מחפשים עוד קורבנות: מדוע לא מתפרסם שם פסיכולוג הילדים?
הפסיכולוג, החשוד במעשי סדום ובמעשים מגונים בקטינים, שוחרר אתמול בגלל התיישנות שחלה על העבירות לכאורה. המשטרה ביקשה לפרסם את שמו כדי להגיע לנפגעים נוספים ובית המשפט המחוזי הסכים. עורכי דינו יערערו לעליון
האם יפורסם שמו של פסיכולוג הילדים החשוד במעשי סדום ובמעשים מגונים בילדים ונערים? מאז מעצרו לפני כשבוע של החשוד, תושב הצפון בשנות ה-50 לחייו, מתחולל דיון משפטי בסוגיה – המשטרה מבקשת לחשוף את שמו בתקווה שהפרסום יוביל לתלונות נוספות שלא חלה עליהן התיישנות, בעוד סנגוריו של הפסיכולוג גורסים כי הדבר יפגע בשמו הטוב וכי ישנן דרכים אחרות להגיע לנפגעי עבירה פוטנציאליים שעד כה לא התלוננו.
אתמול (רביעי) שוחרר החשוד בדיון שנערך בבית משפט השלום בבאר שבע, שם לפי החשד בוצעו המעשים לפני עשרות שנים. שחרורו נעשה בהסכמת המשטרה, לאחר שזו התייעצה עם הפרקליטות והתברר כי חלה התיישנות על העבירות שבהן הוא חשוד.
במשטרה כאמור מקווים שפרסום שמו יוביל לתלונות נוספות. שופט בית משפט השלום בבאר שבע, יריב בן דוד, דחה את בקשת המשטרה, והעדיף את זכותו לפרטיות של הפסיכולוג על פני האינטרס הציבורי שבפרסום. הוא קבע כי החשד הסביר נגד הפסיכולוג הוא על עבירות שמצויות בגבול תקופת ההתיישנות.
את ההחלטה הפך שופט בית המשפט המחוזי, יעקב פרסקי. בניגוד להחלטת בית משפט השלום, הדגיש השופט פרסקי כי יש אינדיקציות שעלו לחשדות גם מהעת האחרונה. "ישנו עניין ציבורי בפרסום, הן מבחינת פעולות החקירה והן מבחינת העיקרון של פומביות הדיון", נימק את החלטתו השופט פרסקי. "אין ספק כי הפרסום עלול לגרום צער רב לחשוד ולמשפחתו וקרוב לוודאי שיגרום לנזק ואף לנזק חמור. החשוד הינו בעל מקצוע, פסיכולוג ילדים. העבירות המיוחסות לו קשורות למשלח ידו".
המחוזי אמנם התיר לפרסם את השם, אך הוציא צו עיכוב ביצוע על מנת לאפשר לסנגוריו של הפסיכולוג לערער לבית המשפט העליון. הסנגורים יוכלו להגיש את הערעור עד יום שני בשבוע בא.
במסגרת הערעור של המשטרה, שהתקבל כאמור במחוזי, ציין היועץ המשפטי של תחנת באר שבע, עו"ד שלום יפרח, כי על פי החשד הפסיכולוג ביצע עבירות מין חמורות בקטינים, שעה שסייע לקורבנות בהיותו סטודנט באוניברסיטת בן גוריון במסגרת התנדבות. ארבעת המתלוננים - בהם שני אחים - היו בני 8 עד 15 כשהותקפו לכאורה. הם ביקשו למנוע מהפסיכולוג להמשיך ולעסוק בעבודתו.
עו"ד יפרח הפנה לפסיקות בבית המשפט העליון, שבאחת מהן נקבע כי גילוי שמו של חשוד בעבירות מין עשוי לחשוף פרשות נוספות הקשורות בו. סנגוריו של הפסיכולוג ביקשו למנוע את הפרסום וציינו כי כל העבירות התיישנו. הם תהו למה להרוס את חייו, כאשר המשטרה יכולה לאתר קורבנות פוטנציאליים בדרכים אחרות והודיעו כי ישתפו פעולה בכל הנוגע לפרטי הלקוחות והמטופלים שלו.
באחד הדיונים בבית המשפט סיפרה המשטרה כי האירועים המיוחסים לפסיכולוג החלו ב-1993-1992. הקשר בין הפסיכולוג לאחד הקורבנות נמשך לאורך שנים ונותק רק לפני כמה שנים, בעת שהמתלונן היה בן 30.
הפסיכולוג טען בחקירתו כי המעשים שביצע באחד מהם היו בהסכמת המתלונן כשהיה בגיר, והסביר כי הייתה ביניהם "סקרנות מינית" בדרגה נמוכה. מנגד, המתלוננים החליטו להגיע למשטרה מחשש שיפגע בילדים נוספים במהלך השנים.
לפנייה לכתב/ת 
