החוקרים היה "לאקלם" את החדקונית בישראל ו"לשבור" את זמני התרדמה שלה. בטבע החדקונית פעילה בחודשים אוקטובר-דצמבר, בהתאם לזמני הפריחה של השיטה הכחלחלה בחצי כדור הארץ הדרומי, בעוד שבחצי הכדור הצפוני העץ פורח בחודשים אפריל-יוני, בזמן שהחדקונית נמצאת בתרדמה. במסגרת המחקר הצליחו החוקרים "לשבור" את תרדמת החדקונית על ידי חשיפה שלה לפריחה ופירות של שיטה כחלחלה בישראל.

אז מה הופך את השיטה הכחלחלה לכל כך מסוכנת? "באקולוגיה אין ואקום", מסביר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים. "אם מין מסויים, במקרה הזה עץ, מתפשט בבית גידול מסויים, זה יבוא על חשבונו של מין אחר. צמחים עסוקים בתחרות על משאבים של מים, שטח והכי חשוב אור. הצרה הכי גדולה עם השיטה הכחלחלה היא שאין זבנג וגמרנו. בקרקע יש בנק זרעים שמכיל אלפי זרעים".

בחולות ניצנים, שם פשטה השיטה וחנקה את הטבע המקומי, נאלצים כיום לעקור את העצים שוב ושוב. מדובר בעבודה סיזיפית, אבל כשהשיטה נעלמת - המינים המקומיים מתחילים להשתקם. לנוכח תוצאות המחקר יפעלו כעת החוקרים לקבלת היתר מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות לשחרור החיפושית ובחינת ההשפעה שלה על השיטה הכחלחלה בישראל.

אם ההיתר יינתן, זו תהיה הפעם הראשונה בארץ שמבצע כזה יוצא לפועל. השיטה מתחילה לפרוח באפריל, ולכן הזמן קצר. "אין מסורת בישראל של הדברה ביולוגית של צמחים פולשים, למרות שאנחנו מעצמה ביולוגית של הדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות", אומרת ד"ר דורצ'ין.

המחקר יוצג במהלך כנס שיטים ה-5, שיתקיים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, השבוע בתחנת "יאיר" בחצבה.