בלי דקה של חסד: האתגרים של שר הביטחון בנט
עם תוכנית מפורטת בנוגע לעזה, צפוי בנט לפגוש מטכ"ל וראש ממשלה שעיניהם נשואות צפונה. הוא יידרש להוביל הכרעה ברכש טייסות במיליארדים ולהציג עמדתו בסוגיית גיוס הטנקיסיטיות, אבל בכל מקרה בממשלת מעבר לא יוכל להכריע במהלכים גדולים כתוכנית הרב-שנתית המשוועת לאישור
הוא תבע מצה"ל להפגין נחישות רבה יותר, טען שהמערכות הביטחוניות נכנסו לקיבעון מחשבתי ומביא איתו תוכנית מפורטת שגיבש להתמודדות מול חמאס בעזה - אבל מולו יפגוש ראש ממשלה ביטחוניסט ומטכ"ל נעול, שמעדיפים להתמקד בזירה הצפונית. בהיעדר ממשלה קבועה, שר הביטחון המיועד נפתלי בנט לא יוכל להכריע במהלכים גדולים כתוכנית הרב-שנתית הדחופה המשוועת לאישור, אך יידרש לייצג את הצבא בקרבות התקציב שבפתח, להוביל הכרעה במיליארדים ברכש טייסות מארה"ב ולהציג את עמדתו בסוגיות נפיצות כ"שירות המשותף" שבו תומך הרמטכ"ל, ובהחלטה בנוגע לגיוס טנקיסטיות.
עוד בנושא:
בנט ימונה לשר הביטחון, הליכוד והימין החדש מתאחדים
ביטחון לבנט בלי ביטוח לנתניהו / פרשנות
מינוי בנט לשר הביטחון: נתניהו יצטרך אישור מהכנסת?
הנגבי על מינוי בנט: "מהלך שנועד למנוע התפוררות הגוש"
סגן-אלוף יואב שניידר הוא מפקד גדוד 82 בחטיבת השריון 7, ולאחרונה הוא היטיב לתאר בשיחה עם ynet את הסיבה שחייליו מפגיזים עמדות ריקות של חמאס, לאחר שווידאו שהמחבלים התפנו מהן, זמן קצר לאחר עוד שיגור רקטות לעבר ישראל. המג"ד, שאחראי על גזרה בגבול עם עזה, הסביר: "אם היינו פועלים לפי הוראות הפתיחה באש, שהן מאוד מאפשרות, אז היינו מסיימים כל יום עם 10-20 עזתים הרוגים על הגדר - בהם מחבלים. אבל אנו פועלים לפי מדיניות, כדי לא להידרדר במדרון, ועושים מאמצים כדי שזה לא יקרה".
את ההסבר הזה מעביר סא"ל שניידר ללוחמיו, בצורה בוגרת וכנה, כדי שלא יחושו תסכול. אך ההסבר הזה עשוי כבר בימים הקרובים להפוך לשיעור שיעבור שר הביטחון החדש, שכבר תבע מצה"ל להפגין יותר נחישות במפגשים הללו עם חשודים או חמושים פלסטינים, במוקדי החיכוך בגבול עזה או ביהודה ושומרון.
כשר ביטחון, ספק אם בנט ישנה את המדיניות שהכתיב הדרג הצבאי והמדיני לכוחות בשטח, ולפיה פועלים סא"ל שניידר, עמיתיו ופקודיו. ייתכן שצה"ל ינסה להציג לציבור את תגובותיו הקבועות לניסיונות חדירה בגבול עזה או לתקיפות התגובה בעקבות מטחי רקטות כ"בשרניות יותר", על מנת לסייע לשר הביטחון החדש.
בפועל, אם נלמד מהתנהלות הצבא תחת ראש הממשלה נתניהו, כשנכנס ללשכת השר נכנס לפני שלוש שנים פוליטיקאי "לוחמני לא פחות", אביגדור ליברמן, מדיניות הפעלת הכוח של הצבא בתקריות הבט"ש - לא תשתנה. אלא שזו תהיה הדאגה הקטנה יותר של שר הביטחון הטרי. לפתחו עומדים אתגרים גדולים בהרבה: רמטכ"ל כריזמטי שבשנה הראשונה והיקרה מפז לכהונתו לא זכה לאישור ממשלה לתוכנית הרב-שנתית החדשה "תנופה", וסדר יום מזרח תיכוני שלא ייתן לו דקה אחת של חסד.
