נתניהו בעקבות גורלו של ריצ'רד ניקסון
שניהם היו פוליטיקאים צעירים, מבטיחים ועקשנים עם יצר שלטון בלתי נלאה. ושניהם הסתבכו בפרשות פליליות. האם גם נתניהו מחפש עסקה?
הגנרל דווייט אייזנהאואר, המועמד הרפובליקני לנשיאות ב-1952, מינה את ריצ'ארד ניקסון כמיועד לשמש כסגנו אם ייבחר. ניקסון בן ה-38 הצטיין עד אז ברדיפת קומוניסטים אמריקנים ונחשב לכוכב עולה כסנטור מקליפורניה. ערב אישור מועמדותו פרסם ה"ניו יורק פוסט" שהוא השתמש בכספי קמפיין לצרכים אישיים. אייזנהאואר דרש מניקסון להופיע במשדר טלוויזיה ממומן ולשכנע את הציבור שלא ביצע עבירה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ניקסון אכן השמיע את הסבריו, ומשפט אחד שאמר חיזק במיוחד את התמיכה שקיבל ממנהיג מפלגתו: "אתם תוהים אם אמשיך להתמודד או אתפטר. אומר לכם כך: לא אכנע. אני לא טיפוס שנכנע. אמשיך להילחם ברחבי אמריקה כי אני אוהב את ארצי והיא בסכנה". אייזנהאואר הגיב מיד: "אני לוחם ואני אוהב אומץ לב. הערב ראיתי דוגמה לאומץ לב".
ניקסון שימש כסגן הנשיא במשך שמונה שנים והוכיח, גם בהמשך דרכו הפוליטית, שהנחישות וההתמדה הן מרכיבים חיוניים ביכולתו של פוליטיקאי להגיע לראש הפירמידה. לא ברור אם תכונת אופי זו היא אינטלקטואלית או הורמונלית. כך או אחרת, בלעדיה פוליטיקאים מתקשים לשרוד לאורך זמן.
ב-1960 התמודד ניקסון על תפקיד הנשיא מול המועמד הדמוקרטי ג'ון קנדי. הוא הפסיד בהפרש של 100 אלף קולות ונדמה היה שדרכו לנשיאות נחסמה לתמיד. לא היה תקדים בהיסטוריה האמריקנית שמועמד שנוצח בבחירות יתמודד שוב על התפקיד.
ניקסון, נחוש לחזור לפוליטיקה, החליט להתמודד ב-1962 על תפקיד מושל קליפורניה והפסיד גם במערכה זו. הוא הופיע במסיבת עיתונאים ולמעשה הודיע על פרישתו מן הפוליטיקה כשאמר: "יותר לא תוכלו לבעוט בניקסון, מאחר שזוהי מסיבת עיתונאים האחרונה שלי".
אבל כאמור, הוא לא היה "טיפוס שנכנע", והצורך שלו להיות בשלטון היה חזק ממנו. ב-1968 הוא התמודד שוב מטעם המפלגה הרפובליקנית ונבחר לתפקיד נשיא ארה"ב, וב-1972 נבחר שנית ברוב סוחף. אבל אז התפוצצה פרשת ווטרגייט.
ריצ'רד ניקסון: "אני לא נוכל"
חבורת פורצים נתפסה על ידי המשטרה בשעה שהתקינה מכשירי האזנה במטה המפלגה הדמוקרטית ששכן במתחם ווטרגייט, ועיתונאים של ה"וושינגטון פוסט" חשפו שהפריצה הייתה יוזמה של יועצי הנשיא. ניקסון פיטר אותם והכחיש כל קשר לפרשה, אבל יועצו המשפטי הפך עד מדינה נגדו וטען בשימוע בקונגרס, שפתח בהליך הדחה, שהנשיא נתן את ההוראה.
