מחצית מהלוחמים: לא צריך להעמיד לדין חייל שירה במחבל מנוטרל
סקר מקיף של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעיד על פער דרמטי בין עמדות הלוחמים לערכי הפיקוד העליון: רוב הקרביים סבורים כי מפקדים בשטח, ולא הקצונה הבכירה, צריכים לקבוע את ערכי הלחימה. הרוב טענו כי הפצ"ר פוגע בתפקיד הצבא ודירגו את טוהר הנשק במקום נמוך בטבלת הערכים
הפער הנרחב בין הפיקוד העליון בצה"ל ללוחמים בשטח - באשר לטוהר הנשק: סקר שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה, ונתוניו המלאים הגיעו אתמול (יום ב') לידי ynet, חושף את עמדותיהם הניציות של חלקים גדולים בקרב אוכלוסיית המשרתים הקרביים בצה"ל ביחס לערכי הצבא בלחימה. לפי הנתונים, לדעת מרבית הלוחמים, ערך טוהר הנשק נמצא בחשיבותו רק במקום החמישי מתוך עשרת ערכי רוח צה"ל, כשהערך המוביל מבחינת מרבית הנשאלים הוא הדבקות במשימה.
ערך טוהר הנשק מוגדר בצה"ל: "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה הכל כדי למנוע פגיעה בחייהם, בכבודם וברכושם".
44% מכלל הלוחמים הנשאלים בסקר השיבו כי לדעתם מימוש ערך טוהר הנשק "פוגע ביכולת של צה"ל למלא את תפקידו כי הוא מערב שיקולים מבצעיים בשיקולי מוסר". לעומתם, 47.5% מכלל הנשאלים השיבו ש"מימוש ערך טוהר הנשק הופך את צה"ל למוסרי יותר ובכך מעצים את יכולותיו המבצעיות".
בפילוח ללוחמים דתיים או חילונים, הממצאים מראים כי 50.5% מהלוחמים שהגדירו עצמם כדתיים מסכימים שמימוש טוהר הנשק פוגע ביכולת הצבא לממש משימתו בעוד 53% מהלוחמים החילונים סבורים את ההפך.
בחלוקה להגדרה פוליטית, עולה כי 67% מהלוחמים שהגדירו את עמדתם כשמאלנית הסכימו כי מימוש טוהר הנשק מחזק את היכולת המבצעית של צה"ל, בעוד 55% מהלוחמים שבמרכז הפוליטי סברו כך ו-49% מקרב הלוחמים שבימין ענו כי מימוש הערך פוגע בייעוד של צה"ל.
הסקר נערך במשך חמישה ימים, לפני כחודש, על ידי מכון הסקרים מדגם. הסקר כלל 504 חיילים המשרתים בתפקידי לחימה או ששרתו בהם בחמש השנים האחרונות. הגיל החציוני של המרואיינים הוא 23, כאשר 78% השתחררו מצה"ל והיתר עדיין משרתים. 9% מהמרואיינים היו קצינים זוטרים והיתר לוחמים, רובם בדרגות סמל או סמ"ר.
81% מכלל הנשאלים דיווחו כי נתקלו במסמך רוח צה"ל במהלך שירותם, בהתפלגות דומה גם בקרב לוחמים דתיים, חילונים, שמאלנים או ימנים. 62% מכלל הלוחמים הסכימו מאוד או די הסכימו עם הטענה, לפי ממצאי הסקר, כי "ההקפדה על החוק של הפרקליטות הצבאית מגבילה את צה"ל ומקשה עליו לעמוד במשימותיו הצבאיות". מקרב החיילים הדתיים הנתון מזנק ל-75% ביחס ל-54% מקרב הלוחמים החילונים שתומכים בגישה זו. רק 12% מכלל הלוחמים שנשאלו השיבו שהם כלל לא מסכימים עם טענה זו.
עוד עולה מהסקר כי 56% מכלל הלוחמים מסכימים מאוד או די מסכימים עם המשפט לשפיו "ערכי צה"ל הרלבנטיים ללחימה צריכים להיקבע על ידי המפקדים בשטח". זאת, כאשר רוח צה"ל וערכיו נקבעו היסטורית על ידי הפיקוד העליון במטרה לקבע אחידות וממלכתיות בקרב כלל יחידות הצבא, בעיקר הלוחמות שבהן. מקרב הנשאלים הדתיים, 61% תמכו בקביעה זו, 51% מהנשאלים החילונים גם צידדו בה, ו-57% מהנשאלים שהגדירו עצמם כתומכי שמאל התנגדו לאמירה זו. 57.5% מהנשאלים הימנים תמכו בתפישה זו.
