המאמן שלא נותן לסרטן להכניע אותו: "הכדורגל מנתק אותי מהכאבים"

החוסן של מאמן הכדורגל אילן סויסה מעורר התפעלות. למרות טיפולי כימותרפיה קשים שהוא עובר במרכז הארץ לאחר שחלה בסרטן העור, סויסה לא מוכן לוותר על הכדורגל. "זה מאפשר לי לברוח מהמחשבות על המחלה", הוא אומר. סויסה (44) תושב מעונה בצפון, ליד מעלות, היה שחקן פעיל בליגה א' עד לפני שלוש שנים ושום סממן לא בישר לו על המחלה, היא נחתה עליו כרעם ביום בהיר. לאחר שפרש ממשחק בגיל מבוגר יחסית, הפך למאמן בכרמיאל/צפת ולאחר מכן בטבריה. הוא מתמודד עם המחלה כבר שלוש שנים, ועדיין, העונה סויסה חתם בהפועל מגדל־העמק בתפקיד המאמן. הקבוצה נמצאת כעת במקום העשירי.

סויסה, שהתחבר מאוד לשחקני מגדל־העמק מליגה א' ולהנהלת המועדון, זכה למחווה יוצאת דופן לפני אחד המשחקים כאשר שחקניו גילחו את השיער לאות הזדהות איתו והם, יחד עם שחקני אסי גלבוע היריבה, עלו לדשא עם חולצות שעליהן היה כתוב "אילן היקר, החלמה מהירה".

סויסה עם שחקניו(צילום: דוברות הפועל מגדל העמק)

אילן, איך אתה מצליח לשלב בין הכדורגל לטיפולים?

"זה לא קל. אני מסיים טיפול ואוסף את כל הכוחות שלי כדי להגיע לאימונים. אשתי מסיעה אותי לכל מקום וזה מציל אותי. יש את עוזר המאמן מוטי קריספל, שנמצא איתי הרבה, כולל באימונים. אני נותן את הדגשים ומוטי מפעיל את השחקנים".

מאיפה אתה אוסף את הכוחות?

"דווקא הכדורגל נותן לי כוח, נותן לי לברוח ולהתנתק מהכל, מהכאבים ומהמחשבות על המחלה. יש לי כאבים גם באימונים, אבל אני מתרכז באימון וחושב רק עליו. הכדורגל זה חיידק ואני לא יכול לקום ולעזוב. השחקנים מאוד רוצים שאשאר איתם. בכל הקריירה שלי לא עזבתי קבוצה באמצע, גם כשקשה".

סויסה. "יש כאבים, אבל אני מתרכז באימון"(צילום: אפי שריר)

אתה עדיין מייחס לכדורגל את אותה רמת חשיבות כמו בעבר?

"כן. אני מגיע ומשקיע במאה אחוז את הכל. אם לא הייתי יכול לתת את הכל לא הייתי נשאר. אין אצלי לבוא ולהגיד הדפסתי כרטיס. אני אפילו מגיע לפני האימון ורוב היום חושב איך אני מעביר אותו".

מה גילית על עצמך בתקופה הקשה שאתה עובר?

סויסה דומע. "שאתה יכול להתמודד עם הכל בחיים. לא האמנתי שאני יכול להתמודד ככה, שיש לי כאלה כוחות – ושוב, הרבה מזה הוא בזכות אשתי רויטל".

איך הרגשת כשהמצב לא איפשר לך להגיע לאימונים?

"צריך לפרוק את המחשבות ולשתף, וזה מה שעשיתי. הצעתי לפני חודש להנהלת מגדל-העמק שאעזוב כי לא הגעתי לכמה אימונים והרגשתי שאני לא מאה אחוז פה. הם לא הסכימו, ומאותו רגע הרגשתי יותר טוב והיה לי יותר קל. עכשיו הראש שלי עסוק בלהבריא ולהצליח עם מגדל-העמק. לשבת בבית לא יעזור לי. יש לי בעל בית נדיר שנותן לי להרגיש שהמקום שלי מובטח".

"לשבת בבית לא יעזור לי"(צילום: אפי שריר)

תאר את ההרגשה כשראית שהשחקנים חיכו לך עם תספורת קצוצה כאות הזדהות?

"זה משהו שאי אפשר להסביר במילים. הייתי אמור להעביר תדרוך, אבל אמרתי להם 'אין לי מה להגיד, תצאו ותעשו את העבודה'. כל מה שתיכננתי להגיד נעלם לי מהפה. זה מדהים שתוך חודש וחצי הצלחתי להשפיע על שחקנים ולהפוך למשפחה איתם".

מה המטרות שלך עם מגדל-העמק?

"השאיפה שלי זה לשנות את המחשבה – מלהישאר בליגה להגעה לפלייאוף".

סויסה התחזק בדת, ושחקניו מגיעים לשיעורי תורה לרפואתו. הוא זוכה לאהבה גם מצד מאמנים ושחקנים מקבוצות אחרות. איתי מרדכי, מאמן נוף הגליל מהליגה הלאומית, הוא חבר קרוב שלו: "אילן הוא גיבור אמיתי. זה מעורר השראה איך שהוא מתמודד עם המחלה. תמיד אופטימי, ואין לי ספק שהוא ייצא מזה".

מרדכי. חבר קרוב(צילום: ראובן כהן)

על הקשר החם עם המאמן סיפר עידן ויצמן, אחד השחקנים במגדל-העמק: "אני חי את אילן בארבע השנים האחרונות, לא הכרתי אותו יותר מדי לפני כן. כל מחמאה שאני אתן לא תיטיב לתאר

 אותו. הוא פשוט אדם טוב, אוהב ונאמן. כל דקה שתצטרך אותו - הוא יהיה שם בשבילך. הוא איש מקצוע משכמו ומעלה. היו לו הצעות להגיע לליגה הלאומית, אבל דברים התעכבו בגלל המחלה".

ויצמן דיבר גם על התמודדות השחקנים עם המצב הרפואי של המאמן: "היה מאוד קשה לעכל את זה בהתחלה, שהדמות המרכזית לא נמצאת לפעמים, למרות שהעוזר שלו מוטי עשה עבודה נהדרת. אנחנו שמחים שהוא לא ויתר ונמצא איתנו בכל אימון. כולנו מאחלים לו החלמה מהירה".