הטעות הגדולה: האם פעילות גופנית לבדה יכולה להביא להרזיה?

אמנם הוא עוד רחוק ויש עוד חורף שלם לפנינו, אך בתקופה זו של השנה רבים מאתנו מוצאים את עצמם בהכנות לקראת הקיץ הקרב, ובתוך כך - גם בעבודה שבועית על הכנת הגוף לים ולבריכה. לרוב הפתרון פשוט ומסתכם בעיקר בדיאטה ובאימונים, אך על אף כל ההשקעה וההתמדה, רבים הם המקרים בהם אנו לא מצליחים להגיע לתוצאות. מה משתבש בדרך?

כתבות נוספות:

מתחילים להתאמן? אלה המושגים שאתם חייבים להכיר

פציעות ספורט בשיעורי סטודיו: כך תוכלו להימנע ולהתאמן בבטחה

התרגיל הפופולרי לחזה שפוגע לכם בכתפיים

תהליך ההרזיה בגוף מתרחש רק כאשר הגוף נתון במאזן קלורי שלילי. כלומר, במצב בו ההוצאה הקלורית שלו גבוהה יותר מאשר הקלוריות שהוא מכניס. בתוך כך ניתן למנות ארבעה מרכיבים אשר משפיעים על ההוצאה הקלורית בגופנו:

מטבוליזם בסיסי (צורכי הרקמות לתפקוד פיזיולוגי), אשר עולה כלל שעולה משקל הגוף ובעיקר מסת השרירים, תנועה פיזית יומיומית (כמו לדוגמא אימהות צעירות שלרוב מתרוצצות במשך היום); מערכת העיכול, אשר מגדילה את הצריכה האנרגטית ככל שאנו אוכלים יותר (בעיקר חלבונים), ופעילות ספורטיבית, התלויה בעצימות, משך ותדירות המאמץ.

מה משפיע על ההוצאה הקלורית שלנו?

מאמץ לחינם?

על אף שיש בכוחה להשפיע על ההוצאה הקלורית שלנו, במקרים רבים פעילות ספורטיבית מהווה חלק קטן מכלל ההוצאה הקלורית היומית. רוב הפעילויות המתונות כמו שיעורי סטודיו, חדר כושר, הליכה וכו' שורפות כ- 200-400 לאימון. חשבון פשוט של  1000 קלוריות ל-3 אימונים בשבוע נותן 150 קלוריות ליום - תרומה מינורית לירידה במשקל.

מפתיע ככל שיהיה, אך חלק מהאנשים אף מראים במקביל להגברת האימונים הפחתה בכמות התנועה היומיומית - תופעה שכיחה, בעיקר כאשר משולבת פעילות גופנית ודיאטת רזון (ואז נצפית ירידה וודאית בכמות התנועה היומיומית). במקרים אחרים אנו נוטים לפצות על האימון באכילה לא מודעת, שלא מאפשרת לנו להגיע למאזן קלורי שלילי.

בנוסף, ככל שהפעילות הופכת למוכרת וקלה יותר, כך השריפה בזמן הפעילות ולאחריה פוחתת כתוצאה מהתייעלות מכאנית בגוף. דוגמא לכך ניתן למצוא במאמר  הרפואי The Paradox Of Exercise שפורסם לאחרונה, לפיו ההוצאה הקלורית של ציידים אפריקאים, הגומאים כ-30 ק"מ ביום בחיפוש אחר מזון ומאופיינים באחוז שומן נמוך מאוד - זהה לאלו של פקידי בנק.

כאשר הוא נתון במצוקה קלורית גופנו מעדיף לחסוך בהוצאת קלוריות מיותרות. מסיבה זו לעתים נראה אנשים פעילים מאוד או רזים יחסית שלא יורדים במשקל כמצופה, גם כשהם בתפריט היפוקלורי (דל בקלוריות), או בנפח אימונים גבוה.

לפעמים עודף פעילות גופנית מביא לתוצאה ההפוכה

חשוב לציין כי לפעילות גופנית יתרונות מגוונים, אולם רבים נוטים לבצעה לצורך הפחתת משקל. למרות זאת, ישנן נשים רבות שאפילו מעלות משקל לאחר הגברת כמות הספורט, כיצד זה ייתכן?

מחקר שבחן את השפעת 16 חודשי אימון אירובי, עם אכילה לפי תחושת רעב וללא התאמה תזונתית, הדגים ירידה באחוז השומן רק באוכלוסיית הגברים. עוד נמצא כי רק הנשים הגבירו את צריכת המזון בתגובה לאימון . טענת החוקרים הייתה כי זו נטייה נשית מובנית שמטרתה לדאוג לפוריות ולצאצאים.

ישנן מספר סיבות המסבירות תופעה זו. לאחר אימון ישנו היתר מודע או תת מודע לאכילה עודפת כפיצוי לאחר האימון הקשה. גם התיאבון המוגבר אשר מופיע לרוב רק ביום שלמחרת לפעמים יכול לגרום לאכילת יתר. יש לזכור שאמנם מטרתנו היא להעלות מסה ולהעלות במשקל אך שינויים אלו לרוב מתרחשים בזמן ארוך יותר.

לסיכום, נסו לגוון בפעילויות שונות והעלו בהדרגתיות את רמת הקושי, משך, או תדירות האימון. אם מתחילת האימונים עליתם במשקל (ולא במסת השריר), כדאי שתשנו אסטרטגיה. כאשר המטרה היא הרזיה, התאמה תזונתית תהיה אחראית ל-80% מתהליך הירידה במשקל -התמקדו בעיקר שם, לאכול "בריא" זה לא מספיק.

ד"ר שון פורטל הוא תזונאי קליני וספורט.

מחפשים אימון עצים? נסו את אימון המדרגות: