קליק לערבה: שועלים בחשיכה ואסון הנפט בעברונה
פסטיבל הצילום הבינלאומי "Planet Arava" שהתקיים במהלך סוף השבוע, סחף אחריו צלמים וצלמות טבע מכל הארץ. במסגרת תחרות הצילום המוקדשת לטבע ולחיות בר בערבה הדרומית, צפו בצילומים המתעדים את אסון הנפט בעברונה, שועלים סקרנים בחשיכה, חרדון סיני מציץ מאחורי סלע, תמירונים בחיזור ונופים מרהיבים
בסוף השבוע האחרון התקיים פסטיבל הצילום הבינלאומי "2 Planet Arava", אליו הגיעו למעלה מ-150 צלמים וצלמות מרחבי הארץ, שהשתתפו בסדנאות הצילום.
במסגרת הפסטיבל שהתקיים בחסות המועצה האזורית חבל אילות, נערכה תחרות פרסים במגוון קטגוריות: צילום יונקים וציפורים, נוף, אסטרונומיה, צילום מאקרו וסיפור ברצף, כשהאתגר המרכזי הוא שהצילומים צולמו בערבה הדרומית בלבד, וזאת במטרה לחשוף את הטבע הייחודי באזור הערבה ולשפר את המודעות להגן על האזור.
לדברי המארגנים, כ-500 צילומים הגיעו לקו הגמר וצוות השופטים, ביניהם צלם הטבע יוסי אשבול, דורון ניסים מרשות הטבע והגנים, צלם העיתונות אלכס ליבק, איציק כהן ממועדון צילום לצילומי כוכבים ונועם ווייס, מפארק הצפרות באילת, בחרו את הצילומים הזוכים.
הצלם עומרי יוסף עומסי מאילת זכה במקום הראשון בתחרות בזכות סדרת צילומים המתעדת את אסון הנפט בשמורת הטבע עברונה שהתרחש בדצמבר 2014.
"האסון קרה בלילה ורק כשהשחר עלה, הייתי שם במקרה באור ראשון ואז אפשר היה לראות מימדי האסון" הוא מספר בשיחה עם ynet מהולנד. במסגרת תפקידו כפקח רשות הטבע והגנים באילת, הוא מציין כי הדיווחים על זרימת הנפט החלו להגיע בלילה, אך לא היה ידוע בהתחלה על מימדי הנזק לסביבה.
"הגעתי לאזורי הזרימות המוכרים לי בנחלים בתקופת השטפונות ואז הגיע נחל הנפט שזרם באותם נתיבי זרימה וזה היה מראה וריח מזעזע", הוא מציין. "בתחילה אתה בשוק ואז אתה מבין שאתה נמצא בתוך אירוע חריג והסטורי. כצלם, אני מכיר את הערך בלתעד גם את הדברים הקשים. ככל שהתאפשר לי בין הפעולות לטיפול באירוע, מדי פעם צילמתי מהרכב ככל שיכולתי".
לדבריו, בימים הראשונים נאסרה כניסה לאזור מחשש להתלקחות הנפט. "גם בעידן המודרני בו יש זמינות גבוהה לצלם חומרים רבים במצלמה ובטלפון, לצילום יש כוח להזיז דברים, לחשוף את זווית הראייה שלך על העולם ולהעבירו הלאה למי שלא נכח במקום במהלך האירוע" הוא מסכם וביקש להודות "לחבר השופטים שבחר בצילומים ולמיזם הצילום בערבה".
בימים האחרונים הושגה פשרה בתביעה הייצוגית נגד קצא"א, בה הוסכם כי חברת צינור הנפט אילת-אשקלון תפצה את הציבור בעקבות הזיהום בכ-100 מיליון שקל.
הצלם רון צור זכה במקום הראשון בקטגוריית יונקים וציפורים. הוא החל לפני עשרה חודשים בפרויקט תיעוד של חיות בר באמצעות מצלמות שטח המופעלות ע"י חיישני תנועה. "חלומו של כל צלם טבע הוא להפוך להיות 'זבוב על הקיר' בעולמם המופלא של בעלי החיים", הוא אומר ל-ynet.
רון מציין כי ה"מצלמה מופעלת ברגע שבעל החיים עובר בנקודה ספציפית שנקבעה מראש. מדובר על מערכות בבניה עצמית שכוללות מצלמה מקצועית, חיישן ויכולות להכיל גם הבזק (פלאש). מערכת בנויה כך שתחזיק מעמד בשטח לפרקי זמן של שבועות עד חודשים ובכל תנאי מזג האוויר".
