החקלאים שמזהמים את דלהי: "אין לנו ברירה"

כדי לצמצם את הזיהום החמור בניו דלהי, שמסכן את בריאותם של 20 מיליון תושבים, הורה בית המשפט העליון בהודו להפסיק לחלוטין את השריפות בשדות. אך החקלאים, שמתקשים לשרוד כלכלית, אומרים שאין להם ברירה: הם חייבים לפנות שטחים באדמות שלהם לקראת החורף.  

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

חקלאים שורפים שאריות בשדה בעיר אמריסטר, ליד גבול פקיסטן(צילום: EPA)

(צילום: EPA)

בימים האחרונים מדד זיהום האוויר בבירת הודו הרקיע שחקים, והגיע לרמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. בנוסף לזיהום של המפעלים והמכוניות, בתקופה הזו של השנה מגיע לעיר העשן מהשריפות בשטחים החקלאיים במדינות המחוז השכנות - ויוצר בעיה סביבתית קשה.

לבתי החולים הגיע תושבים עם צריבות בעיניים וקשיי נשימה. בתי ספר בעיר נסגרו, הפעילות באתרי הבניה הופסקה והרשויות הורידו מהכביש 1.5 מיליון מכוניות פרטיות כדי לצמצם את זיהום האוויר בניו דלהי - שהוגדרה השבוע כעיר המזוהמת ביותר בעולם.

זיהום אוויר כבד בניו דלהי(צילום: EPA)

(צילום: EPA)

(צילום: AP)

מושל דלהי ארווינד קג'ריוואל כינה את העיר "תא גזים" ואמר: "הזיהום בלתי נסבל. יש עשן בכל מקום ואנשים – ילדים, צעירים ומבוקרים – מתקשים לנשום. העיניים צורבות. המצב רע מאוד". הוא אמר שהשלטון המקומי מילא את חלקו בניסיון לפתור את המשבר, והפנה אצבע מאשימה לעבר החקלאים, שאחרי עונת הקציר שורפים את השטחים כדי להכין את האדמה לזריעה של החורף.

סטנאם סינג, חקלאי עני ממדינת פונאג'אב בצפון הודו, אמר שאין לו ברירה אלא לשרוף את השדות שנקצרו. "בלי השריפות האלה אנחנו לא יכולים לזרוע חיטה בשדה", אמר סינג ל-AFP, בשעה שעשן כבד היתמר מהשדות הסמוכים.

מורידים מכוניות מהכביש(צילום: EPA)

(צילום: EPA)

למרות ששריפת השטחים החקלאיים אינה חוקית, הודו לא מצליחה לעצור את התופעה. למיזמים ממשלתיים – כמו שיפור הגישה למכונות שיהוו תחליף לשריפת השטח – אין השפעה של ממש על המצב בשטח. "כל המכונות האלה שהאנשים מדברים עליהם – החקלאי הממוצע לא יכול להשיג אותן. הן מאוד יקרות. איזה חקלאי יכול להרשות לעצמו לקנות דבר כזה?", שאל סינג.

קאבאל סינג, חקלאי אחר באותו אזור, מסכים עם הדברים. "לחקלאי אין אופציה אחרת. הוא חייב לשרוף את היבול כדי להכין את הקרקע", אמר ל-AFP. "החקלאים לא יודעים איך לגוון את התוצרת בעצמם. הממשלות צריכות לייעץ לנו. אם הן אומרות שבאזורים האלה צריך לגדל תירס או אורז בסמסטי אז אנחנו נקשיב להם".