הדירה הראשונה שלי: 6 טיפוסים רודפים דירה אחת
מסתבר שלדיירים קודמים בדירות ובבניינים יש השפעה קארמתית על המקום
אוקיי, אז מתן סיפר לכם על כל המחדלים הארכיטקטוניים של הדירה ההיא ברחוב אני מאמין, אבל בתור השותף ההוא שלו ובלי לזלזל — זה כסף קטן. בניינים אפשר לשפץ ("אפשר", אלי בעל הבית. אמרתי אפשר, לא חובה), אבל קארמה? קארמה נשארת בבניין עד שאתה פודה אותה. זה הבסיס להמון סרטי אימה מעולים. אתה אף פעם לא יודע מי היו הדיירים הקודמים שגרו בתוך הבית שלך או מתחתיו. אבל לעצם זה שהם גרו שם יש השפעה על המקום באיזושהי רמה, גם אם בעל הבית החליט להשתגע ולהפוך את דירת הסטודנטים התפרנים למשפחתון.
אז כן, היום יש שם דלת פלדה עם קוד, ולא שער חסר מנעול שנשאר פתוח בזמן שגנבים לקחו את הלפטופ שלי ואת תעודות הזהות של השותפה וחבר שלה בזמן שהם ישנו, אבל זה בדיוק הרעיון. אתה לא יכול לקחת את הילד שלך למשפחתון בבוקר כאילו מדובר במקום סטרילי, ובתור מי שגר שם תנו לי להזכיר: לא מדובר במקום סטרילי בשום צורה.
אז לטובת הורי המשפחתון ברחוב אני מאמין, הנה כמה מהאנשים שרדפו את הדירה שבה הילדים שלכם מבלים את רוב יומם. כדאי שתתחילו להכיר את רוחות השותפים שחולקים איתם את המרחב:
1) מודי: כשהגעתי לדירה היו מודי ואסנת, ואני די בטוח שמודי היה שם רק כי בכל דירת סטודנטים צריך סטלן עם שיער ארוך שמנגן בגיטרה ונוסע פעם בשבועיים לעשות פטריות בצפון. זה מנדטורי, חלק מהחוזה. הוא עזב אחרי חודשיים ורמז לי שלדעתו אסנת גונבת אותנו איכשהו בכסף (למרות שכאמור, שכר הדירה היה מגוחך בלי קשר). תזכרו את זה, כי זה מה שקרה בסוף, אוקיי?
2) מתן: מתן החליף את מודי בדירה. אחלה שותף, ראה לי את האשכים יותר מפעם אחת כשהייתי מסתובב בבוקסר בקיץ, יהי זכרו ברוך.
3) אירה: אישה צעירה עם בעיות שמיעה שהסתובבה בקימונו חצי מהזמן. אסנת הכניסה אותה כי הן היו חברות לפני כן. אחרי שלושה חודשים הן כבר לא היו. לא בטוח מה הילדים שלכם צריכים לחשוב על זה, אבל זו לגמרי דמות מסרט אימה יפני.
4) רונאלדו: כינוי חיבה כמובן, למי לעזאזל קוראים רונאלדו? קוראים לו בכלל רוני על שם רונלד רייגן, שזה נעליים די גדולות למלא כשאתה מגיע מטבריה לגור ביד אליהו ולעבוד בפיצוצייה בתקווה. מצביע ליכוד, רוצה לגרש את העובדים הזרים והפליטים שהסתובבו באזור, כמו כן החבר הכי טוב שלו היה סודני שעבד איתו בפיצוצייה. השתדרג אחרי חצי שנה לעובד פיצוצייה בדיזנגוף. איך יש אנשים עם ביוגרפיות כאלה? אני משתגע.
5) אבינועם: שאלה מעניינת — מה עושים עם שותפה ממש סבבה שיש לה בן זוג שהוא השותף הכי גרוע שאפשר לדמיין ונמצא בדירה כל יום כדי שיישארו לך בבוקר קרטונים ריקים של פיצה ובלילה קולות זימה? וב"קולות זימה" אני מתכוון לגניחות מין איומות דרך דלת שמשום מה תמיד נשארה פתוחה, אבל היי מפרגן להם? כמו כן, אני לא יודע לאיזה חדר במשפחתון הפך החדר שלהם, אבל הייתי מעביר שם ניקוי עם להביור. כן כן, גם על הקירות והתקרה, אף פעם אי אפשר להיות זהירים מדי ואף אחד לא רוצה שהגוזל שלו יחזור מהגן עם דגימות דנ"א של אנשים זרים.
6) אסנת: אז כן, הייתה גם אסנת. היום אתם יכולים לחפש סרטים שלה, אבל למה לכם. מאסנת למדתי המון שיעורים יפים לחיים, כמו למשל: אם אתה לא מצליח למצוא עבודה במשך שנתיים וחצי ומתחמק קבוע מתשלום חשבונות, אז אולי כדאי לך לעשות יד אחת עם בעל הדירה, לחתום מולו על חוזה בסכום אחד ואז לתת לשותפים המקוריים סכום אחר, גבוה יותר כדי שתוכל לעבוד על התסריט שלך. אז נכון שהסכום ששילמנו עדיין היה גרושים ושהתסריט שלה תודה לאל היה איום ונורא. אבל כמו שציינתי פה למעלה, הקארמה שלה נשארה בבניין, ובעל הדירה שידע על הכל עדיין משכיר למישהו את המבנה כדי שתוכלו לשלוח את הילדים שלכם למשפחתון ולשלם 3,000 שקל בחודש. הרבה, נכון? נסו לדבר איתו על הנחה. אם הוא לא מתגמש, אתם תמיד יכולים להגיד שהמקום רדוף.
לפנייה לכתב/ת 
