שתף קטע נבחר

 

ארדן: להעביר שוטרים ליישובים הערביים מיד

השר לביטחון הפנים מתח ביקורת על המשטרה ואמר בריאיון לאולפן ynet: "עליה להעביר עוד היום, עכשיו, שוטרים מתחנות שקטות לשרת באזורים הללו". עם זאת הדגיש כי "המשטרה היא כתובת מרכזית - אבל לא היחידה". יו"ר המרכז הערבי למאבק באלימות: "האויב לא מבדיל בינינו, עלינו לעבוד כתף לצד כתף"

  

השר גלעד ארדן בשיחה עם אולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור, ניצן דרור)

השר גלעד ארדן בשיחה עם אולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור, ניצן דרור)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן התייחס היום (ב') בשיחה עם אולפן ynet לגל האלימות הגובר בחברה הערבית. לדבריו, יש לפעול להחזרת התקציבים שקוצצו מהמשטרה, להעביר מיידית שוטרים מתחנות שקטות לשרת ביישובים הערביים, וגם לקדם את החמרת הענישה.

 

גלעד ארדן באולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
"להעביר עוד היום שוטרים". גלעד ארדן באולפן ynet(צילום: אבי מועלם)

"כל שקל שהמשרד שלי קיבל כתוספת תקציבית - עבר להקמת תחנות משטרה ולייצור נוכחות מרתיעה ואכיפתית", אמר ארדן, "עם זאת, חלק מהבעיה הוא שהמנהיגות הערבית מחלקת הוראות למשטרה. כשהיא נכנסת לכפר נאמר לה באיזה תחומים לאכוף ובאיזה לא. זה לא עובד ככה".

 

גל האלימות בחברה הערבית - ידיעות נוספות:

האלימות ממשיכה להשתולל: מנהיגי המגזר הערבי פתחו בשביתת רעב

קריאות להחריף את המחאה במגזר הערבי: "מצב חירום"

ערבים ויהודים הפגינו ליד בית השר ארדן: "מציע רק הסתה פרועה"

ארדן: "האלימות בחברה הערבית - בגלל התרבות"; עודה: "גזענות"

 

- נשמע שאתם עסוקים בחילופי האשמות במקום לטפל בתופעה.

"בכלל לא. בשנתיים האחרונות הושקע התקציב הכי גדול מאז קום המדינה בבניית תחנות וגיוס שוטרים, שתפקידם הוא רק לספק ביטחון אישי ואכיפה בחברה הערבית.

 

"האחריות המרכזית היא שלנו, של הממשלה", הוסיף ארדן, "לכן היה דיון אצל רה"מ לפני שבוע, והנה אני אומר - הקיצוצים שנעשו באופן רוחבי, כולל בתחום הזה, היו בגדר טעות קשה ולכן הצבעתי נגדם. זה לא בסדר, רה"מ צריך לפעול להחזיר את התקציבים שנלקחו מהמשטרה".

 

- הקיצוצים הללו גבו חיי אדם?

"הקיצוצים היו שגיאה חמורה ועכשיו צריך לתקן אותם. בארבע השנים האחרונות הוקמו שמונה תחנות משטרה ביישובים ערביים. ב-68 שנים היו רק שלוש תחנות. מצב שבו למשטרה לוקח יותר מחצי שעה להיענות לקריאה, כי היא לא נמצאת ביישוב, מקטין משמעותית את הסיכוי שהרצח או האירוע יפוענחו והאשמים יועמדו לדין. אין פטנט אחר".

 

-נכון שנעשו דברים, אבל השנה המספרים גדולים. אולי יש צורך בתוכנית מסיבית, כמו בניו יורק? 

"יש לי גם ביקורת על המשטרה, והיה לי בנושא ויכוח ארוך שנים עם המפכ"ל הקודם אלשיך. גם בתקופה הנוכחית. המשטרה לא יכולה לחכות עד שיגויסו עוד מאות או אלפי שוטרים כי זה ייקח שנים. היא צריכה לקחת היום שוטרים מתחנות קיימות שיש בהן רגיעה או מצב של ביטחון אישי טוב, ולהעביר אותם לשרת באזורים הללו. לי, לצערי, אין סמכות להורות על העברת כוחות כזו, אבל זה דבר שאני חושב שהמשטרה צריכה לעשות כבר עכשיו".

