השוחד בתיק 4000: יחסי "תן וקח"
נתניהו פעל לטובת אלוביץ' במשרד התקשורת בתמורה להשפעת בני הזוג על הסיקור באתר "וואלה", נכתב באישום. ראש הממשלה "העמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים" | עיקרי האישום
בתיק 4000 (וואלה-בזק) החליט היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין באשמת שוחד. בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' יואשמו בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. נגד אלוביץ' סעיפי אישום נוספים.
בכתב האישום נכתב כי בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017, היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן הייתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק - כמו עסקת יד 2, רפורמת השוק הסיטונאי, עסקת בזק-יס ועוד.
מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו: הסיקור המלא
לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
חסינות אחרי האישום: מצבו המשפטי של נתניהו
הצהרת מנדלבליט: בלב כבד, בלב שלם
נתניהו מגיב: "ניסיון להפיכה שלטונית"
בכחול לבן קוראים לנתניהו להתפטר
תיק 1000: יחסים פסולים, ניגוד עניינים חריף
תיק 2000: נתניהו לא סירב להצעת השוחד
בתקופה זו היה שאול אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק. עוד נכתב בכתב האישום כי תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.
לכן נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ', בסוף שנת 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".
בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר "וואלה", עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. לפי כתב האישום, את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.
המתת - פרסום חיובי
המתת שניתנה ושנלקחה בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של הנאשם נתניהו: היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר "וואלה". התמורה: פעולות שלטוניות שביצע נתניהו בתמורה למתת שנתן אלוביץ'.
בכתב האישום נכתב כי אופן הסיקור בכלי התקשורת היה נושא חשוב עד מאוד בעיניו של ראש הממשלה נתניהו, במיוחד במהלך תקופות הבחירות. במהלך ארוחת ערב בדצמבר 2012 סוכם כי נתניהו ורעייתו שרה יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי באתר "וואלה", שהיה בבעלות אלוביץ'.
בכתב האישום נכתב כי במועד זה ידעו והבינו נתניהו ובני הזוג אלוביץ', כי אתר "וואלה" יכול לשפר את הסיקור התקשורתי של נתניהו ושל בני משפחתו, זאת על רקע האינטרס הכלכלי של נתניהו בשיפור הסיקור התקשורתי שלו ועל רקע אינטרסים נקודתיים שהיו לו בשיפור הסיקור בתקופת הבחירות.
כך, לפי כתב האישום, הבינו בני הזוג אלוביץ' כי בכוחו של נתניהו לקדם את האינטרסים של שאול אלוביץ', בזק וקבוצת יורוקום. זאת, הן מכוח תפקידו כראש הממשלה ובשל הצורך בחתימתו על אישורים שונים הדרושים למהלכים עסקיים של קבוצת בזק, והן מכוח מעמדו והשפעתו על שר התקשורת, הגורם שאמון על הרגולציה והפיקוח של קבוצת בזק וחברות נוספות שבשליטתה. בנוסף, נכתב בכתב האישום, כי במועד זה התחדדה אצל בני הזוג אלוביץ' ההבנה בדבר החשיבות שמייחס נתניהו לתחום הסיקור התקשורתי והם הבינו כי הם יכולים לסייע לו בנושא זה באמצעות אתר "וואלה".
לאחר הפגישה הפכה מערכת היחסים בין נתניהו לבין הזוג אלוביץ', כך על פי כתב האישום, למערכת הדדית של "תן וקח", שכללה טובות הנאה שונות שנתן שאול אלוביץ', ומאוחר יותר עם רעייתו, לנתניהו ולבני משפחתו, כנגד ציפייתם של בני הזוג אלוביץ', שנתניהו יקדם עבורם אינטרסים כלכליים הקשורים בעסקיו של שאול אלוביץ'.
במסגרת זאת, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", החל קשר אינטנסיבי, תדיר וחריג בין נתניהו ואלוביץ'. במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו דרישות מסוגים שונים אל אלוביץ', במישרין ובאמצעות מתווכים. דרישות אלה, כך על פי כתב האישום, עסקו באופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו באתר "וואלה" ואף נגעו לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו.
