בחירות 2020 - לוח הזמנים: המתנה ארוכה או חקיקת בזק
אחרי שליברמן הבהיר שאין ממשלה, יש הקוראים לוותר על שלב 21 הימים כדי לחסוך עוד סחבת בבחירות 2020. האתגר: כדי לשנות את הלו"ז צריך חקיקה ברוב של 61 ח"כים. בוועדת הבחירות מזהירים מההשלכות - אבל מבטיחים להיות מוכנים
בחירות 2020: הצהרתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שמקרבת את המערכת הפוליטית עוד כמה צעדים לקראת מערכת בחירות שלישית בתוך פחות משנה, מציבה כעת ציר זמנים ארוך יחסית, קבוע בחוק, לטובת מיצוי ההליכים הפוליטיים מצד אחד, ומנגד להיערכות לקראת מערכת בחירות.
אם לא יקוצרו פרקי הזמן שקבועים בחוק, משמעות הדבר היא שמדינת ישראל תסכם שנה שלמה של שיתוק כלכלי בממשלת מעבר, שבזמן כהונתה לא עובדות ועדות הכנסת והמליאה והליכי חקיקה חשובים, כמו גם תקציבים, נותרים תקועים. הבחירות הבאות, במקרה שלא תהיה הפתעה שתאפשר הקמת ממשלה, ייערכו ככל הנראה בתחילת חודש מרץ.
במערכת הפוליטית יש הטוענים שאם ההליכים לא יובילו להקמת ממשלה חדשה, יש לשקול לקצר את לוחות הזמנים הללו ולדלג על 21 הימים הקרובים, שבהם יכול ח"כ שיצבור תמיכה בכתב של 61 חברי כנסת לקבל את המנדט להרכבת הממשלה.
לטענת המבקשים להקדים את הבחירות, אף אחד מהצדדים לא מוכן לזוז מעקרונות היסוד שלו והסיכוי לממשלת אחדות נמוך ממילא. לכך מתווספת גם הצהרתו של ליברמן שלפיה לא יצטרף לממשלה צרה בראשות בנימין נתניהו או לממשלת מיעוט בראשות בני גנץ.
אם בכנסת יחליטו אמנם לקצר את הזמנים, כדי לחתור כמה שיותר מהר להכרעה בבחירות נוספות, תידרש לשם כך חקיקה מיוחדת, עם רוב מיוחד של ח"כים.
כך למשל, אם הכנסת תרצה לוותר על 21 הימים הנותרים, מתוך ידיעה שהפלונטר הפוליטי ממילא אינו פתיר, תידרש לשם כך הצעת חוק מיוחד שתצטרך לעבור אישור בשלוש קריאות במליאה ברוב של 61 ח"כים.
גם אם הכנסת תרצה לוותר על פרק הזמן של 90 יום עד לבחירות, כפי שנקבע בחוק יסוד הממשלה, היא תידרש להעביר הצעת חוק מיוחדת ברוב של 61 ח"כים. גורמים בכנסת אמרו כי ההחלטה אם לקצר את הזמנים עד למערכת הבחירות תלויה בין היתר גם ביכולת של ועדת הבחירות המרכזית להשלים את ההיערכות ולעמוד בזמנים החדשים.
ומה אומרים בוועדה? שם מסתייגים מהאפשרות לשנות את החוק כך שהבחירות יתקיימו בתוך פחות מ-90 יום. "אנחנו עובדים על פי לוח זמנים מדויק שנקבע מראש ל-90 יום ואם יקצרו אותו זה יהיה בעייתי", אמרו בוועדה.
"לדוגמה, כיום בית המשפט העליון צריך לדון בתוך חמישה ימים בערעורים על החלטות של ועדת הבחירות המרכזית בנוגע לפסילות. אם יקצרו את זה עוד יותר – לא יישאר זמן. אי אפשר להגיד לבית המשפט העליון לדון בכל הפסילות בתוך יום, זה הדבר הכי חשוב בדמוקרטיה. כל שינוי יקשה על התהליך. לא סתם נקבע בחוק מינימום של 90 יום, זה מבוסס על ההיערכות הנדרשת ואנחנו צריכים את הזמן הזה".
עם זאת, בוועדה מדגישים כי ההחלטה נתונה בידי הכנסת והיא תבצע כל מה שיוחלט. "אם ירצו לשנות, נציג את הנתונים ואת הבעייתיות, אבל הוועדה תבצע בכל מקרה את תפקידה על הצד הטוב ביותר. יכול להיות שתיווצר בעיה מסוימת, כי אנחנו מבוססים על עובדי מדינה שעבדו כבר שתי מערכות בחירות ברצף ובבחירות האחרונות היה קושי לגייס אותם, כי המעבידים שלהם עיקמו את הפרצוף. בכל מקרה אנחנו כבר מומחים ומוכנים בכל רגע".
לפנייה לכתב/ת 