לדבריו המערכת צריכה להיטמע בשטח כך שלא תעורר פחד וחשד של חיות הבר ולא תתגלה על ידי מטיילים. לאחר שבחר את מיקום המצלמה בערבה, הוא נדהם לגלות את מבחר חיות הבר שהצליח לתעד.
אחד מהם היה צילום של שועל מצוי. "השועל מתהלך לאור הכוכבים בלילה חמים בערבה, מאחוריו ניתן לראות את קרני השמש הראשונות של הזריחה שמסיימת את החיפוש הלילי שלו אחרי אוכל ומים", הוא מתאר.
לאחר מספר שבועות בהן הוצבה המצלמה בשטח, חיות הבר המקומיות החלו להתרגל לקיומה, אך עדיין סקרנותם לגבי הסלע המוזר, משכה אותם מדי פעם להתקרב. "הם גילו בה עניין רב, כמו אצל בני אדם, הילדים הם הסקרנים יותר. שועל צעיר הגיע לבדוק את המצלמה מקרוב כאשר אחד מהוריו משגיח בחשדנות ומרחוק על המתרחש", הוא מתאר.
הצלם אביב עציון ניסה במשך שנתיים לתעד ארנבות שדה באזור מלחת עברונה, אך ללא הצלחה. "השנה, לשמחתי היו לא מעט תצפיות. אחת מהן בארנבת, כנראה מניקה. בזכות תנאי השטח, כיוון הרוח והסוואה, הצלחתי לצלם אותה בזמן מנוחת אחר הצהריים", הוא מסביר.
הצלם גדי שמילה צילם סלעית חלודת זנב בעובדה בעמדת תצפית מיוחדת במינה.
הצלם ערן גיסיס זכה במקום הראשון בקטגוריית מאקרו בזכות צילום של זכר חרדון סיני באזור העמק הנעלם בהרי אילת בתחילת האביב, כשראשו הצבעוני מבצבץ מאחורי סלע.
חרדוני סיני הם חרדונים זריזים וארוכים באורך של עד כ-25 סנטימטר. הם נפוצים באזור הנגב, ים המלח והערבה.
בעונת הרבייה של החרדונים באביב ובקיץ, הזכרים הופכים לצבעוניים במיוחד. ראשם מתקשט בצבע כחול עז וטורקיז, ולעיתים הצבעים גם נראים לשאר חלקי גופם. חרדוני סיני ניזונים בטבע מחרקים ופרוקי רגליים. הם זכו לשמם בזכות המיקום בו התגלו לראשונה במדבר סיני ונחשבים לחיות בר מוגנות.
ערן הצליח להגיע למרחק קרוב לזכר ומציין כי הבחין גם בנקבה במרחק של עשרות מטרים מהזכר, אך לא צפה באותה שעה באינטרקציה כלשהי בין השניים.
הצלם גדי שמילה צילם לטאת ישימונת בחולות סמר.
הצלם אביב עציון צילם נחש מסוג עכן גדול במפגש עם נמלה. "זהו נחש ארסי החי באזור הערבה", מסביר אביב ומציין כי הפרט בתמונה הוא אבקוע, כבן שבועיים. "האינטרקציה בין נמלים לנחשים מעניינת אותי מאוד וזה מצב שנתקלתי בו לא מעט. הנמלה הסקרנית פגשה את הנחש בדרך ולנמלה שלום".
הצלם אביב עציון צילם זוג תמירונים מצויים בפארק הצפרות באילת. לדברי הצלם, הוא תיעד את השניים לפני זריחה בתנאי תאורה מאתגרים, כשהיה במסתור בפארק. "מתוך כ-30 צילומים מאותו הארוע, בחרתי חמישה המצייצגים את טקס החיזור, ההזדווגות ואחריה. זה היה מאוד היה מרגש לראות את העדינות והחיבור בין זוג התמירונים", הוא מסביר.
הצלם עודד פרץ תיעד מאבק בין שני זכרי חרדוני ב"ארץ החרדונים" בפאתי אילת. חרדוני הצב המצויים נחשבים כגדולים ביותר בחרדוני הארץ. הם מצויים באזור הנגב, הערבה ובאזור ים המלח. בטבע הפרטים הבוגרים עשויים להגיע למשקל של עד כשלושה קילוגרם ולאורך של כ-80 ס"מ.
הצלם עופר בר ינאי צילם את השיטפון המרהיב בנחל רודד.
הצלם ארי בלטינסטר זכה במקום הראשון בזכות צילום של חולות סמר.
לצילומים נוספים מתחרות הצילום פלאנט ערבה 2019
לפנייה לכתב/ת 