לאורך התקופה, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", אלוביץ' נענה, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, באשר הן, ועשה כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותו אכן נשאה פרי. לצורך כל הפעיל אלוביץ' לחצים על מנכ"ל וואלה דאז, אילן ישועה, ובאמצעותו על העורכים והכתבים באתר. בדרך זו, כך לפי כתב האישום, קיבל נתניהו דריסת רגל ויכולת השפעה מהותית לפי דרישותיו ודרישת בני משפחתו על פרסומים נוספים באתר.
הדרישות של נתניהו היו מגוונות, כך לפי כתב האישום, וכללו בין היתר את סוגי הדרישות הבאות: להיטיב את הסיקור שלו ושל בני משפחתו ובכלל זה דרישות להעלאת ידיעות לאתר העוסקות בפעילותה הציבורית של שרה נתניהו; דרישות להגדלת זמן החשיפה של ידיעות חיוביות מבחינתו והבלטת מיקומן של ידיעות כאלה באתר; דרישות לצמצום סיקור שלילי מבחינתו באמצעות מחיקת ידיעות שליליות, שינוי כותרות שליליות וצמצום זמן החשיפה של ידיעות אלה; וכן באמצעות מניעת פרסום שלילי מלכתחילה באתר.
דרישות נוספות היו סיקור שלילי של יריביו הפוליטיים; דרישות לפרסום מסרים פוליטיים; דרישה למנוע שידור ריאיון שנערך עם נתניהו, לערוך אותו ולהשמיט ממנו קטעים לא רצויים בטרם הפרסום.
בכתב האישום נכתב כי באפיק הישיר התקיים בין נתניהו לאלוביץ' קשר ישיר באמצעות מפגשים ושיחות טלפון, שבהם התלונן נתניהו על אופן הסיקור השלילי שלו ושר משפחתו באתר "וואלה", ולעיתים אף דרש דרישות פרטניות להתערבות בפרסומים באתר. במקביל, ובידיעת נתניהו, התקיים בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ' קשר ישיר שהתבסס על התכתבויות במסרונים ושיחות טלפון, שבמסגרתן התלוננה שרה נתניהו בפני איריס אלוביץ' על הסיקור של נתניהו ודרשה דרישות פרטניות להתערבות בפרסומים באתר.
עוד נכתב בכתב האישום כי דרישותיו של נתניהו וההיענות הנרחבת של בני הזוג אלוביץ' לדרישות אלה הובילו להפעלת מכבש לחצים על העורכים והכתבים באתר "וואלה", באמצעות ישועה. מסכת לחצים זו, נכתב בכתב האישום, השפיעה על הפרסומים באתר, לגביהם נדרשה התערבות, לטובת נתניהו ומשפחתו. בנוסף, מסכת לחצים זו הביאה ל"אפקט מתנן" וגרמה לכך שהעורכים והכתבים בוואלה הפעילו לעיתים "צנזורה עצמית".
התמורה - סיוע לעסקים
במסגרת יחסי ה"תן וקח", כך תואר בכתב האישום, הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שבקידומם רצה אלוביץ', עבורו או עבור חברות שונות שבשליטתו ושהיו בעלות ערך כלכלי רב ביותר עבורו. בתוך כך, ובמקביל להעברת דרישות הסיקור ולהיענות אלוביץ' אליהן, עסק נתניהו במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ' ואף ביצע, מתוקף תפקידו, פעולות שהיה בהן כדי לקדם אינטרסים כלכליים משמעותיים ביותר של אלוביץ'.
בכתב האישום נכתב כי מעורבות נתניהו בענייני אלוביץ' כללה פעולות שקידמו עסקאות ואינטרסים כלכליים שונים. העסקאות שבוצעו, כך נכתב באישום, הניבו לאלוביץ' במישרין ובעקיפין סכומי עתק. חלק מהכספים שקיבל אלוביץ' על בסיס החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו שימשו את אותו לפירעון חובות עתק של חברות מקבוצת יורוקום לבנקים.
