האבטלה בשפל? שהשמחה של כחלון וכהן לא תהפוך לאופוריה
לשרי האוצר והכלכלה היו כמה רגעים של נחת עם פרסום נתוני האבטלה. אך שיתוק המדיניות הכלכלית, הגירעון החורג מהיעד והתחזיות להאטה בצמיחה ולעלייה בשיעור האבטלה - לא מבשרים טובות קדימה. פרשנות
נתוני האבטלה החודשיים שפירסמה אתמול (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) גרמו לשני השרים הכלכליים הבכירים בישראל - שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן - לצאת במחולות. "אבטלה נמוכה מצביעה על כלכלה חזקה", צייץ השר כחלון, שקולו כמעט ולא נשמע בחודשים האחרונים (למעט התבטאות חריגה על חמאה ביום ראשון). "האבטלה - הוכחה למדיניות כלכלית נבונה ואחראית", הודיע בשמחה השר כהן.
האבטלה בשפל של 40 שנה: עמדה על 3.4% באוקטובר
למ"ס: מספר המשרות הפנויות במשק ירד ב-5.5% ברבעון הראשון השנה
למרות השפל באבטלה - מנכ"ל האוצר מוטרד מנתוני התעסוקה
אבטלה של 3.4% היא אכן שפל היסטורי ועדות לחוסנו של המשק הישראלי. אך בניגוד להצהרות השרים, שקיבלו אתמול זריקת מרץ - שלרגע גרמה לנו לתהות האם כחלון שוב מפנטז על חזרה למשרד האוצר מתי שלא תקום הממשלה הבאה - הן לא מספרות את הסיפור כולו, וכרגיל לוקחות את הצד הנוח שלו.
נתחיל בפרגון: בשנים האחרונות המשק הישראלי אכן הראה חוסן יוצא דופן בהשוואה לכלכלות אחרות בעולם, וזכה לשבחים רבים על ניהולו האחראי על ידי הגופים הבינלאומיים. נתון האבטלה הנמוך היסטורית הוא אכן סממן נוסף לכך.
אבל, וה"אבל" הזה צריך להטריד הרבה יותר, הנתון של האבטלה מספר רק חצי מהסיפור. לצידו נרשמה בחודש אוקטובר (החודש שלגביו פורסם הנתון) ירידה בשיעור התעסוקה הכולל וגם בחלוקה לפי פילוחים של גילאים - הירידה היא לאורך כל הטווחים.
תמונה הפוכה: מספר הבלתי מועסקים הולך וגודל
לפי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התעסוקה כולל את כל בני ה-15 ומעלה שעבדו לפחות שעה אחת בשבוע בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת. בתוך ההגדרה הזאת נכללות מספר קבוצות של עובדים חלקיים או כאלה שנעדרו זמנית ממקום עבודתם.
לכן הגיוני שלצד ירידה בשיעור האבטלה נראה עלייה בשיעור התעסוקה, אך בחודשים האחרונים התמונה הפוכה וממנה אפשר להסיק, למשל, שמספר הבלתי מועסקים שהתייאשו מחיפוש עבודה הולך וגדל.
עוד סיבה לדאגה היא שנתוני האבטלה הנוכחיים משקפים מדיניות כלכלית של שנים קודמות. הפירות של היום הם ההשקעה של לפני שנה, שנתיים ויותר. בשנה האחרונה המדיניות הכלכלית משותקת. מעבר לזה, הגירעון החורג מהיעד והתחזיות להאטה בצמיחה ולעלייה באבטלה לא מבשרות טובות קדימה.
אז אפשר לשמוח על נתוני האבטלה הנמוכים, אבל אסור לשמחה להפוך לאופוריה, בטח כשאי-הוודאות לגבי ממשלה חדשה ומדיניות כלכלית לשנים הבאות גוברת.
לפנייה לכתב/ת 
