רחוקים מהעין, מהלב ומאחדות: הדור הצעיר בישראל ובתפוצות מחויב פחות לעם יהודי
מערכת היחסים בין חלקי העם היהודי - זה בישראל וזה בתפוצות - ידעה בשנה האחרונה יותר מורדות מעליות. נשאלת השאלה האם רעיונות העבר עליהם היו מושתתים היחסים אינם רלבנטיים עוד, ואם כך, כיצד יוצרים קירוב לבבות מחדש כשמדי יום גוברות המחלוקות בין הצדדים?
בשיתוף הליגה נגד השמצה
"שינויים בין דוריים נותנים את אותותיהם על מערכת היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות. הדור הצעיר, גם בישראל וגם בתפוצות, מחויב פחות לעם היהודי", אומרת קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל.
מערכת היחסים בין ישראל ליהודי התפוצות ידעה עליות ומורדות במהלך השנים, אך שמרה לרוב על יציבות ואחדות בכל הנוגע לטובתה של מדינת היהודים והעם היהודי. בשנים האחרונות נרשמות מחלוקות רבות בין ישראל לבין יהודי התפוצות, בין היתר על רקע הבדלים פוליטיים, דתיים ובין דוריים. הדור הצעיר של יהודי התפוצות מראה פחות עניין במדינת ישראל, ומצידו השני של המטבע, גם בישראל נרשמת אדישות מסוימת כלפי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.
"הקישור בין הצדדים פחות חזק, ולכן יש צורך לבנות אתוס, המבוסס על תחושת גורל עתידי משותף, ולא על הנושא הקיומי של מדינת ישראל, פחות על הנס של הקמת המדינה היהודית, שהיה הערך המשותף בעבר.
"אם בעבר הערכים עליהם התבססה מערכת היחסים היו ציונות ושואה, הרי שהיום, אומרת נוריאל, זה פחות מדבר אל יהודים בתפוצות, במיוחד צעירים. "המסד קיים, אבל צריך לבסס עליו שיח חדש, עם ערכים משותפים רלוונטיים".
למצוא מכנה משותף רלבנטי לדור הצעיר
נשאלת השאלה האם הערכים המשותפים של ישראל ויהודי התפוצות מתקופת קום המדינה עדיין רלבנטיים? "גורל משותף אינו מספיק היום כבעבר", אומרת נעמה קלר, סמנכ"לית קבוצת ראות, יוזמי ומובילי קואליציית העמיות.
"בעבר, הפרויקט המרכזי של העם היהודי היה הקמת בית לאומי, והמיקוד היה 'ברית גורל', מושג שטבע הרב סולובייציק שאומר, שאנחנו תקועים ביחד אז בואו ננסה לשרוד.
"היום, אפילו לאור האנטישמיות הגואה, 'ברית הגורל' כבר לא מספיקה כדי להחזיק את העם היהודי יחד, ואנחנו חייבים לחדד את מערכת הערכים המשותפת שמאפיינת אותנו כעם אחד.
"לדעתי, הערכים המובילים שצריכים להוות את הליבה של מערכת היחסים הם עמיות יהודית (הזהות הקולקטיבית של העם היהודי), חברת מופת ואור לגויים, אחדות ללא אחידות (שמירה על אחדות העם על אף שוני גדול ומגוון בין קהילה אחת לשנייה), ו'ציונות כתנועה', כלומר להחזיר את המנהיגות לאוסף של ארגונים ומנהיגים הפועלים באופן לא ריכוזי ברוח הציונות, במקום מוסדות השלטון שהציונות הפכה אליהם עם השנים".
"בדורות הקודמים, בעיקר בעשורים הראשונים של הקמת המדינה, מהרגע שהעם היהודי התגייס להקים מדינה לעם היהודי, היה ברור שיש משוואה: להיות יהודי זה לתמוך במדינה, ולהיות יהודי מגדיר אותך", מסבירה אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות היהודית.
"העשורים האחרונים יוצרים ערעור בקרב חלק בעם היהודי, בעיקר צעירים, שמושפעים משני פקטורים. הראשון הוא סוציולוגי - שינוי בין דורי. היום יהדות התפוצות מורכבת מדור שלא היה נוכח בעידן שלא היתה מדינת ישראל. כאשר צעירים מנסים להבין אירועים מכוננים כמו הקמת המדינה, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מתקבלת משמעות אחרת לחלוטין.
"הדור החדש של היהודים תופס דברים באופן אחר מבחינת גיבוש עמדות, מקומו בעולם, תפיסת הממסד, צריכה ושיתוף של מידע ומדיה. תופעות סוציולוגיות כלליות, תפיסה אוניברסלית ורצון להיות אזרחי העולם, גורמים לשאלות כמו 'למה להיות יהודי? מה המקום של מדינת ישראל בחיים שלי?'".
