ראשי הממשלה הנשכחים של ישראל
קרוביהם של משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר יוצאים למאבק כדי לשמר את מורשתם, ודורשים להשוות את התקציב להנצחתם לסכומים שמועברים להנצחת בן־גוריון, רבין, בגין ושמיר. משרד רה"מ: "הפעילות שוויונית"
שווים יותר ושווים פחות גם בהנצחה: בני משפחותיהם של ראשי הממשלה המנוחים משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר מתלוננים שמשרד ראש הממשלה מקפח את שלושת המנהיגים בכל מה שנוגע להנצחת מורשתם ותרומתם למדינה. לטענת המשפחות, שהקימו מטה מאבק משותף יחד עם עמותות ההנצחה של השלושה, משרד ראש הממשלה משקיע תקציבים גדולים להנצחת ראשי הממשלה דוד בן־גוריון, יצחק רבין, מנחם בגין ויצחק שמיר, ומזניח את ההנצחה של יקיריהם.
בזמנו, ממשלת בגין ביקשה ליצור מנגנון הנצחה שוויוני ככל האפשר וב־1986 אף הוקמה המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה במשרד רה"מ. אבל עם השנים השוויון התערער והמועצה עמדה במוקד של כמה דוחות של מבקר המדינה. וכך, בשנים 2015־2018 הועברו למעלה מ־140 מיליון שקל להנצחת ראשי ממשלה, כשכ־40 אחוז מהסכום (כ־55 מיליון שקל) הוקצו להנצחת מנחם בגין ויצחק שמיר וכ־50 מיליון להנצחת יצחק רבין. רק אחוז אחד מהסכום (כ־1.5 מיליון שקל) הועבר להנצחת משה שרת, ולהנצחת גולדה מאיר לא הוקצה כלל תקציב.
"חוסר האיזון בין ראשי הממשלה שזוכים לתקציבי הנצחה גדולים ממשרד רה"מ לעומת ראשי ממשלה אחרים, המקורבים פחות לצלחת, מעורר תהיות לגבי מדיניות ההנצחה במדינת ישראל", טוענים ראשי מטה המאבק. הם דורשים להפסיק את "חוסר השוויון, האפליה ומדיניות האיפה ואיפה בין ראשי הממשלה" ולהסדיר את מדיניות ההנצחה "תחת חוק אחד, שווה לכולם ותקצוב שוויוני".
דוגמה לחוסר במדיניות קבועה ניתן למצוא בהליך החקיקה לאישור התקציב של מרכז רבין. ממשלת נתניהו הראשונה, שהובילה את החקיקה להקמת המרכז, התנתה זאת בהקמת מרכז הנצחה מקביל למנחם בגין. לפי החלטת הממשלה המרכזים הוקמו בכספי תרומות, ופעילותם ממומנת על ידי המדינה. מאז הועברו למרכזים מאות מיליוני שקלים, וב־2019 עמד התקציב של כל אחד מהם על כ־10 מיליון שקל.
בשנה שעברה הודיעה הממשלה כי תקציב 14 מיליון שקל להקמת מרכז מורשת ליצחק שמיר. ההחלטה התקבלה כיוזמת ממשלה ולכן לא נזקקה לאישור הכנסת. החלטות ממשלה דומות אושרו גם להנצחת נשיאי המדינה יצחק נבון וחיים הרצוג בסכומים של 16 ו־19 מיליון שקל.
ראשי הממשלה האחרים לא זכו לחקיקת חוק הנצחה על שמם. וכך, המשפחות ועמותות ההנצחה של שרת, אשכול וגולדה מאיר נאלצות לשוב ולחזר על הפתחים מדי שנה בניסיון להשיג תקציב ממשרד רה"מ. בהיעדר תקציב, ועם חלוף הזמן, פריטים היסטוריים ומסמכים בעלי חשיבות לאומית נפגעים והנזק בלתי הפיך.
באחרונה עתרה עמותת יד לוי אשכול, שתקציבה ל־2019 עומד על 225 אלף שקל בלבד, לבית המשפט בשל תשלומים שאושרו לה על ידי המדינה אך לא הועברו. זאת על אף שהממשלה הטילה על יד לוי אשכול לשקם ולנהל את ביתו של ראש הממשלה (כיום - מרכז מבקרים להנצחתו). בנוסף, סיוע שניתן בחוקים להנצחת רבין ובגין, כמו פטור מארנונה, לא חלות על יד לוי אשכול.
פרופ' עפרה נבו, בתו של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול, הסבירה כי לא מדובר בשאלה פוליטית או בסוגיה של ימין ושמאל. "אנו לא עוסקים במאבק על אבא שלי אלא במאבק על הנצחת המורשת של עם ישראל וההיסטוריה שלה. חוסר השוויון בין ראשי הממשלות מחייב חקיקה אשר תיתן מענה שווה לכל ראשי ממשלות ישראל תחת קורת גג אחת", אמרה.
ואילו בנו של ראש הממשלה השני, יעקב שרת בן ה־92, ציין לאחרונה בדיון בנושא: "כמה זמן עוד נשאר לנו לעבוד כמו שצריך? אין לנו זמן לחכות עד שיחוקקו חוקים. חקיקת חוק לוקחת הרבה זמן".
נכדה של ראש הממשלה גולדה מאיר, שאול רחבי, סיכם: "מדיניות האיפה ואיפה הנהוגה בהנצחת ראשי ממשלה שהלכו לעולמם זועקת לשמיים. על פי דוח מבקר המדינה, בשנים 2007־2011 העבירה המדינה לתאגידי ההנצחה השונים, הנהנים מחוק הנצחה מיוחד, סכום כולל של יותר מ־180 מיליון שקל. לעומת זאת, עמותות ההנצחה האחרות, שאינן נהנות מחוק מיוחד, 'זכו' לתמיכה של 8.25 מיליון שקל בלבד. בחישוב גס ניתן לומר שהתמיכה הממוצעת בהנצחת כל אחד מהאישים שעבור הנצחתם נחקק החוק עמדה על כ־36 מיליון שקל בתקופה זו, בעוד שהאישים 'המקופחים' זכו לתמיכה של 1.35 מיליון שקל. זוהי מדיניות שרירותית שאינה עולה בקנה אחד עם רוח החוק להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה ויש לשנותה".
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "פעילויות ההנצחה המבוצעות על ידי המשרד הינן שוויוניות וכוללות את כלל האישים. הפעילויות מבוצעות בהתאם לחוק הנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, אשר מתווה את הדרך להנצחת ראשי מדינה. בנוסף, משרד רה"מ מפרסם קול קורא לתמיכה בגופים ציבוריים המבצעים פעילות הנצחה. במקביל לחוק ההנצחה חוקקה הכנסת במרוצת השנים חוקים נפרדים להנצחת נשיאים וראשי ממשלה".
לפנייה לכתב/ת 