 

מאהל המחאה של המזג הערבי מחוץ לקריית הממשלה בירושלים ()
אוהל המחאה מחוץ לקריית הממשלה בירושלים

מאהל המחאה של המזג הערבי מחוץ לקריית הממשלה בירושלים (צילום: עמית שאבי)
מנהיגים ערבים באוהל המחאה(צילום: עמית שאבי)

 

הפגנה נגד אלימות במגזר הערבי מול משטרת רמלה (צילום: שאול גולן)
הפגנה נגד האלימות במגזר הערבי ברמלה(צילום: שאול גולן)

הפגנה נגד אלימות במגזר הערבי מול משטרת רמלה (צילום: שאול גולן)
(צילום: שאול גולן)

ארדן ציין כי בשבועות הקרובים תתקיים פגישה בינו לבין נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. "אספנו עשרות פסקי דין כדי להראות לה כמה שהענישה מקלה. המחוקק נתן עונש מקסימלי של 7-8 עד 15 שנות מאסר על עבירות אמל"ח לא חוקי, השופטים פוסקים בין שישי חודשי עבודות שירות למקסימום שנה או שנה וחצי מאסר. זה לא מרתיע.

 

"המשטרה היא כתובת מרכזית - אך לא הכתובת היחידה", המשיך ארדן. "גם מערכת החינוך, מערכת הענישה ובתי המשפט, והמנהיגים בחברה הערבית צריכים לעשות דה-לגיטימציה לנורמות כמו מעמד האישה שצריך להתחזק משמעותית, ועוד נושאים. יש צורך בתוכנית לאומית, בזה אני מסכים עם חברי הרשימה המשותפת - אולי הדבר היחיד שבו הסכמתי איתם אי פעם, ולשם כך צריך ממשלה מתפקדת ומכהנת".

 

-אתה עומד מאחורי הדברים שאמרת לפני כחודש, שהאלימות במגזר הערבי היא בגלל ענייני תרבות?

"בחברה הערבית יש תופעות שלא קיימות במקומות אחרים במדינת ישראל, וגם אם נתבייש לדבר עליהן - הן לא ייעלמו. גם כשמדובר על כ-3% מכלל החברה הערבית, מדובר בעשרות אלפי עבריינים שמשליטים תרבות מסוימת בסביבתם, ורוב החברה חושש מהם.

 

"תופעת נקמות דם בין חמולות קיימת רק בחברה הערבית בישראל, וצריך לעשות לה ביחד דה-לגיטימציה", הוסיף ארדן, "זה לא שולל את האחריות שלי ושל הממשלה להגביר, קודם כל, את הנוכחות המשטרתית ולהילחם באותם גורמים עבריינים. ציינתי בעבר שכדי להגיע לתוצאות מהר יותר, יעזור מאוד אם גם המנהיגות הערבית תדבר על זה, ואנחנו לא שומעים אותה מדברת על זה. אנחנו לא שומעים אותה, למשל, קוראת לציבור הערבי לדווח למשטרה על עבירות שהם רואים או להסכים להעיד ולמסור עדות".

 

הפגנות בדיר חנא ()
הפגנות בדיר חנא

הפגנה נגד אלימות במגזר הערבי מול משטרת רמלה (צילום: שאול גולן)
(צילום: שאול גולן)
 

הפגנות בכביש 444 ליד טירה ()
הפגנות ליד טירה

-צריך להודות שיש שינוי בשיח, רואים את מנהיגי החברה הערבית כן קוראים למשטרה להיכנס.

"מאות ואלפי שוטרים נכנסים בכל יום ובכל לילה, מסכנים את חייהם בהתמודדות עם ארגוני פשיעה, רוצחים, נשק בלתי-חוקי. ואז הם צריכים לשמוע את הח"כים של הרשימה המשותפת מכנים אותם גזענים".

 

-יש סברה בציבור שאומרת שהמשטרה מפחדת להיכנס ליישובים הערביים. זה נכון?

