יחידת הפורנו של דרום קוריאה מצילה חיים
צילום נשים בסתר – בחדר המיטות, בשירותים או ברכבת – הוא מכת מדינה בדרום קוריאה. יחידת סייבר מסיאול מקבלת עכשיו פניות בקו החם, ורודפת אחרי הסרטונים האינטימיים לפני שיופצו לכל עבר. יש לה רק 24 שעות
במשרד ממשלתי סתמי-למראה בסיאול מעביר צוות עובדים את ימיו בצפייה בתכנים פורנוגרפיים מקוונים. הוא לא עושה זאת מתוך חשק או רצון: חברי הצוות הם החיילים הניצבים בקו החזית במלחמתה של דרום קוריאה נגד סרטונים החושפים לעיני גולשים מכל העולם את גופן העירום של נשים דרום קוריאניות בניגוד לרצונן.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
היחידה למעקב אחרי פשעי מין דיגיטליים הוקמה בחודשים האחרונים במטרה לאתר ולהסיר סרטונים מיניים המפורסמים ברשת ללא הסכמת המצולמות והמצולמים בהם. נכון לחודש שעבר יש בה 16 חברי צוות והיא פועלת 24 שעות ביממה.
דרום קוריאה היא הכלכלה הרביעית בגודלה באסיה, והיא גאה מאוד בהיותה מרכז טכנולוגיה עולמי – מדינה המתהדרת בשלל יכולות טכנולוגיות מדהימות, מאינטרנט סופר-מהיר ועד לסמרטפונים החדשניים ביותר. אלא שהיכולות הטכנולוגיות שמפותחות במדינה הן גם אלה שמאפשרות את התגברות תופעת המציצנות, וסרטוני וידאו אינטימיים מופצים בצ'טים באינטרנט ובאתרים לשיתוף קבצים – או הופכים לפרסומות לאתרים המקדמים זנות.
סוג אחד של סרטונים שבו נאבקת היחידה החדשה הוא סרטונים שצולמו במצלמה נסתרת במקומות ציבוריים: מבתי ספר ומשרדים, דרך רכבות ועד לתאי שירותים ומלתחות. השימוש במצלמות כאלה אמנם אינו ייחודי לדרום קוריאה, אולם בה הוא שכיח כל כך עד שהוא מגיע לכותרות העיתונים על בסיס יומי.
נשים הן כמעט תמיד הקורבנות בסוג הסרטונים הזה, ובין מבצעי העבירה הזו שנתפסו בשנים האחרונות היו מורים, פרופסורים, רופאים, כמרים בכנסייה, פקידי ממשל, שוטרים – ואפילו שופט. בכמה מהמקרים האחראי למעשה היה החבר של המצולמת או קרוב משפחה שלה. עובדה זו משקפת את התרבות הפטריארכלית-למדי של דרום קוריאה.
אף שכדי למנוע צילום בחשאי נדרשות כל יצרניות הסמרטפונים בדרום קוריאה לוודא שהטלפונים משמיעים צליל רם וברור כשמצלמים בהם, רבים מהעבריינים משתמשים באפליקציות מיוחדות המשתיקות את הטלפון ומונעות ממנו להשמיע צליל גם בעת הצילום. אחרים משתמשים במצלמות ריגול זעירות המוחבאות במשקפיים, במציתים, בשעונים, במפתחות לרכב ואפילו בעניבות.
להסתכל להן בעיניים
הסוג השני של סרטונים שבהם נאבקת יחידת המעקב מסיאול הוא "פורנו נקמה" – סרטוני מין שצולמו בהסכמה אבל אחרי הפרידה שותפו על-ידי בן הזוג לשעבר או הבעל לשעבר כדי "לנקום" באישה. סרטונים אלה מעוררים דאגה בדרום קוריאה כבר כמה שנים, אבל במרץ השנה הם קיבלו פרסום יוצא דופן כשכוכב ה-K-pop הדרום קוריאני ג'ונג ג'ון יונג נעצר והואשם בצילום והפצה של סרטוני מין ללא הסכמת הפרטנריות שלו. הכרעת הדין בעניינו אמורה להימסר בשבוע הבא, והתביעה דורשת לשלוח אותו לשבע שנות מאסר.
בשנים האחרונות גובר המאבק האזרחי בשני סוגי הסרטונים, ואשתקד יצאו עשרות אלפי נשים דרום קוריאניות להפגין ברחובות סיאול בדרישה למגר את התופעה. הן קראו בין השאר "החיים שלי הם לא הפורנו שלך".
צוות המעקב היושב במשרד בסיאול מורכב מ-12 גברים ומארבע נשים. אחד מהם, אן היאון צ'אול, שניצח בתחרות על משרה ציבורית מאות מועמדים אחרים, מודה שכשנכנס לתפקיד גילה שהמשימה שתופקד בידיו שונה מאוד מזו שלה ציפה. "היה קשה להישאר רגוע", אומר אן בן ה-27 על הימים הראשונים שלו בתפקיד. "ראיתי הרבה תמונות פרובוקטיביות מסוג שמעולם לא ראיתי לפני כן".
