עובדים מסביב לשעון: לשעות הגמישות במקום העבודה יש מחיר
ממשיכים לעסוק בענייני עבודה גם אחרי שהגעתם הביתה? אתם לא לבד. מחקר חדש מצא כי מעסיקים רבים בישראל מאפשרים סביבת עבודה גמישה ונוחה כדי ליצור איזון בין הבית לעבודה אצל העובדים. התוצאה: כמחצית מהשכירים מתלוננים על זליגה של העבודה לחיים הפרטיים - ורבים חשים אשמה אם הם לא זמינים למעסיק מחוץ לשעות העבודה
הכוונה טובה: כדי לקדם איזון בין הבית לעבודה אצל עובדיהם, 55% ממקומות העבודה בישראל מאפשרים עבודה בשעות גמישות. בנוסף, מחציתם נותנים ימי חופש נוספים מעבר לקבוע בחוק, 40% מאפשרים לנשים לעבוד ב"משרת אם" ושליש מעניקים לעובדים ימי מחלה נוספים על הקבוע בחוק. אלא שלגמישות היחסית ממנה נהנים השכירים במקום העבודה בשם האיזון יש מחיר: רבים מהם סובלים באופן קבוע מזליגה של העבודה לחיים הפרטיים בבית. כך עולה ממחקר שערכה שדולת הנשים שכלל סקר בקרב 600 עובדים ועובדות שכירים, באמצעות חברת iPanel.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תשכחו מהמשרד הממוזג: האנשים שעובדים באסדת גז או על עמוד חשמל
חרדיות, צנועות אבל לא פראייריות: הכירו את מפתחות התוכנה הבאות של גוגל
מנוע הצמיחה של המשק הוא האויב הכי גדול שלו
כך למשל, לפי ממצאי המחקר חלק גדול מהעובדים (40-50 אחוז) קוראים ושולחים מיילים או מקיימים שיחות בטלפון ובקבוצות וואטסאפ וצ'אטים הקשורים בעבודה - וכל זה מחוץ לשעות העבודה. 15% מהעובדים אף מדווחים כי הם עובדים בסופי שבוע באופן קבוע או לעתים קרובות.
הסיבה לכך היא ככל הנראה התחושה של העובדים כי כך מצופה מהם. לפי המחקר, 32% מהעובדים חשים שמקום העבודה מצפה מהם להיות זמינים בערב, 18% חשים שמצפים מהם להיות זמינים בסופי שבוע ו-19% חשים אשמה כאשר אינם זמינים לעבודה מחוץ לשעות העבודה.
מניתוח מגדרי של הנתונים עולה כי תחושות אלה רווחות יותר בקרב נשים לעומת גברים. בנוסף, הפער בתחושת האשמה בין גברים לנשים גדול במיוחד בקרב הורים לילדים קטנים - ככל שגיל הילד נמוך יותר כך נשים יחושו אשמה גדולה יותר לעומת הגברים.
המחקר מצא קשר מובהק בין עובדים שמקבלים שכר גלובלי לבין עבודה מחוץ לשעות העבודה לעומת עובדים שמקבלים תגמול שעתי לשעות נוספות. מספר שעות העבודה בפועל הוא הגורם המשפיע ביותר על תחושת האיזון בין הבית לעבודה: ככל שעובדים נמצאים שעות רבות יותר בעבודה כך הסיכוי שיהיו מרוצים מהאיזון בין הבית לעבודה יורד.
עוד נמצא, כי במקומות עבודה שמאפשרים משרת הורה, סיכוייהם של העובדים להיות מרוצים גדול יותר. האפשרות לעבוד בשעות גמישות משפיעה גם היא באופן חיובי, אך חלש יותר, על הסיכוי להיות מרוצים מהאיזון בין הבית לעבודה.
בהייטק עובדים יותר, אבל לפחות אפשר מהבית
אחד הממצאים המעניינים שעולים מהמחקר הוא שלמרות שעובדי ההייטק עובדים שעות רבות לעומת מגזרים אחרים במשק, הם די מרוצים מהאיזון בין הבית לעבודה. יערה מן, עורכת המחקר ומנהלת תחום שוק תעסוקה בשדולת הנשים בישראל, מסבירה את התופעה בכך שעובדי ההייטק נהנים בשיעורים גבוהים יחסית מהאפשרות לעבוד מהבית, מעבודה בשעות גמישות, מימי חופש ומחלה נוספים ומימים מקוצרים, ואפשר שהטבות אלה מאזנות במידה מסוימת את ההשפעה של שעות העבודה הארוכות.
70% מהעובדים בהייטק נהנים מהאפשרות של עבודה בשעות גמישות, לעומת 40% מנותני השירותים החברתיים כמו חינוך, בריאות או רווחה. אחת הסיבות לכך שיש פער מגדרי בנגישות לשעות עבודה גמישות היא שבעוד ש-76% מהמשיבים שעובדים בהייטק הם גברים, 72% מהמשיבים שעובדים במתן שירותים חברתיים הם נשים.
גם האפשרות לעבודה מהבית נפוצה במיוחד בהייטק - 54% מהעובדים נהנים מכך ואילו במגזר הציבורי כולו הכולל נותני שירותים חברתיים רק 11% מהעובדים יכולים לעבוד מהבית. הטבה נוספת שניתנת יותר לעובדי הייטק היא ימי חופשה מעבר לקבוע בחוק, כש-70% מהעובדים מקבלים תוספת של ימי חופש. לעומת זאת בתעשייה רק 24% מהעובדים מקבלים ימי חופשה נוספים ואילו במגזר הציבורי רק 11% נהנים מהטבה זו.