"זה פשוט קשקוש", אמר ארדן. "לפעמים כשהמשטרה נכנסת ליישוב, אם רוגמים אותה באבנים והיא נתקלת בהתנגדות שהיא בסדר גודל אחר לגמרי מביישוב אחר, לא מספיק להכניס ניידת עם שני שוטרים, אלא צריך לצבור כוחות. לפעמים זה לוקח הרבה זמן ושוב אנחנו חוזרים לפער ההיסטורי, למצב שבו אין שם תחנה עם 150 שוטרים נוכחים במקום, שזה הסטנדרט ליישוב בסדרי הגודל של חלק נכבד מהיישובים הערביים. עד שהפער הזה לא ייסגר - זמני ההגעה של המשטרה ייקחו זמן רב יותר בחלק מהמקומות. זה מעגל שחייבים לצאת ממנו".

 

-אתה קורא למפכ"ל להעביר אנשים מתחנות שקטות לתחנות שצריכות את זה.

"אני עובד יחד איתו ואנו דנים בזה. זו דרישה שלי שעולה מול המשטרה כבר כמה שנים, לצערי היא התחילה להתממש רק בחודשים האחרונים. יש תוספת של 700 שוטרים, לוחמי מג"ב, שהועברו ממקומות ברחבי המדינה ומתגברים כיום את היישובים הערביים, דבר שלא היה קיים בעבר בהיקפים האלה - והוא חייב להישאר ואף להתעצם".

 

על רקע הרצח של אסתר אהרונוביץ' אמש, לפי החשד בידי בעלה, התייחס ארדן לנושא לאלימות כלפי נשים בחברה הישראלית. "רצח נשים זה דבר טרגי, איום ונורא, זה משליך על כל התא המשפחתי וילדים נחשפים לזה ומאבדים את כל עולמם. ודאי שזו תופעה חמורה שנמצאת בעדיפות של המשטרה ושל המשרד לביטחון הפנים, ונעשו המון פעולות".

 

ארדן הדף את הביקורת על ידיה הכבולות של המשטרה במניעת המקרים: "ביקורת זה הדבר הכי קל, השאלה היא אם יש בה מהות. גם במקרה של מיכל סלה ז"ל וגם במקרה אמש לא היה מידע מוקדם, לא ברשויות הרווחה, ובטח לא במשטרת ישראל. לא הייתה שום יכולת למשטרה לדעת או לנסות ולמנוע את הרצח הזה. כל מקרה רצח כזה הוא טרגדיה אנושית אדירה, אבל בראייה רחבה - מספר מקרי רציחות נשים בישראל נמוך הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה".

 

יו"ר המרכז הערבי למאבק באלימות: "לעבוד ביחד ולשים לזה סוף"

"79 נרצחים מתחילת השנה, כמעט 310 פצועים. 1395נרצחו מאז שנת 2000, כמעט 6,200 נפצעו. צריך לשים לזה סוף", אמר בשיחה עם אולפן ynet כאמל ריאן, יו"ר מרכז אמאן - המרכז הערבי למאבק באלימות.

  

כאמל ריאן ומוסא אבריק בשיחה עם אולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור, אביהו שפירא )

כאמל ריאן ומוסא אבריק בשיחה עם אולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור, אביהו שפירא )

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

- נדמה שבמגזר הערבי מסרבים לקחת אחריות, והרי צעירי המגזר הם אלה שמתחמשים ויורים ברחובות.

"האחריות היא שלנו ב-100%, בכל מה שקשור לאלימות החברתית, המשפחתית, הלימודית, בכל מה שבסמכות שלי כראש רשות, כמנהל. אבל איזו אחריות אקבל באיסוף כלי נשק? בנושאי משפחות הפשע? בפענוח? הכול קשור לזה".

 

- אתה אומר שיש קו שבר בין המשטרה לחברה הערבית, והמשטרה לא יכולה להיכנס למקומות האלה.

"זה שקר גס. המשטרה הייתה כל הזמן, עבדה, שלטה. אבל יצאה אחרי שנת אלפיים. למה? תקראו את ועדת אור, את דו"ח מבקר המדינה".

 

- השר גלעד ארדן, ואנשים נוספים, אומרים שרציחות על רקע כבוד המשפחה הן עניין ערבי-תרבותי.