תוכנית בנט לעזה מול העדיפות הצה"לית לצפון
ליברמן הפך לשר הביטחון היחיד בעשורים האחרונים שהשכיל לעשות "אקזיט" ציבורי מכהונתו כשר ביטחון, ולא להפוך את המשרה הבכירה לתפקיד שממנו מתרסקים במקרה הרע, או מדשדשים לאחור במקרה הטוב. אם היה חפץ בכך, היה חוזר לתפקיד המורכב והקשה לאחר הבחירות האחרונות.
בנט מבין דבר או שניים באקזיטים, אך ספק גדול מרחף מהתנובות הפוליטיות או ההשפעות המעשיות שיהיו לו על מערכת הביטחון בעת הזו. תפקידו אף לא מובטח לו לתקופת הביניים אם ישראל תלך למערכת בחירות שלישית, קל וחומר אחריה. אם תהיה פריצת דרך במשא ומתן להקמת ממשלה, ומפלגות כמו ישראל ביתנו או כחול לבן ייכנסו לממשלה - סביר להניח שהתיק יילקח ממנו בתוך שבועות ספורים.
השעון הביטחוני ימשיך לתקתק בזמן הזה: אם יושבע בימים הקרובים לתפקידו, בנט יצטרך כבר בשבוע הקרוב לאשר תוכניות מבצעיות וגיחות אוויריות במסגרת המערכה שבין המלחמות שמנהל צה"ל נגד ההתבססות האיראנית בסוריה ובעיראק ומול ההתחמשות של חיזבאללה בנשק מתקדם, בדגש על אלפי רקטות שמוסבות לטילים מדויקים – בשטח לבנון.
אם נתניהו וצמרת צה"ל נזהרו באישור כל פעולה שכזו בשנה האחרונה ובקודמותיה, בתקופה הזו הזהירות היא משולשת: איראן נועזת יותר והוכיחה לישראל כי תתקוף בתגובה על פגיעה ביעדיה במזרח התיכון. גם חיזבאללה קבע תג מחיר חדש עם שיגור שלושה טילי נ"ט לעבר רכב צבאי בסמוך ליישוב ישראלי ולא רק בהר דב, בתגובה על הרג כמה לבנונים בתקיפה הצה"לית ליד דמשק בחודש אוגוסט של החוליה שתכננה לשגר רחפני נפץ לעבר רמת הגולן.
יתרה מכך: השינוי בדיסקט של כוחות קודס בראשות הגנרל קאסם סולימני עשוי להוביל אותו למשוואה חדשה, לפי ישראל תותקף בפיגועי גבול בצפון או במטחי רקטות/שיגור טילי שיוט, לא רק כתגובה לתקיפותיה האוויריות המיוחסות לצה"ל, אלה באופן איראני יזום - ללא הקשר לפעולה כזו או אחרת.
הביטחון הנוסק של האיראנים שואב אנרגיות גם מהשינוי שחווה המזרח התיכון: רוסיה וטורקיה, ידידות של הציר השיעי עליו מתבססים איראן, סוריה וחיזבאללה, תופסות יותר ויותר שליטה במזרח התיכון, על חשבון ארצות הברית שמתרחקת מהזירה. למשוואה הצפונית, שעלולה בקלות להידרדר למלחמה, נכנסת גם הזירה הדרומית הנפיצה שבה הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני קורץ לפטרוניו בצפון עם מטחי הרקטות ששיגר לעבר הדרום בשבועות האחרונים - חלקם מדויקים - לעבר שדרות ואשדוד.
לקלחת הזו ייכנס בנט, מצויד בתכניות סדורות, תקיפות ומפורטות, שגיבש לדבריו זה מכבר בנוגע לטיפול בסוגיה העזתית. כבר ביומו הראשון ייבחן בנט כשמעליו ראש ממשלה ביטחוניסט מובהק, ומתחתיו מטכ"ל מנוסה ונחוש שרואים עין בעין את הזירה הצפונית כזירה המרכזית.
הכרעות דחופות במיליארדים
גם אם בנט מאוד ירצה ואף יקבל מנתניהו כמה חודשים נוספים בתפקיד עד לבחירות השלישיות - אם יקרו - שר הביטחון החדש לא יוכל להשפיע על המהלך הגדול והחשוב של צה"ל בעת הזו: אישור התכנית רב שנתית (תר"ש) החדשה "תנופה" ל-5 השנים הקרובות. התר"ש מבטיחה בראש ובראשונה תקציב יציב, בטוח ושקוף יחסית, שמקובל על האוצר ועל משרד הביטחון, לכל שנה במהלך התר"ש - למעט אירועים חריגים כמו מבצע צבאי מתפרץ או מלחמה. התר"ש הנוכחי, גדעון, מסתיים בעוד חודש וחצי.
הרמטכ"ל כוכבי לא המתין וגיבש עיקרים לתר"ש החדש, הכוללים חיזוק האמצעים הקטלניים לכוחות הקרקעיים המתמרנים, חידוש והעצמת החימושים המדויקים לחיל האוויר, הגדלה ניכרת באיכות וכמות סוללות ההגנה האווירית ותפיסת מהלומות התקפיות רבות עוצמה במלחמה, הנשענות על צוותי לחימה רב-מימדים באוויר, ביבשה, בים, במודיעין, בסייבר ובלוחמה האלקטרונית. כדי לא לאבד זמן יקר מול החודשים הרבים שכבר חלפו, בצה"ל כבר סגרו עקרונית את התוכנית שגובשה וחלקים ממנה כבר יצאו לפועל, במימון פנימי, עם הסטות תקציביות בתוך הצבא.
לרוב, תר"שים מגובשים בליווי של שר ביטחון מכהן לכל הפחות, שמשפיע על זהות ורכיבי התכנית. בנט יכול לדרוש שינויים בתר"ש החדש, שמשווע לאישור מממשלה שלא קיימת. בלעדי התר"ש, צה"ל מתחיל לזחול חזרה למציאות העגומה הזכורה מהשנה שקדמה לצוק איתן, עם תקציב ביטחון חלקי, סימנים ראשונים לקרבות בוץ עם האוצר, וקיצוצים באימונים. בשקט בשקט, יותר ויותר גדודי מילואים מקבלים בשבועות אלה הודעות על ביטול האימונים שלהם שתוכננו לחודשים הקרובים.
לכך ניתן להוסיף בשורה רעה ומלחיצה שבנט יקבל כבר בישיבותיו הראשונות עם צה"ל: שנתיים של מימוש הסכם הסיוע מארה"ב (אם.או.יו) ירדו לטמיון – ונדרשות הכרעות בנוגע לרכש טייסות מסוקים ומטוסי קרב מהאמריקנים, על מנת שאלה ייווצרו בהקדם ויגיעו לצה"ל בתוך 3-5 שנים.
מדובר בהחלטות דחופות בסך של מיליארדי דולרים: מסוקי היסעור הקשישים מובילים כוחות של צה"ל מאז שהגיעו בסוף שנות ה-60', וחרגו מזמן מכמות השעות שלהן יועדו על-ידי היצרן. כך גם מטוסי ה-F15 שהגיעו ארצה כשבנט היה תלמיד בבית הספר היסודי, ועדיין נדרש מהם לתקוף יעדים שנמצאים מאות קילומטרים מישראל. מדובר בדילמות כבדות משקל, עם המלצה מצורפת אמנם של חיל האוויר, אבל עם הכרעה של הדרג המדיני, כמו למשל בשאלה האם להעדיף את מסוקי הצ'ינוק של בואינג שנחשבים זולים יותר או את ה-K35 החדש של "לוקהיד מרטין", הסופר יסעור.
גם באוצר לא קופאים על השמרים ומציבים דרישות משלהם לצבא "להיכנס תחת האלונקה" אל מול הגירעון הגדול שישפיע על תקציבי יתר המשרדים בממשלה. בשורה התחתונה: בנט אולי יידרש בשבתו כשר ביטחון להשפיע לטובת צה"ל בקרב על דעת הקהל בנושא תקציב הביטחון הבא, אך בהיעדר ממשלה וזהות חבריה, לרבות שר ביטחון קבוע, שר אוצר וראש ממשלה – לא תהיה לו השפעה מעשית בנושא.
