איך נראית מערכת החינוך בחריש?
עופר פטרסבורג ביקר בחריש כדי לבדוק את מערכת החינוך ובתי הספר של העיר החדשה שקמה עם חבלי לידה קשים. מה הוא מצא? מורים יצירתיים, הורים דעתניים ומערכת חינוך שממציאה את עצמה מחדש. ומה יקרה איתה בעתיד? צפו
בשיתוף עיריית חריש
חריש גדלה בקצב מהיר ביותר ואחד השיקולים הגדולים עבור אלו שחושבים לעבור עיר הוא חינוך. אז יצאנו לראות איך נראית מערכת החינוך בעיר החדשה. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
"אנחנו בית ספר של 180 ילדים. שנה שעברה היו 60", מספר רמי בר, מורה בחטיבת הביניים "אתגרי העתיד". "זו הגדילה של חריש גם. שבע כיתות, חטיבת ביניים ז', ח' וט'. שני מחנכים לכל כיתה. כשאנחנו מדברים על הייחודיות פה אני חושב שאפשר לגעת בהרבה דברים. אני אוהב להתחיל במוטיבציה".
מה הכוונה?
"אחד, אנחנו רוצים שילדים ירצו ללמוד. איך עושים את זה? הורדנו את הציונים. זאת אומרת, אין בכלל את האופציה לרצות לקבל 100. כי אין 100. אין לנו צלצולים, יש לנו פעמון ענק. מדהים. "גונג" אנחנו קוראים לו. יש תורנות של ילדים. בסוף ההפסקה לוקחים אזניות והם עושים את ה"גונג" ואז אנחנו יודעים שצריך להיכנס לשיעור. מלבד המקצועות הרגילים, היסטוריה, תנ"ך, אזרחות, ספרות, אנגלית, מתמטיקה, אנחנו לומדים פה גם נגרות, גינון, קרטה, יוגה, ניווט. לומדים ניווט, ממש. רצים מנקודה לנקודה", מספר בר.
מקום כזה שגדל בצורה כל כך מטורפת משנה לשנה, איך נערכים לדבר כזה?
"שנה שעברה היה לנו סיפור באמת יפה שבם הילדים, ילדים בכיתה ח' שבאו ואמרו אנחנו רוצים להקים צוות לכיתה שלהם, צוות קבלת פנים. הם דאגו שכל ילד שמגיע, הילדים מתחלקים להביא לו משהו נחמד, לשאול אותו מה שלומו, לעשות לו מחיאות כפיים. אז, אנחנו צריכים קודם כל להיות מוכנים לא ברמה של רק תכניות לימוד אלא להיות מוכנים שכל מי שבא - ברוך הבא. כי כולם חדשים".
ליאת אלפי, יו"ר הנהגת הורים מוסיפה שאפשר להרגיש את ההתקדמות בצורה מאוד יפה בבית הספר הממלכתי "תלמי רון". "התחלנו בבית ספר עם 53 תלמידים. כיום רק בית הספר הזה מונה 400 תלמידים. השנה גם נכנס בית ספר נוסף ואני חושבת שאנחנו בסך הכל באמת במקום של התפתחות מאוד יפה".
מה באמת רואים פה שלא רואים במקומות אחרים?
יש לנו כמה דברים. יש לנו חוגי קמפוס. אלו חוגים שהמורים מעבירים, מתוך כל אחד מהידע שלו. אם זה הפלסטלינה ואם זה חוגי הבלט שהמורות עצמן העבירו, שיעורי שחמט. אנחנו רואים קבוצות למידה שיוצאות מהכיתות, החל מכיתה א' כבר ושוכבות על פופים ולומדות גם למידה עצמאית וגם למידה עם מורים, וזה נעשה בצורה מדהימה, ילדים לומדים בכל מיני אפשרויות פה".
"סך הכל האוכלוסייה פה היא אוכלוסייה מאוד צעירה, לא מקבלת שום דבר כמובן מאליו", מציינת אלפי. "גם על סמל בית ספר, שהוא משהו שהוא טריוויאלי בכל הארץ, היה בשנה שעברה שיח, ובשיח מכבד הגענו להסכמות. כל בית ספר פה חורט על דגלו את ההשקפה שלו והורה יכול לבחור לאן לכוון את הילד שלו".
בשיתוף עיריית חריש
לפנייה לכתב/ת 