"אני לא בא להתווכח עם המשטרה. בימים אלה אנחנו והמשטרה צריכים לעבוד כתף אל כתף. האויב לא מבדיל ביני לבינך. כמה נשים נרצחו בחברה הערבית? 11 נשים, מתוכן על השטויות האלה, על מה שנקרא "כבוד המשפחה", אולי שלוש או ארבע נשים. אתמול יהודי רצח את אשתו - למה לא קוראים לזה כבוד המשפחה?".

 

- אז מדובר רק במשפחות פשע?

"לא בכל המקרים. לפני חמש שנים כמעט 70% מהרציחות היו של משפחות פשע. היום מדובר רק בכ-25% .זה מה שמדאיג אותי, שהנורמות של משפחות הפשע עברו לחברה, בגלל היעדר אכיפה של 20 שנה".

 

דודו של נרצח באבו סנאן: "החיים שלנו הפכו לגיהנום"

מוסא אבריק, דודו של הייתם אבריק שנורה למוות בחודש יולי מחוץ למסגד באבו סנאן, סיפר לאולפן ynet על ההתמודדות מאז הרצח. "הכי קשה לי על אחי והמשפחה שלו. לצערי, לפני כמה ימים גילינו שהבת שלו, בת 18, חלתה בסרטן. הוא לא יכול לישון, הוא בדיכאון, גם אשתו. הוא נרצח איפה שהוא עובד, בסופרמרקט שלו. בכל פעם שהוא הולך לשם קשה לו. הצענו לו לסגור את העסק".

 

משפחת הנרצח נרצח רצח מ כפר אבו סנאן משפחה הייתם אבריק ()
הנרצח הייתם עם בנו

- למה האחיין שלך נרצח?

לדברי הדוד, הייתם לא היה מסוכסך עם איש והוא אינו יודע מה המניע לירי. "הוא היה בחור טוב, לא היה בריב עם אף אחד, המצב הכלכלי שלו היה טוב מאוד. הם חיו חיים טובים והוא לא היה מאוים - אם כן הוא היה אומר לנו".

 

- שמענו קריאות למשטרה - כנסו ליישובים, תהפכו כל אבן ותוציאו את כלי הנשק. אתה תומך בכך?

"בוודאי.  אם רוצים שיהיו פחות נרצחים, צריך שתהיה ניידת משטרה בכל כפר. במקום שיעצרו נהגים על חגורה וטלפון נייד, שיחפשו במכוניות. למשל, מי שרצח את האחיין שלי הוא לא מהכפר. הוא נכנס אליו עם כלי רכב גנוב, עם מספרי זיהוי גנובים. אם הייתה משטרה שעוצרת, בודקת, אולי היו מוצאים את הנשק. המשטרה יכולה לעשות את זה, ואנשים יעשו חשבון כי הם יידעו שניידות מסתובבות".

 

לטענת מוסא, כמו גורמים נוספים בחברה הערבית, הענישה אינה מחמירה מספיק עם העבריינים. "המשטרה תופסת מישהו עם נשק, לוקחת אותו לחקירה, ועוצרת אותו לשישה חודשים. מה זה בשבילו? שיטילו עליו קנס של כמה עשרות אלפי שקלים על נשק מוברח, ועוד כמה שנים בבית הכלא, ואז העבריינים יעשו חשבון. מה זה שישה חודשים? בנשק הזה הוא רצה להרוג מישהו".

 

לצד הפנייה למערכת המשפט שגוזרת את העונשים הללו, סעיד מבקש גם לפנות לאימאמים של המסגדים. "בכל יום שישי יש לנו שיעור, אז שידברו על זה, שילמדו את הצעירים". עוד הוא מבקש להעביר מסר להורים, שיחנכו את ילדיהם נגד האלימות, וגם לשר ארדן: "צריך להפסיק את הוויכוח בין המנהיגות הערבית למשטרה. המשטרה מאשימה את המנהיגות בכך שזה עניין של תרבות - והמנהיגות צריכה להפסיק לומר שמדובר בקונספירציה של המשטרה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי מועלם
השר גלעד ארדן
צילום: אבי מועלם
מומלצים