נאס"א: בני האדם גורמים להתייבשות אזור האמזונס
מדענים שחוקרים את אזור יערות הגשם בדרום אמריקה מצאו כי מזג האוויר שם הפך ליבש יותר בשל השריפות, שמציתים חקלאים על מנת לפנות שטחים לגידול בקר ולחקלאות. אחת התוצאות היא פחות גשם בריאה הירוקה של כדור הארץ
כך בני האדם פוגעים בכדור הארץ: מחקר חדש של סוכנות החלל האמריקנית, שפורסם הלילה (יום ד'), מצא כי ב-20 השנים האחרונות מזג האוויר באזור יערות הגשם באמזונס הפך ליבש, דבר שגרם לצריכה גדולה יותר של מים, לשריפות יער גדולות יותר ולבצורת. בנאס"א אמרו בפירוש כי העלייה ביובש היא תוצאה ישירה של פעולות בני האדם. והתוצאה היא כמובן שריפות הענק שהשתוללו בקיץ באזור יערות הגשם בברזיל - שנגרמו בין היתר מהצתות מכוונות של חקלאים.
מדענים במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א בפסדינה שבקליפורניה, ניתחו נתונים שנאספו במשך עשרות שנים מהקרקע ומלוויינים על הלחות באוויר ובנוסף על הלחות הנדרשת על מנת שלא לפגוע ביערות הגשם שבדרום אמריקה.
"מצאנו שבשני העשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית ביובש, כמו גם בביקוש למים ביערות הגשם", אמרה מחברת המחקר, ארמינה ברקהורדיאן ממכון JPL של נאס"א. "אם משווים את המגמה הזו לנתונים ממודלים המעריכים את השתנות האקלים לאורך אלפי שנים, קבענו שהשינוי בצחיחות האטמוספרית הוא הרבה מעבר למה שניתן היה לצפות מהשונות הטבעית".
ברקהורדאריאן הוסיפה כי רמות גזי החממה הגבוהות אחראיות לכמחצית מההתייבשות. המחצית השנייה היא תוצאה של פעילות אנושית מתמשכת, כמו שריפת יערות גשם.
החוקרים אמרו עוד כי כאשר יער נשרף משתחררים לאטמוספירה חלקיקים המכונים אירוסלים - ריבוי האירוסולים גורם בין השאר לתופעות של אובך ולצבע האדום בשקיעות ובזריחות. לדברי החוקרים, החומרים הרעילים שנפלטים משריפת היערות גורמים להתחממות באטמוספירה וכתוצאה מכך הדבר מפריע להיווצרות עננים ולמיעוט גשמים.
לדברי החוקרים, האמזונס משפיע למעשה לא רק על אזור דרום אמריקה, אלא על כל העולם - כיוון שהעצים סופגים כמויות גדולות מאוד של פחמן דו חמצני (CO2) וכך מסייעים למנוע את התחממות כדור הארץ. "זה עניין של היצע וביקוש. עם עליית הטמפרטורה והייבוש של האוויר מעל העצים, העצים צריכים להתקרר ולהוסיף אדי מים לאטמוספירה. אבל לאדמה אין מים נוספים כדי שהעצים יימשכו פנימה", הסביר סאסן סאצ'י, מחבר נוסף של המחקר מ-JPL. "המחקר שלנו מראה שהביקוש גובר, ההיצע פוחת ואם זה יימשך ייתכן שהיער כבר לא יוכל לקיים את עצמו".
אז מהו התפקיד החשוב של העצים? בכתבה של יעל ארליך ממכון דוידסון לחינוך מדעי, שפורסם ב-ynet, הוסבר כי בתהליך הפוטוסינתזה העלים משתמשים במים שמגיעים מהשורשים ובאנרגיה מאור השמש, על מנת להפוך מולקולות של פחמן דו-חמצני לסוכרים. התהליך הזה אחראי לא רק לקיומו של חמצן חופשי באוויר, שנפלט כתוצר לוואי של פירוק מולקולות המים בפוטוסינתזה, אלא גם מאפשר את מיחזור הפחמן בעולם החי, ובעקבות זאת את החיים המורכבים עצמם.
הפחמן הדו-חמצני הוא גז חממה ששותף לתהליך ההתחממות של כדור הארץ, וריכוזו באטמוספרה הולך ועולה בעקבות פעילות אנושית. אחד הגורמים העיקריים למגמה המדאיגה הזאת הוא כריתת יערות, שמפחיתה את תהליך הספיחה של הפחמן הדו-חמצני מהאוויר בפוטוסינתזה ופליטת חמצן במקומו. למעשה ההשפעה של כריתת היערות על כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר עולה על השפעת כל המכוניות והמשאיות בכבישי העולם. לכן חשוב מאוד שנבין את התהליכים שבהם פחמן דו-חמצני יוצא מהאטמוספרה, ובמיוחד את תפקידם של היערות במחזור הפחמן. לפי נתונים מהשנים האחרונות יערות העולם קולטים כ-30 אחוז מכמות הפחמן הדו-חמצני הנפלט מדי שנה מפעילות של האדם.
לפנייה לכתב/ת 
