גורם משפטי בכיר: "לחקור את החוקרים? נתניהו לא הפנים את כתב האישום"
יום לאחר החלטתו הדרמטית של מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, מעריכים בצמרת משרד המשפטים כי בהתאם לפסיקת בג"ץ אין כל היתכנות למימוש קריאת נתניהו לחקור את גורמי האכיפה. גורם רם דרג: "הכוח שמוקנה לו ולשרים לא מיועד לחלץ את עצמם מאשמה פלילית"
בצמרת המערכת המשפטית מעריכים כי אין כל סיכוי למימוש קריאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים "ועדה ציבורית-חיצונית בלתי תלויה", שתחקור את התנהלות הפרקליטות או כפי שנתניהו עצמו הגדיר זאת: "לחקור את החוקרים".
לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
"נתניהו בחר לשפוך נפט ולהצית גפרור"
ברקע הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו בגין שוחד בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) ובגין מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (פרשת המתנות) ותיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס), ותגובתו החריפה של נתניהו להחלטה - אמר הבוקר (יום ו') ל-ynet גורם משפטי רם דרג: "דבריו של ראש הממשלה מאמש על הקמת ועדה שתחקור את החוקרים, מעידה על היעדר כל הפנמה של כתב האישום".
הבכיר המשפטי הוסיף כי "כתב האישום נגד נתניהו מבטא את האיסור המוחלט שמוטל על נבחרי ציבור להפעיל את כוחם השלטוני לטובתם האישית. הכוח והסמכות שמוקנים לראש הממשלה ולחברי הממשלה מיועדים לשרת את הציבור ובטח שלא לחלץ את עצמם מאשמה פלילית".
בדברי התגובה שלו להחלטה להעמיד אותו לדין בעבירות שאותן כינה מנדלבליט "חמוּרוֹת", אמר נתניהו בין היתר כי "הציבור זכאי לחקירות נקיות שמחפשות את האמת. הדרך היחידה לשקם את אמון הציבור במערכת, היא להקים ועדה ציבורית חיצונית בלתי תלויה. הגיע הזמן לחקור את החוקרים. הגיע הזמן לחקור את הפרקליטות שמאשרת".
הגורם המשפטי הבכיר הדגיש כי הקריאה של נתניהו "לחקור את החוקרים" לא יכולה להתממש ברגע שראש הממשלה הבהיר ברבים כי מיועדת לקדם את ענייניו המשפטים האישיים. "מומלץ שכל שר שיבקש כעת לקדם את היוזמה, יקדים ויקרא את פסק הדין בבג"ץ של פרשת 'בר און-חברון'.
"באותו פסק דין נקבע כי אסור לחבר הממשלה להפעיל את כוחו השלטוני אם הוא יודע שהיוזמה שאותה הוא מקדם נוצרה על ידי חבר ממשלה אחר הנתון בתסבוכת פלילית מתוך מטרה לשרת את ענייניו האישיים של חבר הממשלה המסובך".
יש לציין כי ראש הממשלה "הזמין" את זרעי הקמת אותה ועדה שעליה דיבר אמש כבר לפני שלושה שבועות באמצעות מסיבת העיתונאים המיוחדת שכינס אז שר המשפטים אמיר אוחנה. השר, שמונה לתפקידו על ידי נתניהו לפני הבחירות האחרונות, התייחס אמנם להקמת ועדת חקירה בעניינו של בן העדה האתיופית סלומון טקה, שנורה למוות על ידי קצין משטרה, אך היה ברור במשרד המשפטים שמדובר בקדימון לקראת ההחלטות בתיקי נתניהו.
אוחנה הסביר כמה חודשים לפני כן כי הוא מתכוון להקים ועדה בראשות שופט, להביאה לאישור הממשלה ולהעניק לה סמכויות של ועדת חקירה. ואולם, הייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר לשר כי קיימת מניעה לעשות זאת בממשלת מעבר. כעת הבהירו במשרד שיש מניעה להקים ועדה כזאת לא רק בגלל ממשלת מעבר אלא גם בשל פסיקת בג"ץ.
האישומים בתיק 4000
"בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017, נתניהו, שהיה בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן היתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק", כתב מנדלבליט.
"תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי", נכתב. בתקופה הרלוונטית היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר 'וואלה' שבשליטת בזק.
על רקע הנסיבות שתוארו בכתב האישום, נוצרה, לדברי מנדלבליט, מערכת יחסים של "תן וקח" בין נתניהו לאלוביץ' שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו.
"במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ' בשנת 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר 'וואלה'", נכתב. כתב האישום תיאר את מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' כ"קשר אינטנסיבי ותדיר" שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים, שבמסגרתו הפנו ראש הממשלה ובני משפחתו דרישות שונות בעניין אופן הסיקור שלהם באתר שבבעלותם, ואף העבירו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו.
בכתב האישום צוין כי הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל 'וואלה' דאז, אילן ישועה, על מנת שייענה לדרישות. "כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של 'וואלה' לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו". לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו.
מנדלבליט כתב כי במסגרת ה"תן וקח" שנרקם בין נתניהו לזוג אלוביץ', הפעיל ראש הממשלה את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם את הנושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם עבורו, או בעבור בזק ושאר החברות שבשליטתו. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר 'וואלה', עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק.
עוד נמסר כי "את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מהזוג אלוביץ' בתחום הסיקור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה", נכתב. "אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו ב'וואלה' לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה איריס אלוביץ' אף היא בין ההיענות לדרישות נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי נתניהו.
"הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים ב'וואלה', כי יש לשפר את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם", נכתב בכתב האישום. "נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'. לשם הסתרת הקשר שלהם עם נתניהו, פעלו הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר 'וואלה', ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים".
פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו בתגובה: "אנו מצטערים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. על סמך הראיות בתיק, אנחנו משוכנעים שראוי היה להימנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו. עכשיו עובר ההליך לבית המשפט שיבחן את הראיות במסגרת הליך הוגן ופומבי. משעבר התיק לבחינה שיפוטית, אנו תקווה כי יחדל מסע ההשמצות וההדלפות הברוטליות שנמשך כשלוש שנים, וההליך המשפטי יחזור למקומו הנכון שבו תתברר האמת. אנו סמוכים כי גם בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות על כך ששאול ואיריס אלוביץ' לא ביצעו את העבירות ואת המעשים המיוחסים להם".
האישומים בתיק 1000
בכתב האישום נכתב כי מ-1999 נתניהו מקיים מערכת יחסים אישית ובעלת זיקות וקשרים שונים עם המיליארדר ארנון מילצ'ן. "בתקופה הרלוונטית לאישום קיבלו נתניהו ורעייתו ממילצ'ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, ובשנים 2014-2016, קיבלו נתניהו ורעייתו מפאקר טובות הנאה שונות", נכתב בכתב האישום, תוך ציון שהדבר נעשה במקביל לתפקידו הציבורי. שווי המתנות הוערך בסכום של כ-700 אלף שקל.
לפי כתב האישום, עיקר טובות ההנאה משני אנשי העסקים היו קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות שיועדו לנתניהו ולרעייתו באופן רציף, במענה לבקשות ודרישות, בין היתר באמצעות משלוחים. טובות ההנאה, לפי כתב האישום, הגיעו גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל - עד כדי שהפכו ל"קו אספקה", לדברי היועמ"ש.
"נוכח שלל הזיקות בין נתניהו לבין מילצ'ן, היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן במסגרת תפקידיו", כתב מנדלבליט. "אף על פי כן, בתקופה שבין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן במקרים הבאים: בשנים 2013-2014 פעל נתניהו מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית בשני אירועים; בשנת 2013, פנה נתניהו לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן; ובשנת 2015, נתניהו פעל בעצמו והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת רשת וקשת, על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית".
לפי כתב האישום, נתניהו ביצע במעשיו אלה מעשי הפרת אמונים "הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר במסגרתה קיבלו מהם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל". עוד צוין כי "נתניהו עשה מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המנהלי, בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור".
האישומים בתיק 2000
כתב האישום ציין כי לאורך השנים היו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. "עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2008-2009; בשנת 2013 ובשנת 2014. במהלך כל אחת מסדרת הפגישות האמורות, נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות', והטלת מגבלות על ישראל היום, דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס ועבור קבוצת 'ידיעות אחרונות'.
"באחת הפגישות לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות', ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי 'רעידת אדמה' ו'סיבוב הספינה', כאמור בשיחתם", נכתב באישום. "מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על 'ישראל היום' ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו".
עוד נכתב כי "נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתקופת הבחירות, ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.
"בהמשך לפגישה זו, ועל מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה, נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה זאב אלקין ועם יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד".
היועמ"ש ציין כי במעשיו אלה הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד, ונתניהו עשה מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר, העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד.
לפנייה לכתב/ת 