הפקטור השני, לדבריה, הוא פוליטי: "ישראל מייצרת אי נחת בקרב הדור הצעיר, בעיקר בניהול הסכסוך וגם בהיבט של דת ומדינה - יהודי מחו"ל מגיע לארץ ומגלה שהיהדות עליה גדל לא מספיק טובה למדינת ישראל מבחינת זכויות בסיסיות והכרה".
אהרונוביץ' אומרת כי בעוד שהפקטור הפוליטי מגיע ממקום של חשש ודאגה מצד היהודים בתפוצות, הפקטור הסוציולוגי מפחיד יותר - "כי יש סכנה לאבד אותם, את העניין שלהם בעם היהודי".
באשר לערכים המשותפים עליהם ניתן לבסס את מערכת היחסים בימינו, אהרונוביץ' נותנת כדוגמה "ערבות הדדית ואחדות. הדבר המרכזי הוא להביא את הערכים בצורה רלוונטית ומשמעותית גם אל הדור הצעיר. שייכות לקהילה ומשהו שגדול יותר מעצמך, היא ערך עליון, שאנחנו מנסים אותו לקהילות בתפוצות ולחברה הישראלית".
להבין את הדינמיקה החדשה ולהכיל את הביקורת
"ישראל היא עדיין כלי מרכזי לבניית זהות יהודית בתפוצות, ויש צעירים שזהותם היהודית כרוכה או מתחזקת משמעותית מהקשר עם ישראל", אומרת קלר.
"התופעה המטרידה והמעניינת ביותר היא מספר הולך וגובר של צעירים שמכירים ומתעניינים ומכירים את ישראל, היו בישראל וחלקם אפילו חיו כאן - אשר הולכים ומתרחקים מישראל. חלקם הקרם-דלה-קרם של מוסדות החינוך היהודיים. יש מהם שהפסיקו להתעסק בישראל או לדבר עליה, יש שנאבקים בישראל במגוון פלטפורמות.
"כאן יש מורכבות כי ישראל והקהילה היהודית חייבים להכיל את הביקורות שעולות מהצעירים, שנובעת מהזדהות ואכפתיות, וגם מכך שישראל לא מתיישבת עם הערכים היהודיים כפי שחינכו אותם במוסדות היהודים. אבל ישנה גם ביקורת שנגועה כבר באנטי-ישראליות, כלומר הצבת רף ייחודי לישראל ולא לאף מדינה אחרת".
"במבט עתידי, צריך לבחון את השינויים בדינמיקה המסורתית בדורות הצעירים, וצריך לבחון את הדינמיקה החדשה, את שיווי המשקל החדש שנוצר", אומרת נוריאל. "בוועידת ישראל ללכידות חברתית 2019 (שתתקיים מחר), אנחנו שמים דגש על מה חושב הדור הצעיר- החל מדור ה-X ועד דור ה-Z. ננסה להבין כיצד הוא רואה את מערכת היחסים הזו".
אהרונוביץ' משתפת כי "הנושא נמצא בלבה של האסטרטגיה של הסוכנות לעשור הקרוב - עבודה פרואקטיבית לחיבור בין צעירי העם היהודי מקהילות ברחבי העולם, לבין הישראלים.
"האסטרטגיה לוקחת בחשבון את השוני בין הקהילות - באמריקה הלטינית, באירופה, וצפון אמריקה, עם תכניות שמייצרות כמה שיותר מפגש והיכרות והעמקה בקהילות - אנחנו שולחים 2,000 שליחים ישראלים צעירים לקהילות כדי לעבוד בבתי הכנסת, בתנועות הנוער, בקמפוסים בחו"ל שם נרשמת התנגדות עזה לישראל. צעירים בשנת שירות יוצאים לשליחות בבתי ספר, כדי להביא את הסיפור שלהם ואת המפגש הבלתי אמצעי".
בנוסף, נעשית עבודה חינוכית עם בתי ספר וארגונים קהילתיים וגופים מקומיים בקהילות יהודיות בחו"ל. במקביל, פועלת הסוכנות היהודית להביא את יהודי התפוצות לישראל דרך ערוצים שונים - "העיקר שישהו ויחוו את החיים הישראלים, כדי לפתח את הקשר", אומרת אהרונוביץ'.
גם לישראלים הצעירים לא מספיק אכפת מיהדות התפוצות
"לדעתי, אנחנו, החברה ישראלית, לא השקענו מספיק בשנים האחרונות במנגנוני הכרות בין הצדדים, בנוסף לאירועים ומגמות שהשפיעו על הקשר, כמו התחזקות זרמי יהדות בתפוצות שהיו זרים מאוד לישראל".
יותר מכך, ישראל לא רק מפגינה אדישות וניכור, אלא ניסיון להדוף את השפעת יהדות התפוצות: "במדד הלכידות שפרסמנו לאחרונה", אומרת נוריאל, "עולה כי 52% מבעלי הדעה סבורים שיהדות התפוצות לא צריכה להיות מעורבת בקבלת החלטות במדינת ישראל, ו-19% סבורים שיהדות התפוצות אחראית להגדלת הפילוג".
קלר אומרת כי "המקור לגישה של החברה הישראלית היא תפיסת 'שלילת הגולה' של התנועה הציונית, אשר שללה כל ערך לחיים יהודיים בתפוצות, והיא גם הסיבה לכך שתרבות היידיש והלדינו נעלמו בישראל, למשל.
"למרות שלתפיסה זו הייתה חשיבות בקום המדינה, היום התערובת הרעילה של אדישות, בורות והתנשאות של הישראלים כלפי העם היהודי מסכנת את המשך קיומה של ישראל כבית הלאומי של העם היהודי כולו".
"היכולת לדמיין עתיד שבו אנחנו לוקחים אחריות ויש לנו ייעוד מסוים כעם מאוחד, חייבת להתבסס על מערכת יחסים דו-צידית", מסבירה אהרונוביץ'. "בישראל צריכה להיות הבנה והכרה של יהדות התפוצות, מה שלא קיים כיום כמו שאנחנו רוצים. הישראלי הממוצע לא מכיר את קהילות היהודים בתפוצות, והעובדה שבעולם נמצאים יהודים שמסכנים את עצמם מעצם יהדותם, לא מספיק מוערכת כאן. מה שמוערך על ידי היהודים בחו"ל, לא מוערך כאן, וזה לבטח לא יוצר אמפתיה וקשר".
לדבריה, "צריך להבין שבאופן פרואקטיבי צריך לטפח ולייצר ולהשאיר את הקשר. הוא חייב להיות דו-צדדי. כבר אין תפיסה אוטומטית של 'אם אתה יהודי, אתה תומך בישראל'. על מנת להפוך את היחסים לדו-צידיים, יש לייצר כמה שיותר שיח וקשר וגשר. זה לא רק 'נחנך אותם להבין אותנו', אלא צריך לצעוד על גשר לכיוונם, ולהיפגש באמצע. יש להם מה ללמוד עלינו, וצריך להבין שאנחנו שונים ונמשיך להיות שונים, אבל עדיין חולקים מורשת וסיפור יהודי ורוצים לראות עתיד משותף קדימה".
הכותל קדוש לכלל העם היהודי - גם בתפוצות
"בארץ טיפוח הקשר צריך להיעשות תוך שילוב זרועות רב-מערכתי: גם בממסד הפוליטי, הדתי, האקדמיה, מערכת החינוך ובתקשורת. המובן של 'עמיות יהודית' לא יכול להיות נחלתם של אנשי המקצוע שעוסקים בכך", אומרת נוריאל. "ההיכרות עם יהדות אחרת, בתפוצות, תקרב בינינו. כי כשלא מכירים, יש פחות תחושה של משמעות".
"הממשלה על נגזרותיה השונות, חייבת לשאול מהי המשמעות של ישראל כבית הלאומי של העם היהודי כולו במאה ה-21", אומרת קלר. "בעבר עצם היותה של ישראל פתוחה לעלייה, כמו גם התוכן היהודי של המדינה, הספיקו מעל ומעבר. היום זה כבר לא כך. כל מוסד לאומי צריך לשאול עצמו איך הוא מחזק את העם היהודי כעם אחד ומאוחד.
"כך, למשל, משרד החוץ צריך לשנות דיסקט ולהתחיל לייצג את ישראל גם לקהילות היהודיות ולא רק למדינות. הוא גם צריך לאסוף נתונים ומגמות על קהילות יהודיות ולהשמיע את עמדתן בישראל. דוגמה אחרת - הכותל צריך להיות מנוהל על ידי ארגון כלל-יהודי ולא רק ישראלי, כיוון שהכותל הוא מקום קדוש לכלל העם, ולא נדל"ן של ממשלת ישראל".
"לדעתי, צריך לקחת את עצמנו בידיים ולהבין שהערך של יהדות התפוצות הוא מאוד חשוב, לא רק כנכס אסטרטגי, אלא ערכי, עבור העם היהודי והמדינה", אומרת נוריאל. "גם במובן האסטרטגי, יש חשיבות גדולה לעם היהודי בתפוצות, לקיומו של העם היהודי. המטרה היא שבכל מקום בו יש יהודים, הם יהיו בטוחים, שלמים ויהיה לנו קשר טוב איתם".
ועידת ישראל ללכידות חברתית של הליגה נגד השמצה תתקיים ביום שלישי, ז' בחשוון תש"ף, 5.11.2019, ב"אווניו", קריית שדה התעופה. הציבור מוזמן להשתתף (ללא עלות). להרשמה חפשו ברשת "ועידת ישראל ללכידות חברתית 2019 הרשמה"
בשיתוף הליגה נגד השמצה
לפנייה לכתב/ת 