משרת אם היא פרקטיקה שמאפיינת בעיקר את המגזר הציבורי ונותני השירותים החברתיים עם כ-55% מהעובדים שנהנים מאפשרות זו. בהייטק זה פחות נפוץ - משרת אם קיימת רק עבור 26% מהעובדים בתחום. עם זאת בכ-20% מהמקומות בהייטק יש אפשרות למשרת הורה שיוויונית.
"הנשים מוותרות לטובת טיפול בילדים"
בישראל עובדים הרבה שעות אבל יש פערים משמעותיים בין שעות העבודה של גברים לאלו של נשים. טווח השעות השכיח ביותר בקרב גברים שהשיבו למחקר הוא 45-49 שעות שבועיות - גבוה משמעותית מההגדרה הרשמית של משרה מלאה בישראל שעומדת על 42 שעות. בקרב הנשים הקטגוריה השכיחה ביותר היא 40-44 שעות.
המחקר מצא גם קשר חיובי בין מספר שעות העבודה לבין רמות השכר, כלומר מי שעובד יותר שעות גם מרוויח יותר, ולא נמצא קשר מובהק בין מספר שעות העבודה לבין רמת ההשכלה.
"תרבות העבודה המודרנית דורשת ממי ששואפים להתקדם ולהצליח, להעניק משקל רב למחויבותם למקום העבודה, גם כאשר זאת באה על חשבון מחויבויות אחרות", נכתב במחקר. "כך יוצא, שעל אף האשליה הרווחת לפיה ניתן לעשות 'גם וגם', מרבית העובדים והעובדות במשק נאלצים לבחור, במידה כזו או אחרת, בין הצלחה בשוק העבודה לבין הקדשת זמן מספקת לילדיהם, לבני/ות זוגם ולעצמם".
במחקר מציינים, כי הכורח לבחור בין הצלחה בעבודה לבין מחויבויות משפחתיות הוא מנת חלקם של גברים ושל נשים כאחד, אך הבחירה עצמה ותוצאותיה הן בעלות מאפיינים מגדריים מובהקים. "אינספור מחקרים מצביעים על כך שברוב המקרים נשים יהיו אלו שמוותרות על הזדמנויות תעסוקתיות ועל שכר גבוה לטובת הטיפול במשפחה ובמשק הבית בזמן שרוב הגברים יוותרו על זמן עם המשפחה לטובת קידום והצלחה בעולם העבודה", נכתב במחקר.
וגם פה, המספרים מדברים בעד עצמם: מהמחקר עולה, כי רוב הנשים בישראל לא יוצאות מהעבודה לאחר השעה 18:30 באף אחד מימי השבוע. מרבית הגברים לעומת זאת יוצאים מהעבודה אחרי שעה זו לפחות פעם בשבוע ורבים מהם גם יותר מפעם אחת.
במגזר ההייטק התופעה של עבודה עד שעות מאוחרות היא הנפוצה ביותר כאשר 24% מהמשיבים יוצאים מהעבודה אחרי 18:30 שלוש פעמים בשבוע או יותר.
את ההסבר לכך שנשים יוצאות מוקדם מהעבודה יותר מגברים ניתן למצוא בכך ש-51% מהן מוציאות את הילדים מהמסגרות החינוכיות כל יום מימות השבוע, לעומת 4.5% מהגברים בלבד. 80% מהנשים מוציאות את הילדים רוב ימי השבוע לעומת 14% מהגברים. יותר מכך, 45.5% מהגברים שהשיבו לשאלון לא מוציאים את הילדים מהמסגרות אף פעם. זאת לעומת 9.5% מהנשים בלבד.
מעסיקים - כך תעודדו איזון בין עבודה לבית בקרב העובדים
בהתבסס על ממצאי המחקר ועל מחקרים נוספים בשדולת הנשים ניסחו מספר המלצות למעסיקים על מנת לעודד איזון בית-עבודה במטרה לשפר את חיי העובדים וגם את הארגונים עצמם.
1. הפחתת שעות העבודה: יצירת תרבות ארגונית שאינה כוללת העסקת יתר ומעודדת את העובדים לצמצם את מספר השעות הנוספות שהם מבצעים ובכלל זאת במסגרת זמינות מחוץ לשעות העבודה בערבים וסופי שבוע.
2. ימי עבודה מקוצרים - אימוץ מודל של שני ימי עבודה מקוצרים לכלל העובדות והעובדים.
3. הוספה של ימי חופש ומחלה באופן וולונטרי על ידי המעסיקים ובמקביל תיקון החוק הקיים והרחבת הזכאות לכלל העובדים/ות במשק.
4. משרת הורה שוויונית: בעקבות מחקרים המראים כי משרות אם עלולות להוביל לפגיעה תעסוקתית משמעותית בנשים, מומלץ להעניק אפשרות זו באופן שוויוני בלבד.
5. שעות גמישות: מומלץ לאפשר גמישות מסוימת בתיאום עם העובדים והסכמתם וכן בחינת אמצעים להגבלת ביצוע מטלות לטובת העבודה לאחר סיום יום העבודה.
6. עבודה מהבית: מומלץ למעסיקים לקבוע יום או ימים קבועים לעבודה מהבית ולוודא כי הם מנוצלים באופן שוויוני על ידי נשים וגברים.
7. חופשת לידה לאבות: ממצאי המחקר מראים שקרוב לרבע מהמעסיקים מעניקים לעובדיהם שבוע לפחות של חופשת לידה בתשלום. מומלץ למעסיקים שאינם יכולים להעניק הטבה זו באופן וולונטרי להצטרף לקריאה הציבורית לאימוץ חופשת לידה ייעודית לאבות בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