צבא, חברה ומינויים
אם לפני כן קודמו ויריבו הפוליטי ליברמן "זכה" בכהונתו בת השנתיים וחצי לקבוע את זהות הרמטכ"ל הבא אחרי קרב מכוער עם נתניהו, בנט לא יהנה מהכבוד של מינוי בכירים במטכ"ל. כוכבי וסגנו אלוף אייל זמיר יחלו בחודשיים הקרובים את שנתם השנייה בתפקיד; ארבעה אלופים בכירים אחרים, המכהנים כמפקדי פיקוד הדרום, הצפון והמרכז וכן ראש אמ"ן - נמצאים בחצי הראשון של כהונתם.
אלוף חדש לפיקוד העורף אמור אמנם להיבחר בשנה הקרובה, אך ככל הנראה לא בשבועות הקרובים. באופן אירוני, הרמטכ"ל, בהתייעצות מן הסתם עם השר החדש, יצטרך לבחור מזכיר חדש לשר הביטחון, לאחר שהמזכיר הצבאי הקודם, תא"ל עופר וינטר, יסיים בחודשים הקרובים את תפקידו לאחר שמונה השנה לפקד על אוגדה 98.
מדוע הדבר אירוני? מאחר שווינטר, חובש כיפה שנחשב ל"בולדוזר" שלא מהסס לומר את שעל ליבו, זכה ללובינג תקשורתי נרחב מחוגי הימין במטרה להעניק לו תפקיד של מפקד אוגדה, חרף החלטתו של הרמטכ"ל הקודם, רא"ל במיל' גדי איזנקוט, לקדם קצינים אחרים. כוכבי הפך את החלטתו של איזנקוט וקידם את וינטר, שהיה כבר עם רגל מחוץ לצה"ל, לפקד על אוגדת החוד המובחרת של צה"ל.
כמו כן, בנט יצטרך להיכנס לתווך שבין צבא וחברה: הרמטכ"ל כוכבי התבטא לפני כשבוע באופן חריג מאז תחילת כהונתו, כשקבע שרק מפקדים בצה"ל מכתיבים את הפקודות וההנחיות, ולא גורמי חוץ. כוכבי התכוון בדבריו לרבנים או למרצים חיצוניים ואף הצהיר שהשירות המשותף עם בנות יימשך. בנט נחשב לדתי מתון שקרוב יותר לזרם הליברלי בציונות הדתית מאשר לזרם החרד"לי, ולכן יהיה מעניין לראות כיצד יגיב למשל להכרעה הקרובה של הרמטכ"ל האם לאשר גיוס של טנקיסטיות למשימות הבט"ש בגבולות, לאחר שהתכנית הוקפאה, חרף הפיילוט המוצלח.
על שולחנו של כוכבי מונחת המלצה מקצועית חיובית לכך מצד הקצינים הבכירים שהובילו את התכנית ומנגד - קמפיין של קבוצות בימין הדתי נגד שירות הלוחמות. שריפה נוספת שעשוי בנט כשר ביטחון להידרש לכבותה או ללבותה, נוגעת לפרשיה הקטנה יחסית, שלא זכתה לתאוצה ציבורית - קטטה שפרצה בין חיילים מגדוד נצח יהודה לאזרחים בדואים בדרום.
גם במקרה הזה הפרשה עלתה על פסים פוליטיים בשל זהות יחידת החיילים והאזרחים המעורבים, אך בניגוד לפרשת אלאור אזריה, במקרה הזה מיהרו השבוע בפרקליטות הצבאית לסגור שלוש עסקאות טיעון, בתקווה להשלים את המלאכה עם חמשת החיילים הנוספים שנעצרו בשבוע הקרוב. מסקרן יהיה לראות האם בנט יעבור ביחסו לפרקליטות הצבאית - ובעיקר כלפי העומד בראשה, אלוף שרון אפק, שאותו תקף בעבר - תהליך של "ליברמניזציה" – הגנה על המערכת הצבאית - מהרגע שיעבור לעמוד בראשה.
לפנייה לכתב/ת 