במסגרת פעולותיו, נטען עוד בכתב האישום, פעל נתניהו תוך ניגוד עניינים, הפעיל סמכויות שלטוניות תוך שקילת שיקולים זרים הנוגעים לרצונו לקבל טובות הנאה לטובתו האישית ולטובת משפחתו, הביא ל"זיהום" שיקול הדעת של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שהיה כפוף למרותו, עשה שימוש בעובדי ציבור נוספים להשגת מטרותיו הפסולות, וכן סטה מן השורה.
היועמ"ש הוסיף כי את הפעולות הללו ביצע נתניהו על מנת לגמול לאלוביץ' ולהמשיך ולקחת טובות הנאה, תוך שהוא מודע לכך שטובות ההנאה שניתנות לו ולרעייתו מבני הזוג אלוביץ' ניתנות לו בעד פעולות הקשורות בתפקידו ובמעמדו הציבורי.
באישום נכתב כי ב-28 בינואר 2014, ובמקביל לדרישות להתערבות בפרסומים באתר "וואלה", חתם נתניהו על היתר שעבוד מניות השליטה בבזק, שנדרש לצורך הוצאתה לפועל של אגרות חוב של חברת בי קום שבשליטת אלוביץ'. בלעדי החתימה לא ניתן היה לבצע את ההנפקה, שהייתה בעלת חשיבות כלכלית רבה עבור אלוביץ'.
ב-14 במאי 2014 חתם נתניהו על היתר העברת שליטה ב"יד 2", עסקה בהיקף של 800 מיליון שקל, שהייתה בעלת חשיבות כלכלית רבה לקבוצת בזק. אלוביץ' ניהל קשר עם נתניהו וגורמים בסביבתו על מנת להאיץ את החתימה על ההיתר הנדרש. במקביל, ניהל אלוביץ' קשר עם גורמים בסביבתו של נתניהו על מנת להבטיח ולהאיץ את חתימתו של שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, שנדרשה אף היא לצורך אישור העסקה. אלוביץ' ביקש להאיץ את האישור, כיוון שחשש שהרוכש הגרמני ייסוג מהעסקה.
ב-17 בנובמבר אותה שנה הועבר ארדן למשרד הפנים, במקומו של גדעון סער שהתפטר מתפקידו. נתניהו לקח על עצמו את תפקיד שר התקשורת. כמה ימים לאחר מכן נפגשו אלוביץ' ונתניהו במעון ראש הממשלה, בתיווכו של ניר חפץ. במועד זה הייתה תלויה ועומדת בקשת yes לאישור העברת השליטה בה מיורוקום לבזק, שהוגשה ביולי 2014 ולא קודמה עד אז על ידי משרד התקשורת, כיוון שהמשרד ביקש להתנות את אישור העברת השליטה בתנאים שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי על ידי בזק, שעיכבה באותה עת את יישומה.
ב-9 בדצמבר, לאחר פיזור הכנסת, מינה נתניהו את עו"ד איתן צפריר לתפקיד ראש מטה השר במשרד התקשורת. תפקידו היה לשמש "ידו הארוכה" של נתניהו במשרד. מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר, התנגד לאישור העסקה.
במרץ 2015 פנה נתניהו לראש לשכתו דאז, דוד שרן, ואמר כי לבזק יש בעיה וכי נושא הקשור אליה מתעכב במשרד התקשורת. נתניהו ביקש משרן לבדוק כיצד לטפל בכך. ב-24 במרץ חתם נתניהו על מכתב וכתוצאה מכך הודיעה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין כי הנחתה לטפל בהקדם בבקשה.
ב-17 במאי אותה שנה, מיד עם כינון הממשלה החדשה בראשות נתניהו, הודיע ראש הממשלה לברגר בשיחת טלפון על פיטוריו. נתניהו מינה את איש אמונו, שלמה פילבר, לתפקיד. בפגישה בין נתניהו לפילבר, הנחה ראש הממשלה את מנכ"ל המשרד לפעול במסגרת תפקידו באופן שיטיב עם אלוביץ'.