ניקסון המשיך לטעון בהופעות בתקשורת שלא היה שותף למזימה והשמיע את המשפט המפורסם: "אני לא נוכל". הוא הסכים לבסוף להתפטר וסגן הנשיא שהחליף אותו, ג'רלד פורד, העניק לו חנינה בפני העמדה לדין.
יש לא מעט קווי דמיון בין ריצ'רד ניקסון לבין בנימין נתניהו, הן ביצר השלטון שלהם והן בצורך לשרוד בו בכל מחיר. נתניהו התמודד ב-1993 על תפקיד יו"ר הליכוד כאשר פרצה פרשת "הקלטת הלוהטת". אלמוני התקשר לרעייתו שרה ודרש שביבי יוותר על מועמדותו, אחרת יפרסם קלטת שבה ישנה הוכחה ליחסיו עם אישה אחרת. נתניהו הופיע במשדר טלוויזיה, הודה במעשה אבל טען שמדובר בניסיון סחיטה של "בכיר בליכוד". אחרים אולי היו מורידים פרופיל, אבל נתניהו לא ויתר: הוא הוריד את הנושא מסדר היום, נבחר ליו"ר הליכוד וב-1996 גם לתפקיד ראש הממשלה.
ב-1999 הוא ספג מכה אנושה נוספת כשהפסיד לאהוד ברק בבחירות והתפטר מתפקיד יו"ר של הליכוד. במסיבת עיתונאים הוא נראה כמי שנפרד סופית מהפוליטיקה ואמר: "שרה'לה בואי, הולכים הביתה". אבל כמה ימים בלבד לאחר מכן הוא כינס קבוצת מקורבים ובישר להם: "צריך להתחיל לחשוב איך חוזרים לשלטון. צריך להתחיל לעבוד על זה".
הצורך של נתניהו לחזור לשלטון חזק ממנו והוא היה מוכן לספוג לצורך זה גם כמה מפלות נוספות בדרך. כעבור כמה זמן הוא חזר לליכוד תחת אריאל שרון (והפסיד לו בפריימריז ב-2002), ובשלב מסוים הסכים לכהן כשר האוצר בממשלתו, העיקר להישאר על הגלגל. ב-2006 הוא התמודד בבחירות כיו"ר הליכוד והפסיד לאהוד אולמרט מקדימה שמונה לראש ממשלה, בעוד הליכוד הידרדר לשפל חסר תקדים של 12 מנדטים. אבל כאמור, גם נתניהו הוא לא הטיפוס שנכנע.
ב-2009 הוא התמודד שוב בבחירות והצליח להרכיב קואליציה חרף העובדה שקיבל מנדט אחד פחות מציפי לבני, ומשם שייט לשני ניצחונות רצופים נוספים ב-2013 וב-2015. בשתי מערכות בבחירות של 2019 הוא לא הצליח (עד כה) להרכיב ממשלה, כאשר ברקע עומדת החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בשלושה תיקים כפוף לשימוע.
כמו ניקסון בפרשת ווטרגייט, נתניהו מכחיש את אשמתו בפרשיות האלה וממשיך לאחוז בעקשנות בקרנות המזבח של תפקידו. האם הוא מאמין שיצליח להיחלץ מכתבי האישום שעליהם עשוי היועמ"ש מנדלבליט להודיע בשבוע הקרוב? או שמא, כמו ניקסון, התעקשותו להיאחז בתפקיד מיועדת להשיג עסקה משפטית טובה שתחלץ את המדינה מן הפלונטר הפוליטי הקשה שאליו נקלעה?
קשה לדעת, אבל נתניהו יכול לשאוב עידוד מגורלו של ניקסון לאחר התפטרותו. הוא הפך לפרשן פוליטי חשוב בארה"ב ולמדינאי מוערך שנפגש עם מנהיגי מדינות ברחבי העולם. בשנות ה-80 הוא נבחר בסקר "גאלופ" שנערך בארה"ב כ"אחד מעשרת הגברים הנערצים בעולם".
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com