פרשת הצוללות והמשך כהונת נתניהו: הפרקליטות ביום שאחרי הגשת האישומים
פרקליט המדינה שי ניצן צפוי לקבל החלטה בתיק 3000 לפני סיום כהונתו, וההערכה היא שיאמץ את רוב ההמלצות נגד החשודים העיקריים ויעביר להם כתבי חשדות בכפוף לשימוע. בינתיים, היועמ"ש צפוי לפרסם בתחילת השבוע את חוות דעתו בנוגע לשאלת כשירותו המנהלית של נתניהו להקים ממשלה ולהורות לו שלא להחזיק עוד בתיקים
לקראת תום כהונתו באמצע חודש דצמבר ולאחר הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000, פרקליט המדינה שי ניצן צפוי לקבל החלטה בפרשת הצוללות (תיק 3000) לקראת סיום כהונתו. לפני כשנה העבירה המשטרה את המלצותיה בפרשה לפרקליט המדינה - והוא מסר אותן לפרקליטות המלווה בראשות פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן ארי. יודגש כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו חשוד בפרשה. ההערכה היא שניצן יאמץ את רוב ההמלצות נגד החשודים העיקריים - ויעביר להם כתבי חשדות בכפוף לשימוע, שאליו יזומנו בעוד מספר חודשים. החלטתו ניצן צפוייה בשל רצונו "לנקות את השולחן" לקראת פרישתו.
פרשת הצוללות - ידיעות קודמות:
מכירת הצוללות למצרים: נתניהו מידר גם את ראש המוסד
היועמ"ש סתר את נתניהו: לא נחשפתי לסוד
ראשי מערכת הביטחון לשעבר: "להקים ועדת חקירה ממלכתית"
"המניות נקנו ללא הנחה": גרסת נתניהו בפרשת הצוללות
כזכור, במרכז הפרשה עומדות שתי עסקאות בין ישראל לבין תאגיד הגרמני "טיסנקרופ", שעיקרן רכישת שלוש צוללות ורכישת ספינות טילים. החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל.
בנובמבר אשתקד הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים: מפקד חיל הים לשעבר אלי מרום (צ'ייני), לשעבר קצין בכיר בחיל הים וסגן ראש המל"ל אבריאל בר יוסף, וכן שי ברוש, אליעזר זנדברג ודוד שרן על עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון. את פרקליטו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון, על עבירות מרמה והלבנת הון - שההערכה לגביו היא שתיק החקירה נגדו ייסגר. בנוסף המליצה המשטרה את התיק נגד יצחק מולכו, פרקליטו של נתניהו.
בתוך כך, במרץ השנה ביקש עד המדינה מיקי גנור לשנות את גרסתו, וטען כי הכספים שהעביר לא היוו שוחד. בעקבות זאת הוא נעצר ונחקר באזהרה במשטרה.
שי ניצן פורש - מי ימונה במקומו?
כאמור, פרקליט המדינה צפוי לפרוש מתפקידו באמצע חודש דצמבר. את כהונתו לא ניתן להאריך, שכן בשל אי תלות נושא המשרה - לא ראוי שהממשלה תאשר את ההארכה. בנוסף, בשל העובדה שמכהנת עתה ממשלת מעבר, לא ניתן גם להקים את ועדת האיתור שתבחן מועמדים לתפקיד וממילא לא ניתן לאשר בממשלה את מי שיבחר.
ההערכה היא שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ימנה את אחד מארבעת סגניו כממלא מקום זמני. בתוך כך, במשרד המשפטים חוששים מאד ממצב שבו אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ירכיב את הממשלה, הוא יתערב בבחירת מחליפו של ניצן לצורך החלשת המשרה ולקראת ניהול המשפט הצפוי נגדו.
חוות הדעת של מנדלבליט בעניין המשך כהונת נתניהו
היועמ"ש נערך לעימות המשפטי בשבוע הקרוב. בתחילת השבוע צפוי היועץ לפרסם את חוות דעתו בשאלת כשירותו המנהלית של נתניהו להקים ממשלה, לאחר שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות.
היועץ אינו מתכוון להמתין לעתירה לבג"ץ בשאלה זו, ויפרסם את חוות דעתו בסוגיה בין היתר מכיוון שהחלו 21 הימים לצורך ניסיונות חברי הכנסת להכריז כי אספו 61 חתימות על מנת להקים ממשלה.
בשלב זה, המועמדים לכך הם נתניהו או יו"ר כחול לבן בני גנץ. הערכת גורמים משפטיים היא שמנדבליט ידגיש בסופה של חוות הדעת כי קיימים "קשיים משפטיים ניכרים" לכך שנתניהו, תחת כתב אישום כה חמור, יכול וראוי להקים ממשלה. הוא גם ידגיש כי מדובר בעיקר בסוגיה שעומדת להכרעת הציבור. עם זאת, בשל העובדה שהחוק אינו מונע מנתניהו מהתמודדות עד פסק דין סופי, ההערכה היא שהיועץ ייאלץ להגן על נתניהו בבג"ץ, היות שאין מניעה מפורשת בחוק. עם זאת, ברור שחוות הדעת של היועץ תאותגר בבג"ץ, שקרוב לודאי יכריע בסוגיה בהרכב מורחב של שופטים.
כמו כן, היועמ"ש צפוי להורות לנתניהו לפרוש מהמשרדים שבהם הוא מחזיק בנוסף לראשות הממשלה. כיום, למשל, מחזיק נתניהו בתיק העבודה והרווחה שסופח אליו בשל התפטרותו של השר לשעבר חיים כץ , בעקבות כתב האישום שהוחלט להגיש נגדו. בעוד שסוגיית המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לא ברורה, הרי שכשר מן השורה - דינו כדין כל שר. בהתאם לפסיקת בג"ץ בענין דרעי ופנחסי, שר אשר הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון צריך להתפטר או שיפוטר.
ההערכה: בג"ץ מעדיף את הכרעת המערכת הפוליטית
כאמור, לאור ההנחה שחוות דעתו של היועמ"ש תאותגר בבג"ץ, ההערכה היא שחלק מההמתקפות של חסידי נתניהו, שהופנו עד כה כלפי המשטרה ולאחר מכן כלפי פרקליט המדינה, תעבור לשופטי בג"ץ.
כבר עתה ברור שאם תוגשנה עתירות, תרחיב נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את הרכב השופטים שיכריעו בסוגיה, היות שמדובר בתיק רגיש ביותר שעשוי להכריע את המשך כהונת נתניהו.
כמו כן, השאלה המשפטית בנושא היא חוקתית מן המעלה הראשונה - ההכרעה והאיזון בין הזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, פסקי הדין של פנחסי ודרעי, חוק יסוד: הממשלה, המצב המיוחד שבו ראש ממשלה הנאשם בשוחד עשוי להקים ממשלה בתקופת ממשלת מעבר, או לזכות שוב בבחירות אם תערכנה.
מקורות משפטיים בכירים העריכו כי בג"ץ היה מעדיף שהמערכת הפוליטית תקבל את ההכרעה בסוגיות אלה, מבלי להזדקק להכרעה של בית המשפט העליון. זאת לאור החשש שבג"ץ שוב ייגרר למסע דה-לגיטימציה ,לאיומים בטענה של התערבות בהכרעות פוליטיות, ולפגיעה באמון הציבור במוסד.
לפנייה לכתב/ת 
