המאמצים הדיפלומטיים כשלו: עצרת האו"ם האריכה את המנדט של אונר"א
למרות הלחצים שהופעלו על חברות העצרת הכללית, 170 מדינות תמכו בהארכת הפעילות של סוכנות הסעד לפלסטינים. ישראל וארה"ב היו היחידות שהתנגדו, שבע מדינות נמנעו. אישור ההצעה התקבל למרות סערת השחיתות בארגון
על רקע סערת השחיתות בסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), העצרת הכללית אישרה אמש (שישי) את הארכת המנדט של הארגון שמשרת יותר מחמישה מיליון פלסטינים.
170 מדינות הצביעו בעד ההצעה. רק ישראל וארצות הברית התנגדו, ושבע מדינות, בהן קנדה, קמרון, גואטמלה, ונואטו, מיקרונזיה, איי מרשל ונאורו נמנעו.
ארה"ב וישראל הפעילו לחצים כבדים על החברות בעצרת להצביע נגד הארכת המנדט - אולם בשל האופי הפוליטי של ההצבעה התקשו לגייס תמיכה בקרב המדינות. הלחץ הישראלי והאמריקני עבד במידה מסוימת בתהליך ההשעיה של המזכ"ל פייר קורנבול השוויצרי, שבהמשך גם התפטר.
עם זאת, שגריר בכיר מתח ביקורת על התנהלותה של ישראל בעניין אונר"א. לדברי השגריר, ישראל "מדברת בשני קולות" - ובעוד שמשרד החוץ ושליחיו מתדרכים גורמים זרים על כך שאונר"א מיותרת, צה"ל דוחף להישארותה של הסוכנות כדי למנוע מתושבי הרצועה להישאר ללא מזון וסיוע הומניטרי.
בישראל ממשיכים לטעון שיש לסגור את הסוכנות, במיוחד ברקע השחיתות שהתגלתה בקרב הצמרת של אונר"א בשנים האחרונות, אך היה זה כמעט בלתי אפשרי למנוע את הארכת המנדט לארגון שמרבית המדינות רואות בו הכרחי - ואף תורמות לו ביד נדיבה. עם זאת, בתקופה האחרונה כמה וכמה מדינות הודיעו כי הן מקפיאות את הסיוע לארגון.
קורבנול הושעה בתחילת החודש מתפקידו עד לסיום החקירה במנהל האו"ם בעניינו. במסגרת הפרשה עלו טענות לשחיתות, הטרדות מיניות, נפוטיזם וניצול סמכויות של המזכ"ל ובכיריו.
בין השאר, נגד קורנבול נטען כי הוא קידם אישה פלסטינית שעימה ניהל קומן לתפקיד בכיר באונר"א בשכר של 200 אלף דולר - והשניים אף טסו במחלקת עסקים על חשבון הארגון לחופשה פרטית. בנוסף, שני בכירים נוספים בסוכנות פוטרו בשל טענות על שחיתות.
ההחלטה להשעות את קרנבול התקבלה לאחר שהאו"ם השתכנע שנפלו פגמים בהתנהלותו. באו"ם ציינו כי "ייתכנו צעדים נוספים לשיפור התנהלות הארגון ומזכ"ל האו"ם קורא למדינות התורמות לשוב ולסייע ברגע קריטי זה". כאמור, כמה שעות לאחר אותה החלטה הודיע קרנבול על התפטרותו המיידית מהתפקיד.
בספטמבר שעבר הודיעה ארצות הברית על הפסקת הסיוע לאונר"א. בהודעה שפרסמה מחלקת המדינה נכתב כי "הממשל בחן בקפידה את הנושא והחליט שארצות הברית לא תוסיף לממן עוד את סוכנויות האו"ם שתומכות בפליטים הפלסטינים. ארה"ב תקדם דיאלוג עם האו"ם ומדינות אחרות על מודלים חדשים וגישות חדשות שעשויות לכלול סיוע".
מחלקת המדינה אמרה כי פעילות הסיוע לפליטים הפלסטינים פגומה מהיסוד, ומסרה כי "מעבר לבור התקציבי עצמו והכשל בחלוקת השותפות בנטל באופן ראוי ומתאים, המודל העסקי הבסיסי וההתנהגות הפיננסית של אונר"א - שמבוססים על קבוצה של זכאי סיוע שמתרחבת בלי סוף ובמהירות גוברת - הם פשוט דבר שאינו בר-קיימא ושנמצא במשבר במשך שנים רבות".
הפלסטינים תקפו את האמריקנים על ההחלטה ואיימו לפנות לאו"ם: "ההחלטה האמריקנית מהווה הפרה של החלטות האו"ם. עונש כזה לא ישנה את העובדה שלארה"ב אין יותר תפקיד באזור", אמר שר החוץ נביל אבו רודיינה שכיהן באותה התקופה כדוברו של אבו מאזן. "החלטת ארה"ב לא משרתת את השלום, אלא מחזקת את הטרור באזור והינה בבחינת פגיעה בזכויות העם הפלסטיני", הוסיף.
לפנייה לכתב/ת 