גם ראש צוות המעקב, לי יונג באה, מספר שהצפייה בתכנים אינה קלה לו: "כשיצאתי החוצה (אחרי שראיתי את התכנים האלה) לא יכולתי להביט בנשים סביבי כי התמונות שראיתי במשרד רצו לי בראש. הייתי צריך להרכין את ראשי".
כדי למצוא את התכנים שיש למחוק צריכים חברי הצוות לחפש השטאגים בקוריאנית באתרים מקומיים וזרים, כולל טוויטר ויוטיוב, שיש בהם נגיעה ליחסי מין. לפעמים מונחי-מפתח מוסווים באמצעות כוכביות.
כשהם מוצאים תכנים מיניים אסורים יש לאנשי הצוות סמכות להורות לאתרים דרום קוריאניים להסירם, אבל רוב הסרטונים נמצאים על שרתים בחו"ל, מעבר לשטח השיפוט של דרום קוריאה. במקרים כאלה הם מבקשים מספקיות האינטרנט הדרום קוריאניות לחסום את הגישה לסרטונים, אבל מהמפעילים הזרים הם יכולים רק לבקש לגלות רצון טוב ולהסירם – אין להם יכול לאלצם לעשות זאת.
2,700 אתרים ב-6 חודשים
באוקטובר השנה נקט צוות המעקב 82 פעולות בממוצע ליום – פי 8 ממספר הפעולות ליום שנקטו הרשויות לפני ארבע שנים, בטרם הוקמה היחידה המיוחדת. טיפול בפורנוגרפיה מסחרית רגילה – שיש עליה איסור בדרום קוריאה – אינו חלק מהמשימה של חברי היחידה.
לפעמים אלה קורבנות מבוהלים שמתקשרים בעצמם אל הקו החם של היחידה, 1377, ומבקשים עזרה. "לאחרונה קיבלנו שיחה ממישהי שנתנה לנו 100 כתובות אינטרנט שונות שאליהן הועלה סרטון וידיאו שהחבר שלה לשעבר צילם בחשאי", מספר לי. הוא מודה שהסרה מוחלטת של סרטון כמעט בלתי אפשרית בהתחשב בעובדה שהחומר משותף בקלות בלחיצת כפתור.
סרטון אחד שצולם במצלמה נסתרת ושפורסם במאי השנה הופץ כבר ליותר מ-2,700 אתרים בתוך שישה חודשים. מין קיאונג-ג'ונג, מזכ"ל KCSC, הסוכנות שאליה משתייכת היחידה, מסביר שהיום שלאחר ההעלאה הראשונה הוא חלון ההזדמנויות הקטן שבו עוד אפשר להתערב. לאחר מכן – ההפצה צפויה לצאת משליטה. "המטרה שלנו היא לעצור את ההפצה ב-24 השעות הראשונות", הוא אומר. "עבור הקורבנות, כל שנייה היא רגע סוחט רגשית".
דרום קוריאה היא מדינה שמרנית, ואישה המופיעה בסרטונים כמו אלה שבהפצתם נלחמת היחידה תרגיש בדרך כלל בושה קשה, אף שהיא עצמה הקורבן. היא עלולה לסבול מנידוי ובידוד חברתי אם מישהו מסביבתה הקרובה יתוודע לסרטונים האלה.
זה נגמר בקנס
קרוב ל-5,500 בני אדם נעצרו בשנה שעברה לבדה בגין עבירות מהסוג הזה. זו עלייה של 22% משנת 2016. 97% מהעצורים היו גברים.
יחידת המעקב הוקמה אחרי שהנשיא מון ג'אה אין הכיר בשנה שעברה באופן פומבי בבעיית המצלמות הנסתרות וקרא להחמיר את הענישה. "אנחנו כחברה לא הכרנו לגמרי כפי שמצופה מאיתנו בטראומה ובהשפלה שמהן סובלות הקורבנות", אמר.
צילום והפצה של סרטונים אינטימיים ללא הסכמה יכול כעת להוביל לעונש מאסר של חמש שנים, אבל מומחים אומרים שעל רבים מהעבריינים שנתפסים נגזר בסופו של דבר רק מאסר על תנאי או קנס.
יש גם מי שמביעים התנגדות למאבק בסרטונים המצולמים במצלמה נסתרת, וטוענים כי מדובר בהפרה של חופש הביטוי. "כשאני שומע טענות כאלה", אומר המזכ"ל מין, "אני רוצה לשאול אותם: הייתם אומרים את זה גם אם היה מדובר בנשים או בבנות שלכם?".
לפנייה לכתב/ת 
