בלון ניסוי
על רקע התקיעות במשא ומתן הקואליציוני, מנסה יו״ר מפלגת ש״ס, אריה דרעי להוביל פתרון יצירתי. על פניו, נראה שיש כאן גלגל הצלה לכנסת ישראל ואולם כלל לא בטוח שמדינת ישראל תרוויח ממהלך שכזה. כל הפרטים
ומצד שני, אנו חייבים להניח ומקווים שלאיש אין אינטרס אמיתי לגרור את מדינת ישראל למערכת בחירות שלישית או אם לדייק – לאיש בכנסת ישראל אין אינטרס לגרור את ישראל למערכת בחירות נוספת לכנסת.
בחירות לראשות הממשלה
בשביל הצעות פוליטיות מקוריות (פחות או יותר) יש לנו את אריה דרעי, יושב ראש ש"ס, אשר דווקא הצליח לשמר את כוחה של המפלגה בבחירות לכנסת ה-21 ואף להגדיל את מספר המנדטים בהם זכתה משבעה מנדטים לשמונה.
אריה דרעי הוא שועל פוליטי והצעתו אינה לבחירות לכנסת, אלא לבחירות מיוחדות לראשות הממשלה. איך עושים את זה והאם זה באמת טוב למדינה? ובכן, לכל מטבע יש שני צדדים – אבל קודם כל, הסבר קצר על הצעתו המרעננת של יושב ראש מפלגת ש"ס:
ובכן, יושב ראש ש"ס, אריה דרעי מציע שבמידה ולא יצליח פלוני להרכיב ממשלה, במסגרת הוראת השעה, יתקיימו בחירות ישירות חד-פעמיות לראשות הממשלה, בין שני המועמדים העומדים בראשות המפלגות הגדולות, קרי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו״ר כחול-לבן בני גנץ.
מצד אחד, על פניו, ניכר כי זוהי הצעה סבירה. במצב שכזה, כנסת ישראל תוכל להתחיל לעבוד בצורה כזו או אחרת, יחסך קצת כסף ציבורי (אבל רק קצת, כי בכל זאת, לצורך קיום מערכת בחירות ארצית נדרשת תשתית גדולה של פריסת קלפיות ואנשים שיאיישו אותה) והציבור יוכל לומר בצורה ברורה את מי הוא מעדיף בראשות הממשלה. הגם שכפי שכבר ציינתי – לציבור בישראל אין כח להיגרר למערכת בחירות נוספת, כמו גם לחברי הכנסת, או לפחות ליושבי הספסלים האחוריים במפלגות הגדולות ולחברי הכנסת של המפלגות הקטנות, יש אינטרס ברור לשמור על מקום עבודתם.
ואולם, אליה וקוץ בה. אריה דרעי מדבר על מודל שעובד יפה ברשויות המקומיות, ואולם שם מבנה חלוקת הכוח הוא שונה. במודל הפוליטי בו מתקיימות בחירות ישירות לראשות הרשות המבצעת (נשיא, ראש ממשלה) המערכת הפוליטית ושיטת הבחירות בנויות על מודל אשר משרת את המשילות וכן את הפרדת הרשויות. הצעתו של אריה דרעי, אליה הצטרפה גם חברת הכנסת איילת שקד, המציעה מצידה, גרסא קצת אחרת, אין בה פתרון לבעיה האמיתית והיא אינה משנה את תמונת הגושים.
לצורך הצלחת המהלך, דרוש שינוי במבנה הפוליטי. בעבר כבר התקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה, אז היו ראשי הממשלה ברווזים צולעים. אהוד ברק, זכה בבחירות, אולם מפלגתו, ישראל אחת, זכתה רק ב-26 מנדטים והוא נאלץ להקים קואליציה, בה דווקא ש"ס, שהיתה אז שנואת נפשם של רבים ממצביעיו של ברק הייתה השותפה הגדולה ביותר, עם 17 מנדטים. אריאל שרון ז"ל, שנבחר לראשות הממשלה באותה השיטה, מיהר לבטלה מאחר והוא הבין שהיא ריסקה את המפלגות הגדולות ויצרה פיצול פוליטי שנזקו רב על תועלתו.
שיטת הבחירה הישירה נכשלה בישראל פעם אחת, ותיכשל גם בפעם השנייה.
הצעתו של דרעי אינה משנה את מאזן הכוחות שהתקבע בכנסת אחרי בחירות 2019 מועד ב', ולכן הפלונטר לא ייפתר גם אם יבחר העם ראש ממשלה.
מעבר לכך, הצעתו אינה כוללת את השינוי המבני הנדרש במנגנון הפוליטי. עם כנסת שאינה מאפשרת הרכבת ממשלת רוב וגם לא את הפלתה של ממשלת מיעוט באמצעות אי-אמון, אין לציבור סיבה להצביע למי מבין המועמדים. וכי למה שיצליחו במקום שבו כשלו לפני רגע? כוחו של ראש הממשלה יהפוך הלוא, מוגבל להחריד. לא תהיה לו אפשרות לכונן קואליציה הנשענת על רוב, ובנוסף, לא יהיה בכוחו החוקתי לקדם מדיניות על אפו וחמתו של פרלמנט לעומתי.
נראה כי בלון הניסוי שהפריח יו״ר מפלגת ש״ס, אריה דרעי גורם לשחקנים השונים לבחון את האפשרות, שכן ברור שיש כאן גלגל הצלה לכנסת ישראל ואולם כלל לא בטוח שמדינת ישראל תרוויח ממהלך שכזה.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
Kobi.cohen@gmail.com