ראשי הערים פוגעים במרחב הציבורי היהודי

(צילום: shutterstock)

היוזמה של ראשי הערים לקדם תחבורה ציבורית בשבת מעלה לדיון ציבורי את המאבק-לכאורה בין דתיים וחילוניים. "לכאורה", משום שאת החששות להחלפת החופש והליברליות בכפייה דתית ובהדתה שומעים רק בתקשורת. האמת היא שהדיון הוא כלל לא על חיינו כיחידים, אלא הוא מהותי הרבה יותר ביחס לחיינו הציבוריים, לחיינו כעם בארץ הזאת.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

הקולות שמבקשים לקרוא תיגר על ההסכמות הלאומיות הללו בשם הרצון הפרטי של אנשים להגיע ממקום למקום בשבת או להתחתן איך שבא להם - משפיעים באופן ישיר על המרחב הציבורי כולו ועל האופי המיוחד של מדינת ישראל.

יש פה רצון להפוך את הערכים הלאומיים שעם-ישראל שמר עליהם במסירות נפש דורות רבים - להלך רוח של הרגע, לתרבות של עכשיו; להשליך לפח את מה שעבר מאב לבן במשך אלפי שנים, את יסוד קיומנו. הניסיון לשנות את היהדות, להמציא יהדות חדשה ולהגדיר מחדש מהי היהדות באמצעות ערכים הפוכים לה ב-180 מעלות, טומן בחובו ניתוץ של תרבות ואופי לאומיים, שהיו נר לרגלי עמנו אלפי שנים.

הקמפיינים האחרונים - נוטפי השנאה והשקר - המציירים את הדתיים כבעלי האינטרס היחיד לשמור פה על זהותה היהודית של המדינה, ואת החילונים כלוחמי חופש הפרט בלבד, הם אולי הדבר הכי מסוכן שקרה פה לחברה הישראלית בשנים האחרונות.

היטיב לתאר זאת חיים נחמן ביאליק במכתב על שמירת השבת: "בלי שבת אין צלם אלוהים ואין צלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה, היו כולם עומדים בפראותם. השבת, ולא התרבות של תפוחי הזהב או תפוחי האדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו... בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל". השבת היא לא של הדתיים, היא של כולם.

• יהודה ולד הוא מנכ"ל מפלגת האיחוד הלאומי