באשר לאמירה כי אם לוחמי צה"ל פעלו בניגוד לערכי הצבא באירוע מבצעי יש להסתפק בתחקיר פיקודי-מבצעי ולהימנע מהתערבות חיצונית כמו של מצ"ח, 60% מהכלל המשיבים תמכו בקביעה זו כמאוד מסכימים או די מסכימים. הנתון האמיר ל-74% בקרב לוחמים דתיים אך גם מקרב לוחמים חילונים נחשב גם לגבוה (53%). מקרב לוחמים שהגדירו עצמם כתומכי שמאל, הנתון בשאלה זו מעיד כי 55.5% מהנשאלים כלל או לא כל כך מסכימים עם אמירה זו, לעומת 65% מהנשאלים מקרב תומכי הימין, שמאוד או די הסכימו לאמירה זו.
60% מכלל הנשאלים הסכימו מאוד או די הסכימו עם האמירה שלפיה "צה"ל מתעסק יותר מדי כיום עם ערכים ומוסר", אך גם כאן הפילוח בין משיבי ימין (63% תומכים באמירה זו) לעומת משיבי שמאל (71.5% שמתנגדים לאמירה זו) ראוי לציון.
למרות שצה"ל צלח ללא משברים חריגים את פרשת אלאור אזריה, במהלך כהונת הרמטכ"ל הקודם רב-אלוף במיל' גדי איזנקוט, נראה כי הרוח הקרה בין עמדות הלוחמים בשטח למפקדים הבכירים ממשיכה לנשוב, וביתר שאת. 45% מכלל הלוחמים שהתראיינו לסקר השיבו כי הם כלל לא מסכימים או לא כל כך מסכימים עם המשפט הבא: "מערכת הערכים של דרג הפיקוד הבכיר של צה"ל קרובה למערכת הערכים שלי". רק 46% מכלל הנשאלים, פחות ממחצית, השיבו בחיוב, כמסכימים מאוד או כדי מסכימים, עם אמירה זו, ו-9% לא ידעו להשיב. בפילוח לחיילים דתיים או חילונים, הנתון עולה ל-54.5% בקרב הדתיים שלא מסכימים לאמירה, כאשר בקרב הלוחמים החילונים רק 46% תומכים באמירה זו.
רק 46% מקרב כלל הלוחמים שנשאלו הסכימו מאוד או די הסכימו עם הקביעה הבאה: "ההקפדה של הפרקליטות הצבאית על החוק הבינלאומי מגינה בעצם על חיילי צה"ל, כי היא מקטינה את הסיכון שיעמדו למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג על פעולות שביצעו בשירותם הצבאי". כמות זהה של לוחמים השיבו את ההפך ו-11% ענו כי אינם יודעים.
62% מהלוחמים הדתיים התנגדו לאמירה זו בעוד ש-50% מהמשיבים החילונים תמכו בה. 56.5% מכלל הנשאלים השיבו כי לא חששו אף פעם או חששו לעיתים רחוקות מכך שלא יקבלו גיבוי ממפקדיהם הישירים אם במהלך פעילות מבצעית ייטעו בשיקול דעתם הערכי. 40.5% מהנשאלים אמרו כי חששו מכך לעיתים מאוד או די קרובות. באשר לחשש מחוסר גיבוי מהפיקוד הבכיר, 45% מכלל הנשאלים ציינו כי חששו מכך לעיתים מאוד או די קרובות ו-48% השיבו כי חששו לעיתים רחוקות או אף פעם לא.
24%: "הערכים שקיבלת ממשפחתי - הגורם שהשפיע עליי הכי הרבה"
הלוחמים נשאלו מהם שלושת הגורמים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על התנהגותם בעת פעילות מבצעית. מקרב כלל המרואיינים, 24% ענו "הערכים שקיבלתי ממשפחתי", 18.5% השיבו "המסרים שקיבלתי ממפקדיי", ו-11% ענו "הדרכות על ערכי צה"ל שעברתי במהלך שירותי".
מקרב מצביעי מרכז, שמאל או ימין ההתפלגות די זהה בשאלה זו. 66% מהנשאלים השיבו בשלילה מוחלטת לשאלה האם קיבלו פקודה במהלך פעילות מבצעית שנגעה לטוהר הנשק אך סתרה ערכים שהם מאמינים בהם. 18% השיבו שהדבר אכן קרה אך לעיתים די רחוקות, ו-11.5% השיבו כי הדבר קרה לעיתים מאוד או די קרובות. בחלוקה ללוחמים לפי עמדה פוליטית, עולה כי בקרב 21% מהנשאלים מהשמאל הדבר אכן קרה לעיתים מאוד או די קרובות אך בקרב לוחמים מהימין הנתון נמוך יותר ומסתכם ב-10% שהשיבו באותה הצורה.
