ריקוד הפלמינגו
מתעופף בין גדות הנחל, אוכל סרטנים ומתקרב לסקרנים בלי פחד: מאז שהפלמינגו האפור נחת במקרה בנחל לכיש הוא הפך לאטרקציה הכי פופולרית עבור מטיילים, צפרים וצלמים בדרום. בקבוצות הווטסאפ לא מפסיקים להעלות תמונות וסרטונים שלו וכולם ממהרים לראות אותו, רגע לפני שיעזוב לאפריקה
לרגעים זה נראה כמו סרט טבע, ונחל לכיש המנומנם, שנמתח מחבל יהודה עד שפך הים התיכון דרומית לאשדוד, התגאה במבקר לא שגרתי שנחת אצלו במפתיע. הפלמינגו המצוי שמטייל לו בימים האחרונים על המנופים והמכולות של נמל אשדוד, עדיין לא ורוד כמו שאנחנו מכירים אותו אלא יותר אפור כהה, וגם תל לכיש הוא לא בדיוק אגם נקורו שבקניה, השופעות כנפיים ורודות ורגליים דקיקות, אבל דבר מזה לא עצר את שמואל דוד מלהגיע למקום ולצלם את האטרקציה החדשה שנחתה לתושבי הדרום בלב העירוני.
בסוף השבוע האחרון הוא שמע קריאות מכמה תושבים שראו את הפלמינגו באזור הנחל, ומיהר למקום מצויד במצלמה מקצועית. "אנשים לא באמת הבינו מה זה", אומר דוד, בן 42, שמכהן כעוזר ראש העיר אשדוד בימים שהוא לא צלם טבע חובב.
"העובדה שהוא לא ורוד עוררה שאלה — האם זה בכלל פלמינגו או לא. אבל זה לא משנה, התמונות עשו את שלהן ותוך יום־יומיים הגיעו מאות תושבים לראות במה מדובר. פתאום כולם הפכו למומחים בפלמינגו".
אז אולי כל מה שצריך כדי להוציא אנשים מהבית זו חיה באיזה אתר טבע שומם, וההמונים כבר ייצאו לטייל.
"תראה, זה בהחלט מרגש לראות אותו מסתובב שם. זקוף, בלי פחד. איזה בעל חיים מושלם".
דוד חזר מדי יום, בוקר־ערב, טייל על גדות הנחל, צילם וצילם ואחר כך כמיטב המסורת — שיתף את התמונות בקבוצות ווטסאפ. לא עבר זמן רב והפלמינגו הבודד הפך לדבר הכי החם ברשת; אנשים העניקו לו שמות, אחרים הציעו פרשנויות לשאלה מדוע הוא אפור ולא ורוד. "זה בגלל שהוא נראה כמו גבר גרוש עם חובות להוצאה לפועל", כתב מישהו בפייסבוק.
נפרד מהלהקה
אלא שהסיפור קצת יותר מורכב ועצוב ממה שנראה על פני המים. זאת עונת הנדידה, והפלמינגו הצעיר הגיע לאזור לכיש לא בדיוק מבחירה אלא, ככל הנראה, לאחר שניתק מלהקתו.
"הוא לא באמת שחור אלא אפור, וזה מעיד על גילו הצעיר", מסביר ד"ר משה דהן, הווטרינר העירוני של עיריית אשדוד, שעוקב אחרי הפלמינגו ומוודא שהוא לא נקלע למצוקה.
"פלמינגואים נולדים אפורים, אבל עם השנים הם הופכים ללבנים ובהמשך מקבלים את הגוון הוורוד שלהם".
עמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני ב"חברה להגנת הטבע", עוקב אחרי הפלמינגואים בארץ כבר שנים רבות. הוא מסביר שכנראה הפלמינגו בנחל לכיש נולד באביב האחרון.
"הפלמינגו, או בשמו העברי ה'שקיטן', מקבל בגיל שלוש את הגוון הוורוד מהסרטנים שהוא אוכל. הוא לא בדיוק אמור היה לנחות שם. אבל הוא כנראה הלך לאיבוד והתנתק מהלהקה שלו. הם אוהבים לחיות בלהקות".
הפרזנטור הכי מוצלח
במשך אלפי שנים נחשב הפלמינגו לאחד העופות היפים בעולם. המצרים הקדמונים ראו בו ייצוג של האל "רע", שהיה ידוע כאל השמש. הם שמרו על הפלמינגואים מכל משמר וסגדו להם.
גם בפרו הפלמינגו נחשב לבעל חיים קדוש, ועדויות לכך נמצאות עד היום בעבודות אמנות עתיקות. בגלויות וכריות הוא סמל אהבה ואסתטיקה. וזכור מכל האזכור בספר "אליס בארץ הפלאות", שבו הפלמינגואים משמשים כמחבטים במשחק קרוקט.
אבל במציאות הפלמינגו מצטיינים בחששנותם הרבה. כל מעוף של דורס מפחיד אותם עד מוות, והם מיד בורחים. בישראל הם נמצא באזורים מלוחים, אך לא ברור מאיפה בדיוק הגיע הפלמינגו של נחל לכיש.
מסלול הנדידה של הפלמינגואים בעונה הזו הוא מצפון לדרום. ייתכן שרוחות מזרחיות משכו אותו מערבה, והוא עצר כדי לנוח. "אנחנו לא לוקחים אותו מפה", מסביר דהן. "תהליך הלכידה כולל לחץ נפשי מאוד גדול שיכול לפגוע בו, ומהווה סכנה הרבה יותר גדולה מאשר להשאיר אותו פה ולתת לו את הסיכוי להתחזק ולהמשיך בנדידה".
הפלמינגו ידע מדוע הוא עוצר להתחזק בנחל לכיש. נחל לכיש ברובו נחל אכזב, כלומר יבש בקיץ. אבל קיימת בו זרימת מי שיטפונות. הקטע הרטוב של הנחל באורך כ־3.5 ק"מ משתרע מגשר בני ברית מערבה, עד לחוף הים.
אגן הניקוז של נחל לכיש הוא כמיליון דונם, והוא מנקז את כל הצד המערבי של הרי יהודה, מאזור גוש עציון ועד חברון. יובליו העיקריים של הנחל הם נחל ברקאי, נחל האלה ונחל גוברין.
בנחל יש הרבה מאוד סרטנים קטנים והפלמינגו הצעיר זיהה זאת והבין שזהו המקום הטוב בשבילו כדי לזלול מעט ולהתחזק. מה שמפתיע את החוקרים ואת אנשי המקצוע שעוקבים אחריו היא היכולת שלו לתקשר עם בני אדם.
הפלמינגו נטול פחד וזה חריג. הוא מסתובב בצורה אצילית על גדות הנחל, מתקרב לאזרחים עד מרחק נגיעה, מתעופף במרחב באין חשש. בשלב זה נראה כי נוח לו ונעים לו מאוד, עד כדי כך שהחוקרים חוששים שהוא יחתום קבע על גדות הנחל באשדוד.
וטרינר: מדובר באורח נדיר. לא להאכילו
"יש כמה דברים מאוד חשובים שצריך לעשות בזמן שהוא פה", אומר דהן. "חשוב לא להאכיל אותו. באופן טבעי, אנשים מטוב ליבם רוצים להאכיל אותו, אבל זה אסור. הוא מתקרב לאנשים ואנשים חושבים שהוא רוצה לאכול. הוא לא צריך את זה. הוא לא ניזון מלחם ושאר המוצרים שלא יעשו טוב לבריאותו. אם אנחנו רוצים לשמור עליו אז מוטב פשוט להניח לו. אפשר לצפות בו, זה באמת אורח נדיר ומיוחד, ליהנות מהמחזה, ללמוד עליו. אנחנו צריכים לקוות ביחד שהוא יתחזק כמה שיותר מהר וימשיך בנדידה ויצטרף אל חבריו בלהקה".נוכל לדעת מאיזו מדינה הוא הגיע?
"באופן כללי, מה שיכול לשפוך אור על התעלומה מאיפה הוא הגיע, זה ניסיון העבר", מסביר אוהד הצופה, אקולוג מרשות הטבע והגנים. "בעבר הגיעו אלינו פלמינגו מכיוון איראן, אבל אני בספק רב כי אין שם כבר הרבה פריטים של פלמינגו. בשנים האחרונות זיהינו פלמינגו שמקורם בטורקיה, והיה אפילו פלמינגו מצרפת".
הם אוהבים את האזור שלנו?
"ודאי. בשנים האחרונות נצפו ריכוזים גדולים מאוד של פלמינגואים בבריכות המלח בעתלית ובאילת. יש גם באזור ים המלח. הפלמינגואים אוכלים חסרי חוליות, כלומר סרטנים קטנים. הם לוכדים אותם ומסננים את המים".
ואיך אתה מסביר את זה שהפלמינגו הזה לא פוחד לבוא במגע עם תושבי האזור?
"יכול מאוד להיות שהוא ברח מגן חיות כלשהו והוא מכיר כבר בני אדם. יכול להיות שהחוסר פחד הזה שלו יעלה לו בחייו. אין ספק שהוא טעה בדרך. אבל מהיכן הגיע ולאן מועדות פניו, זה יישאר בגדר תעלומה. לכידה לא תעשה לו טוב בכלל. הוא יודע לעוף, הוא מתעופף באזור וצריך להניח לו. אנחנו לא ממהרים להתערב וללכוד, אלא אם כן הוא מראה סימני מצוקה. צריך לתת לטבע לעשות את שלו. בטבע רק המוצלחים והחזקים שורדים. צריך לקוות שהוא ישרוד".
ועד שהוא יעזוב, דוד מנצל את ההזדמנות ופתח מטעם עיריית אשדוד קמפיין רשת שקורא לציבור לבוא לבקר בנחל לכיש ובסביבתו. הזדמנות לפרסום לא מגיעה כל יום, בטח שלא בעזרת פרזנטור כזה פוטוגני כמו הפלמינגו החברותי.
"גם אם העירייה הייתה משקיעה בקמפיין ענק עם תקציבים גדולים, היא לא הייתה מקבלת את אותה חשיפה כפי שקיבלה כעת בעזרת הפלמינגו, וללא הוצאה כספית", אומר דוד.
לפנייה לכתב/ת 