במסגרת פגישת ההנחיה הורה נתניהו לפילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק yes בהקדם. כמו כן הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שעל אף שהרפורמה התחרותית תישמר, המחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות שלה במסגרת הרפורמה יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו בעבר במשרד התקשורת, באופן שייטיב עם בזק. פילבר החל לפעול באופן נמרץ להביא לאישור העסקה.
מיד בסמוך לחתימת נתניהו על האישור הושלמה העסקה וכפועל יוצא מכך שילמה בזק ליורוקום 680 מיליון שקל. סכום זה שימש את אלוביץ' ואת יורוקום לפרוע חובות לבנקים. בהמשך וכתוצאה מהשלמת העסקה על בסיס האישור שנתן נתניהו, שילמה בזק ליורוקום סכומים נוספים שהסתכמו בלמעלה כ-300 מיליון שקלים.
בכתב האישום נכתב כי נתניהו ידע כי טובות ההנאה שנתנו לו בני הזוג אלוביץ' ניתנו לו בעד פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי, ופעל לקידום אישור עסקת בזק yes בתמורה לטובות הנאה אלו וכדי שבני הזוג אלוביץ' ימשיכו להעניק לו.
ביולי 2015 הביע אלוביץ' בפני ישועה את תסכולו מכך שנתניהו פועל עבורו במשרד התקשורת במסגרת יחסי "התן וקח", אבל הוא מתקשה במאמציו לגמול לנתניהו, בשל התנגדות הכתבים ב"וואלה" להתערבות בתכני האתר.
אלוביץ' אמר: "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים".
ישועה ענה: "בסופו של דבר אנחנו בסדר, זה רק עולה בדם. אפשר יותר, אבל צריך יהיה לבנות כאן מערכת אחרת לגמרי".
אלוביץ' השיב: "הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים. חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו. מגיע לו ואפשר הרבה יותר. אני לא אוהב להיות חייב. הוא באמת בסדר ומשנה את כל המורשת הישנה".
גם איריס אלוביץ' שוחחה עם ישועה. באחת השיחות היא אמרה לו: "אני אמרתי לשאול, אני מוכנה בשביל הקבוצה למכור את נשמתי לשטן ואני מוכנה לזה, זה עולה לי בריאות שלא תבין". בשיחה נוספת היא אמרה לישועה כי הכרחי שהעיתונאים ב"וואלה" ימלאו אחרי דרישותיהם של בני הזוג נתניהו, שאחרת "לא תהיה בזק".
אלוביץ' הוסיפה: "מי שטוב לו טוב לו, מי שלא טוב לו שיילך". ישועה ענה: "אמרתי להם תקשיבו, יש לנו שתי אפשרויות, לעשות מה שאומרים או להתפטר. אין אפשרות באמצע. אמרתי העיתון הזה לא שייך לי, הוא לא שייך לכם, הוא שייך לקבוצת בזק. נקודה".
בכתב האישום נכתב כי בעשותו כאמור לקח נתניהו את טובות ההנאה מבני הזוג אלוביץ', ביודעו כי הוא לוקח שוחד כעובד ציבור בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים. בתמורה לטובות הנאה אלה הפעיל נתניהו את סמכויותיו תוך ניצול מעמדו הרם על מנת לבצע פעולות המיטיבות עם אלוביץ' באופן משמעותי ותוך סטייה מן השורה.
פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו: "אנו מצטערים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. על סמך הראיות בתיק, אנחנו משוכנעים שראוי היה להמנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו. עכשיו עובר ההליך לבית המשפט שיבחן את הראיות במסגרת הליך הוגן ופומבי. משעבר התיק לבחינה שיפוטית, אנו תקווה כי יחדל מסע ההשמצות וההדלפות הברוטאליות שנמשך כ-3 שנים, וההליך המשפטי יחזור למקומו הנכון בו תתברר האמת. אנו סמוכים כי גם בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות על כך ששאול ואיריס אלוביץ' לא ביצעו את העבירות ואת המעשים המיוחסים להם".
לפנייה לכתב/ת 