רק 45% מהלוחמים השיבו בשלילה מוחלטת לשאלה "האם במהלך שירותך הצבאי היית עד להתנהגות של מפקדים/חיילים שלדעתך היה בה פגם מוסרי בהקשר של טוהר הנשק?". 14% השיבו לשאלה זו בחיוב, בתדירות של לעיתים קרובות מאוד או די קרובות ו-36% השיבו בחיוב אך ציינו שהדבר אירע לעיתים רחוקות.
50% מהלוחמים שהגדירו עצמם כימנים ענו שמעולם לא נתקלו בכך לעומת 30% מהלוחמים מהשמאל שענו בשלילה מוחלטת לכך. מחצית מהמרואיינים שהעידו כי אכן היו עדים לאירוע שכזה, השיבו כי העירו לאותו חייל (36% מהם), סיפרו לחברים או למשפחה (19%), פנו למפקד הישיר (15%) או לא עשו כלום (19%).
נתון מדהים לא פחות נוגע לדילמות של לוחמי צה"ל בעת הזו. לא פחות מ-60% מהלוחמים העידו כי התלבטו, לפחות מספר מועט של פעמים, לגבי "מה אומר החוק על התנהגות מותרת במצב של פעילות מבצעית". 45% מהלוחמים השיבו כי "נמנעו או לא נמנעו מביצוע של פעולה מבצעית מחשש להסתבכות משפטית", במנעד של בין הרבה מאוד פעמים לדי מעט. 14% מהם ציינו כי נמנעו מלירות ו-12% ציינו כי נמנעו או לא נמנעו מתגובה מבצעית אל מול אלימות פיזית או זריקת אבנים לעברם.
72%: להעמיד לדין חייל שנטל מזכרת מבית פלסטיני
35% מכלל הלוחמים השיבו כי מפקדיהם דיברו איתם תמיד, לפני פעילות מבצעית, על הצורך במימוש טוהר הנשק כשמירת כבודם של נבדקים במחסום, חשיבות שמירת חיי בלתי מעורבים ואיסור ביזה. כ-50% השיבו ששיחה זו התקיימה אך לא בתדירות קבועה. 81% מכלל הלוחמים ציינו כי ערך שמירה על חיילי צה"ל צריך לעמוד יותר לעיני הלוחמים, לעומת 14% שסברו שערך טוהר הנשק ואי פגיעה באזרחים בלתי מעורבים הוא עליון יותר. הנתון האמיר ל-92% מקרב הלוחמים הדתיים, אך נשמר על רוב בקרב לוחמים חילונים (72%) או כאלה שהגדירו עצמם כלוחמים שמאלניים (57%).
72% מכלל הלוחמים ענו כי יש להעמיד לדין חייל שנטל מזכרת בעל ערך כספי פעוט, דוגמת מאפרה, מבית של פלסטיני. כך סבורים גם רוב הנשאלים הדתיים, הימנים, החילונים והשמאלנים שנשאלו. יחד עם זאת, עורכי הסקר לא הבחינו בין דין משמעתי ביחידה בלבד (ענישה מופחתת ללא הרשעה פלילית) לבין דין פלילי בבית משפט צבאי. כ-50% מכלל הנשאלים השיבו שהם בטוחים או חושבים שיש להעמיד לדין חייל שהפעיל כוח רב נגד פלסטיני למרות שזה לא פגע בחייל אחר.
לצד זאת, 66.5% מכלל הלוחמים אמרו שהם בטוחים או חושבים שאין להעמיד לדין חייל שהרג אזרח פלסטיני שהתקרב אליו ולא נשמע להוראה לעצור. 52% מכלל הנשאלים ציינו כי הם חושבים או בטוחים שלא צריך להעמיד לדין חייל שירה בפלסטיני חשוד שניסע לבצע פיגוע אך כבר היה מנוטרל. בפילוח, עולה כי 64.5% מהלוחמים הדתיים ענו בשלילה לשאלה זו אך מרבית הלוחמים החילונים (54%) ענו בחיוב. בהתאמה, גם מרבית (70%) הלוחמים מהשמאל סברו כי יש להעמיד לדין לוחם שירה על מחבל לאחר שנוטרל בעוד 61% מהלוחמים הימנים התנגדו לכך.
ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שערכה את הסקר, ציינה כי "צה"ל של היום מתמודד עם דמות החייל המושפעת ממעגלים חברתיים מחוץ לצבא.
"בניגוד לעבר, החייל של היום חשוף לשיח ברשתות החברתיות ושטף של אינפורמציה שלעיתים מאופיינת ב'פייק ניוז' ו'פייק ויוז' - מה שהופך את משימת הנחלת הערכים על ידי המפקדים למורכבת ומאתגרת ביותר, נוכח פערים שהדבר יוצר בין תפישות ערכיות המתגבשות אצל החיילים, לאלה המאומצים על ידי הצבא ומעוגנים בקוד האתי שלו - רוח צה"ל".
לפנייה לכתב/ת 
