ירי בלי מטרה / מליניאק
כשווילבקין ודורסי זורקים בכל התקפה או מכדררים ללא סוף, לוולטרס, זוסמן והאחרים אין מה לעשות על הפרקט. וגם: מכבי ת"א הפכה מקבוצת הגנה רק להתקפה, וככה לא מנצחים משחקים
ההפסד של מכבי ת"א בברצלונה
היה צפוי, לא ההפרש ולא ההתפרקות ברבע האחרון (22:7). אפשר להפסיד, בטח לקבוצה שנחשבת לחזקה ביורוליג, להתפרק אסור. לפני תחילת העונה היו הערכות שהקבוצה שנבנתה בברצלונה תהיה גדולה על סבטיסלב פסיץ', אתמול (שישי) נראה שהוא שולט בקבוצה, גם בגלל שהכוכב שלו ניקולה מירוטיץ' הוא שחקן קבוצתי וסימפטי. למרות שהוא מפקיד בבנק סכומים אדירים כל חודש, מירוטיץ' מספק את הסחורה (25 נקודות ו-14 ריבאונדים, מדד 35) בלי להכריח זריקות, בלי שחרור משמירות ומעודד מהספסל.
לטבלת היורוליג
ההבלים בין מכבי לבארסה עצומים / רפאל נאה
הצהובים נואשים לכספי צסק"א במשברלוקח זמן לחבר קבוצה משחקנים שחלקם לא שיחקו ביחד. אבל לפעמים לוקח לקבוצה רבע משחק להתפרק. מכבי ת"א התחברה העונה במהירות יחסית והתוצאות הפתיעו אפילו את האופטימיים. מכבי נראתה טוב גם בהפסדים לחימקי ולריאל מדריד, וסדרה של שישה ניצחונות העלתה לה את הבטחון. יאניס ספרופולוס קיבל את כל הקרדיט, ובצדק, במיוחד אחרי הניצחון המושלם בבאסקוניה שם מכבי שיחקה את הכדורסל הטוב ביבשת.
מילאנו ובארסה כבר נתנו למכבי יותר כבוד, הגיעו מוכנות ונתקלו באוסף שחקנים שהתחילו להאמין בטעות שההצלחה מובטחת, הפסיקו לשמור וחטפו יותר מ-90 נקודות בשני המשחקים האחרונים. סקוטי ווילבקין לוקח את רוב הזריקות מבחוץ וזה לא ישתנה. בשאריות מתחלקים טיילור דורסי וג'ון דיברתולומאו, וכל זמן שהזריקות הן טובות אין טענות. הבעיה שקליעה היא עניין של יום, משתנה לפעמים ממחצית למחצית ואפילו בין רבעים. ברבע השני מכבי צלפה שש שלשות, אבל אי אפשר להמשיך במטווח כזה לאורך זמן.
כשווילבקין ודורסי מובילים את הכדור האופציה הראשונה שלהם היא זריקה, האופציה השנייה היא כדרור אינסופי והמסירה היא רק האופציה השלישית. בסיטואציה כזאת שחקנים כמו נייט וולטרס ויובל זוסמן לגמרי מיותרים וזה ניכר במספרים. כשווילבקין ודורסי זורקים כל התקפה את הכדור הראשון לסל, זה אומר שארבעה שחקנים סביבם רצים את המגרש למעלה ולמטה בלי לגעת בכדור עד שהם מתייאשים ומפסיקים לשחק הגנה.
הכוח העיקרי של מכבי היה עד עכשיו הלחץ שהפעילו הגארדים על מובילי הכדור של היריבה. ברצלונה, כמו בהזמנה, הגיעה אתמול ללא שני מובילי הכדור שלה: קווין פנגוס ותומא הארטל, אבל הלחץ על המחליפים שלהם לא הגיע. מקבוצת הגנה מכבי ת"א הפכה בשני המשחקים האחרונים לקבוצת התקפה, זה לא מתאים, במיוחד במשחקי חוץ.
מכבי ת"א הובילה את היורוליג בחטיפות (8.3) ובאחוזי קליעה ל-2 נקודות. אתמול היא לא לחצה על הכדור ולכן חטפה רק שלושה כדורים. אחוזי הקליעה ל-2 ירדו ל-40.5, בעיקר כי קווינסי אייסי, שהוא מחליף הגנתי מצוין ויכול לשחק ליד טאריק בלאק ואותלו הנטר, החטיא את כל שש הזריקות שלו מחצי מרחק. כשיצא לנסות את מזלו מחוץ לקשת, גם משם אייסי דייק רק ב-1 מ-5. השאלה, למה שחקן כזה זורק 11 זריקות?
וולטרס וזוסמן היו ברגים מרכזיים במכונה. אני לא יודע אם הביצה קדמה לתרנגולת או להיפך. האם וולטרס נחלש כי ווילבקין ודורסי השתלטו על המשחק, או שווילבקין השתלט על המשחק כי וולטרס נחלש. בכל מקרה, משחק קבוצתי לא ייצא מזה ובמטווח זה יום עסל ואתמול בסל. בשני ההפסדים במילאנו ובברצלונה מכבי ספגה יותר מ-90 נקודות. די לראות איך בארסה שיחקה הגנה ברבע הרביעי כשהמשחק היה גמור וההפרש עלה על 20 נקודות, בזמן שמכבי עשו בסוף הרבע השלישי עבירות מכוונות בשביל להגיע לארבע קבוצתיות.
משחק חוץ בברצלונה הוא לא MUST WIN, אבל השבועות בהם משחקים שני משחקים בשבוע הם חשובים, כי האפקט הפסיכולוגי שיש לשני הפסדים (או ניצחונות) בשבועיים, לא דומה לשני הפסדים (או ניצחונות) תוך יומיים. מכבי ממשיכה לנצח את קבוצות השמינייה התחתונה ומפסידה לקבוצות השמינייה העליונה. שלושת המשחקים הבאים בבית: וילרבאן היא קבוצת חוץ חלשה, באיירן מינכן לא יציבה, וצסק"א בירידה. שני ניצחונות משלושה משחקים חובה.
סקוטי ווילבקין
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים