בכיר צה"ל: "השירות בהגנת הגבולות נתפס כלא נחוץ"
תא"ל אמיר אבשטיין, מפקד מערך הגנת הגבולות, טוען כי בניית המערך נעשתה בצורה כאוטית. לדבריו חיילי הגדודים נתפסים כ"לוחם מינוס", והדבר גורם לירידה במוטיבציית נשים לגיוס. הוא ציטט לוחמת שאמרה: "אנו באות לניקיונות ולשמירות". אחד מפתרונותיו המהפכניים: ניתוק מזרוע היבשה והקמת פיקוד ההגנה
מפקד מערך הגנת הגבולות בצה"ל, תת-אלוף אמיר אבשטיין, שתחתיו משרתים אלפי לוחמים ולוחמות בגדודי החי"ר והאיסוף הקרבי, מזהיר מפני "הפסד כפול" של צה"ל בעקבות שחיקת הכוחות, תדמית נמוכה של המשרתים בגדודים הללו והישארות קלוקלת תחת זרוע היבשה. במאמר שכתב לגיליון האחרון של המגזין הצבאי "בין הקטבים", יחד עם ראש מדור מחקר לחימה במכון המחקר למחלקת מדעי ההתנהגות, רב-סרן מידד אבידר, הם קוראים לבצע שורה של שינויים במערך שהתרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות, כולל הקמת פיקוד הגנה לצה"ל.
"ישנה השקעה הולכת וגוברת בשנים האחרונות בצה"ל שמובילה להתפתחות שאינה רשמית של שני צבאות: צבא התמרון ההתקפי וצבא הגנת הגבולות", כתבו. "במקביל להקמת יותר מ-15 יחידות שמקבילות לגדודים להגנת הגבולות, ירד בצורה משמעותית סדר הכוחות המתמרן, בעיקר סד"כ המילואים העוסק בביטחון שוטף (בט"ש). קל להבחין כי הסיבות להקמת יחידות הביטחון השוטף וביסוסן הן כמותיות ולא איכותיות, כלומר למשימת בט"ש שלא נתפסה כמשימה שדורשת מומחיות או כלים ייחודיים. במשימות בט"ש נדרשים החיילים להפעיל שיקול דעת רחב ביחס בלחימה בתמרון, בגלל החיכוך הקבוע עם אוכלוסייה פלסטינית. זאת בשונה מהאתוס ההתקפי שאליו מוכוונת בצדק הסוציאליזציה של המערך המתמרן בצה"ל".
בשבועות הקרובים אמור הרמטכ"ל אביב כוכבי להכריע בסוגיה נפיצה, לפחות מבחינת האקלים החיצוני לצבא: ההחלטה אם לגייס טנקיסטיות למשימות ההגנה בגבולות, לאחר הפיילוט המוצלח שבוצע בשנתיים האחרונות. המהלך הוקפא השנה באופן שגרם להרמות גבה בצה"ל, ובריאיון ל-ynet לפני כחודשיים גילה קצין שריון ראשי היוצא, תא"ל גיא חסון, שהשאיר המלצה ברורה להתקדם עם גיוס לוחמות השריון ולהרחיבו.
גם הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, שבמהלך כהונתו נבט הפרויקט ההיסטורי, התבטא אמש בעדו וציין כי "הניסוי הוכתר בהצלחה מול מניפולציות חיצוניות שהופעלו. הן לא אמורות להילחם בעמק הבכא".
במאמר מוזכר שלוחמי הגנת הגבולות נתפסים כ"לוחם מינוס", בגלל הכשרת הרובאי המקוצרת שלהם, ובשל הגדרתם השגויה כגדודי חי"ר-קל: "זו טעות מקצועית להגדיר את הגדודים הללו כחי"ר-קל. הכשרת החי"ר לגבולות היא קצרה, ללא דיון מספק על ייעוד המקצוע. הסיבה להיעדר זהות מקצועית ויחידתית בגדודי הגנת הגבולות נעוצה בעובדה שמפקדת המערך יושבת בתוך זרוע היבשה שאמונה על בניית הכוח המתמרן. הטשטוש בין הכוח המתמרן לכוח המגן אינו מאפשר למצות בצורה מיטבית את היתרונות הגלומים בהתמקצעות של צבא ההגנה וזרוע היבשה לא מפיקה את מלוא הפוטנציאל מההפרדה שנוצרה בין הכוחות המתמרנים לכוחות ההגנה והיא ממשיכה להכשיר את כוחות ההגנה בדפוסי תמרון. בכך מפסידה הזרוע פוטנציאל לבניין כוח מקצועי לגבולות. צבא הגנת הגבולות מתעצם אך הוא נעדר מתהליכי תכנון ותפיסה מרכזיים. אין ראיה כולל של הבעיה ושל הפתרונות".
לא חושבים שהם חשובים
הקצינים שחיברו את המאמר הציגו ממצאי מחקר פנים צבאי שנערך בשנה שעברה בקרב לוחמים ולוחמות, שחשף "תחושת נחיצות אישית נמוכה באופן יחסי ליחידות אחרות", בקרב רבים מהם. כך תיארה אחת הלוחמות במחקר: "היו לי ציפיות מהתפקיד שהוא יהיה יותר מוצלח. אני מרגישה שאני בצבא הניקיון של צה"ל, שאנו כל היום מנקים, מסדרים, כל היום שמירות. חתמתי על ציוד ובאתי לאפסנאות. דרשתי ציוד שלא יהיה קרוע או שבור. האפסנאים אומרים לי 'למה? מה כבר תעשי?'. זה מעצבן אותי".
לדברי תא"ל אבשטיין, "כך ניתן לראות בבירור בגדוד הגנת הגבולות גדוד רגיל ה'תקוע' בשלב הבט"ש שלא עבר לשלב האימון. נבנית זהות במערך יותר של ה'אין' מאשר של ה'יש'. לפי הלוחמים, יש תחושות לעיתים של היעדר משמעות מהשירות, בניגוד לאמירות של גדודים מעורבים אחרים כמו בחילוץ וההצלה".
תא"ל אבשטיין: "הבט"ש בגזרות אלה מתאפיין במיעוט פעילות מבצעית. בקרב הלוחמים והמפקדים רווחת הסברה כי גם במקרה בו יתחמם הגבול, יעבירו אותם מתפקידם לגזרה רגועה יותר: 'כאילו פשוט לא חושבים שהם חשובים. הם חושבים שהם שומרים על הגדר אבל יקראו לצנחנים להחליפם כשיקרה משהו'".
בעיה נוספת שעליה מצביע תא"ל אבשטיין נוגעת לסיכון שבהישענות המערך על התנדבות, שכן כמחצית ממשרתיו הן לוחמות שלא מחויבות לשרת בקרבי. במאמרו מתברר ש"כבר היום ניתן לראות כי שיעור הנשים המעוניינות לשרת במערך הגנת הגבולות נמצא בירידה בהשוואה ליעדים אחרים. הבנייה הכאוטית של צבא ההגנה ושל מערך הגבולות בתוכו יצרו פערים בתחושת הנחיצות, הגאווה והזהות המקצועית. המבנה והארגון הקיים אינם יציבים ועלולים בסופו של דבר לפגוע ביכולת הצבא להחזיק לאורך זמן את המערך, המבוסס על סטטוס הוקרה נמוך, אתוס תמרון שלא מתאים למשימה וזהות לא מבוססת.
"ההפסד של צה"ל באופן זה הוא כפול. אנו מחמיצים הזדמנות להתמקצעות בבט"ש. בזרוע היבשה האתוס המרכזי מושתת על הגבר הלוחם הקרבי ומשימת התמרון היא בצדק בליבת הארגון. תפקיד ההגנה לא עוצב עד כה כבעל זהות מובחנת אלא כשיקוף חיוור של החי"ר".
בימים אלה מתנהלת עבודת מטה בנושא, ותא"ל אבשטיין ממליץ לקבוע אכסנייה נפרדת למערך הגנת הגבולות, כגון הקמת פיקוד הגנה שמטרתו בניין כוח להגנה יבשתית או אפילו רב-ממדית ורב-זרועית, כלומר בסינרגיה עם פלגות הבט"ש בחיל הים ועם מערך ההגנה האווירית הכולל את כיפת ברזל: "בארגון זה יהיה קל יותר לייצר זהות ואתוס שישימו את הלוחמים והלוחמות בליבת העשייה, וכך תגדל האטרקטיביות לשרת ביחידות אלה. בנוסף, יש למסד את מקצוע ההגנה, באמצעות שינוי ההכשרות והחלפת אמצעי הלחימה. שינוי זה ידרוש משאבים, מהלך שזרוע היבשה נמנעה ממנו עד כה מתוך תפיסה שאלו יחידות הגנת גבול שלא נכון להשקיע בהם".
ההמלצות בעבודת המטה הצה"לית שמתנהלת בימים אלה בנוגע לתפקוד מערך הגבולות כוללות שיתוף ולמידה בין הגופים העוסקים בהגנה, התייחסות מקצועית למשימות ההגנה ויצירת אתוס לכך, הקמת גדודים מרחביים עם יכולות מתאימות להגנה, איסוף חזק והקמת אגד לבניין הכוח של גדודים אלה. תא"ל אבשטיין: "צה"ל עד כה לא פיתח תפיסה סדורה להגנה, ולכן פיתוח הכוחות לכך נעשה ללא תכנון ובנייה".
לפנייה לכתב/ת 
