שר המשפטים והקונספירציות

אמיר אוחנה יכול היה לקנות את עולמו בתקופה כה רגישה, אבל הוא בחר במתקפה סדרתית שמטרתה לזרוע דה-לגיטימציה במערכת התביעה

טובה צימוקיפורסם: 07.11.19 , 12:38

שר המשפטים אמיר אוחנה(צילום: מוטי קמחי)

עד לפני שנחקר באזהרה בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר, תהו רבים בשבועות האחרונים לאן נעלם דוברו של ראש הממשלה יונתן אוריך. נדמה היה שהציוצים המתריסים, ההודעות המסיתות וההשתלחויות האישיות נדמו מיד לאחר שנתניהו לא צלח את הבחירות. אבל התברר שאוריך חי וקיים היום. קוראים לו אמיר אוחנה. הוא החליף את הג'ינס בחליפה ומכהן כשר המשפטים.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ממרום כהונת שר המשפטים, שאותה איישו בעבר דמויות רציניות, בעלות שיקול דעת ובעיקר מודעות לכובד התפקיד ולהשפעתו על הנורמות הדמוקרטיות במדינה, עומד עכשיו השר אוחנה. לצד לשכתו, קיר אל קיר במשרד המשפטים, ניצבים משרדי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצמרת התביעה, שעוסקים בימים אלה בהכרעת תיקי ראש הממשלה.

השר אוחנה לא יכול לעשות רבות בממשלת מעבר, אבל בבלפור ייעדו לו תפקיד של ציר מרכזי-משפטי בעל מטרה ברורה: לרכז את כל הטענות, ההסתות והאיומים נגד מערכת המשפט. הוא אפילו לא קונסיליירי שמחלק עצות, אלא משמש למעשה ראש אגף לתקיפת הצמרת המקצועית - של המשרד בראשו הוא עומד.

כשרק החלו דיוני השימוע בתיקי ראש הממשלה בחודש שעבר, ועל רקע חקירתם של אוריך ואחרים בחשד להטרדת עד המדינה, כינס השר מסיבת עיתונאים בהולה שבה השתלח בפרקליטות בעזרת תיאוריות קונספירציה מבית היוצר האמריקני נוסח "הדיפ-סטייט" הישראלי. בתשובה לשאלה הודה אוחנה כי "הודיע" לנתניהו על מסיבת העיתונאים. גם אם הוא לא שלח אותו, נתניהו לא טרח למנוע ממנו לפעול.

אתמול כבר העלה אוחנה הילוך: הוא ניצל את בימת הכנסת - ואת חסינותו - כדי להפר צו של בית משפט ולהכפיש את מוסדות אכיפת החוק כדי לנתץ עדות עד מדינה נוסף: ניר חפץ.

אוחנה הגיע לתפקידו במשרד המשפטים חמוש גם בתוכניות רציניות: חלקן היה יכול להועיל מאוד לאזרחי המדינה ולקדם רפורמות שינענעו את המערכת הזקוקה לטלטלה. גם לפניו כיהנו שרים ושרות שביקשו לזעזע את המערכת ולנקות אורוות, אבל הם לא העזו להתערב בחקירות, בטח שלא ערב החלטה גורלית של היועמ"ש אם להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן.

השר אוחנה יכול היה לקנות את עולמו בתקופה כה רגישה. אם לא להעניק גיבוי למערכת אכיפת החוק, לפחות לא לומר דבר בגנותה, בזמן שהיא כה זקוקה לאמון הציבור במקצועיותה ובטוהר שיקוליה. אך הוא מנצל (או מנוצל) כל רגע בתפקיד הארעי כדי לזרוע דה-לגיטימציה בצמרת התביעה.

המזל של כל מי שאכפת לו משלטון החוק הוא שאוחנה הוא פוליטיקאי הנעדר כמעט כל מעמד ציבורי. ולכן התקווה היא שרוב דבריו מוצאים אוזן קשבת רק בקרב הבייס המצומצם המאמין באותן תיאוריות קונספירציה שנועדו בראש ובראשונה לא לחזק אלא למוטט את הדמוקרטיה הישראלית.