סוכרת: דרכי האבחון וההנחיות החדשות לטיפול

בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי ונובו נורדיסק

מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מהירה הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות. בין הגורמים לעלייה ניתן למנות את הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל בעלי עודף משקל ואלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית ושיפור תוחלת החיים של חולי סוכרת.

על פי אומדנים שונים, מספר חולי הסוכרת מסוג 2 בעולם יגיע בשנת 2025 ל-319 מיליון, ועוד 418 מיליון יסבלו מהפרעה בהעמסת סוכר.

בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.

על פי ממצאי סקר בשנים 2007-2010 בישראל, תבנית העלייה בשיעורי התחלואה עם הגיל שונה ביהודים ובערבים. בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות (עד קבוצת הגיל 35-44) ולאחר מכן עולים בצורה עקבית עד 23.5% בבני 65 ומעלה. בגברים ערבים, השיעורים עולים עלייה חדה כבר בגילאי 35-44 שנים, ובבני 65 ומעלה השיעור מגיע ל-27.8%. מגיל 35 ואילך, השיעורים גבוהים בקרב ערבים מאשר ביהודים בכל קבוצות הגיל.

בנשים יהודיות, השיעורים עולים בעקביות עם הגיל עד ל-21.5% בבנות 65 ומעלה. בנשים ערביות נצפית עלייה חדה יותר עם הגיל, ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45-54 מגיע השיעור ל-14.3% ובבנות 55-64, ל-32.2% (לעומת 12.3% ביהודיות). בבנות 65 ומעלה השיעור הוא 29.0%. בכל קבוצות הגיל, שיעורי הסוכרת גבוהים בנשים ערביות מאשר ביהודיות, כאשר הפער הגדול ביותר נצפה בגילאי 55-64.

זיהוי המחלה וגורמי הסיכון(צילום: shutterstock)

הקשר בין סוכרת למחלות לב

סוכרת היא סיבת המוות הרביעית מבין סיבות המוות בישראל. בשנת 2011, 5.4% מכלל הפטירות בישראל היו מסוכרת. שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים בערבים מאשר ביהודים: פי 2 בגברים ערבים לעומת יהודים, ופי 2.5 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות .שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל בכל קבוצות האוכלוסייה, במיוחד לאחר גיל 75. בכל קבוצות הגיל, השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים) מאשר ביהודים.

לחולים סוכרתיים נטייה מוגברת לטרשת עורקים ומחלות לב, הנגרמת הן כתוצאה מפגיעה ישירה של המחלה בדפנות כלי הדם והן כתוצאה משינוי בפרופיל שומני הדם. חולים סוכרתיים נמצאים בסיכון זהה לתחלואה ותמותה לבבית כמו חולים שלקו בעבר בהתקפי הלב, לכן ההתייחסות לחולים סוכרתיים היא כאל חולים במחלת לב.

השנה, בספטמבר 2019 במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי לקרדיולוגיה לראשונה האיגוד הקרדיולוגי האירופאי בשיתוף עם האיגוד האירופאי לסוכרת פרסמו קווים מנחים חדשים לאבחון החולים בסיכון ולריבוד הסיכון מדרגה בינונית ועד דרגה קשה מאוד. המטרה בהגדרות הללו היא לחדד את הסיכון של המטופל לחלות או חלילה למות בעשור הקרוב.

רופאי המשפחה, רופאים מומחי סוכרת, אנדוקרינולוגים וקרדיולוגים הודרכו לזהות את האוכלוסייה ולחפש אחר גורמי הסיכון הנוספים והפגיעה שתיתכן באיברי המטרה בחולי הסוכרת. בדרך זו אפשר יהיה לטפל בחולים בצורה מיטבית.

בשבע שנים האחרונות פורסמו מחקרים פורצי דרך בתחום הסוכרת, משפחות חדשות של טיפול תרופתי, שלא רק בחנו טיפולים חדשים לאיזון רמות הסוכר בדם אלא אף הגדילו לעשות והראו שיפור בתוצאים מסוג: הפחתה באוטמים בשריר הלב, הפחתה באירועים של שבץ מוחי , הפחתה באשפוזים על רקע אי ספיקת הלב, הפחתה בהתדרדרות תפקודי הכליה בחולי הסוכרת והפחתה בתמותה הכוללת.

בהתאם כיום יש שינוי בפרדיגמה הטיפולית עם בחירת תרופות חדשות שהוכיחו יעילות במניעת התקפי לב שבץ מוחי ומוות.

על הרופא המטפל לזהות את החולה כסוכרתי, לבחון את מצבו מעבר לסוכרת גורמי סיכון נוספים: עודף משקל, עישון, יתר שומני הדם, גנטיקה משפחתית מוקדמת של תחלואה לבבית ומעבר לכך לחפש ולבחון האם כבר קיימת עדות לפגיעה באיברים בגוף על רקע מחלת הסוכרת כמו : עיניים, כליה, לב, כלי דם , מערכת העצבים .

סוכרת מהווה היום אתגר לאומי ובינלאומי והקווים המנחים החדשים מאפשרים ביתר קלות לזהות אוכלוסיות בסיכון מוגבר.

הכותבת היא מנהלת המערך הקרדיולוגי מרכז רפואי בני ציון חיפה טכניון הפקולטה לרפואה

האיגוד הקרדיולוגי ונובו נורדיסק