איך מחזקים את התעשייה המקומית?
עובדים, רגולציה, עלויות גבוהות ושינויים בסביבה העסקית. לקראת ועידת ישראל לתעשייה שתיפתח מחר (2.12) בדקנו מהן הבעיות איתן מתמודדים התעשיינים בישראל ומה המדינה צריכה לעשות כדי לחזק את התעשייה המקומית? "הראש היהודי יודע לקחת את התעשייה קדימה אבל צריך לעזור לנו", אומרים בהתאחדות התעשיינים. צפו בדיון באולפן
בשיתוף התאחדות התעשיינים
התעשייה הישראלית אחראית למיליארדי דולרים שנכנסים למדינה מדי שנה, לכלי נשק מודרניים ששומרים עלינו, לפיתוחים שאפשרו לחקלאות לפרוח, מנוף להתפתחות אזורי פריפריה רבים וגם למאות אלפי עולים חדשים שנקלטו בזכותה בארץ.
אבל האם התעשייה היא מנוע הצמיחה האמיתי של המשק גם ב-2019, מהן הבעיות איתן מתמודדים התעשיינים כיום, ומה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לחזק את התעשייה המקומית? רגע לפני שתיפתח ועידת ישראל לתעשייה בגני התערוכה בת"א (2.12), הגיעו לאולפן ד"ר רון תומר, יו"ר ועדת הסברה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל חברת אוניפארם; ושמואל דונרשטיין, יו"ר ועדת קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים ובעלים של חברת רב בריח. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
"אני חושב שהבעיה הקשה ביותר היא נושא של עובדים בתעשייה", אומר ד"ר רון תומר. "אתה הולך אחרי כל החתכים ורואה אנשים שרוצים לייצר, וכתוצאה מזה שאין עובדים' התפוקה יורדת, כשהתפוקה יורדת אנחנו מאבדים כוח, מאבדים כושר תחרות".
אומרים שאין עובדים, שהמדינה לא כל כך מסייעת לתעשייה, שהמפעלים עוברים ברובם מחו"ל, אבל למה בעצם לא לתת לזה לקרות, הרי היתרון היחסי שלנו הוא הייטק, למה לא להתבסס על הייטק וטכנולוגיה?
"אני דווקא רוצה בלהתייחס לנושא של העובדים", אומר שמואל דונרשטיין. "בעיית כוח האדם בישראל היא פתירה. במספר צעדים מאוד לא מהותיים למשק ולתקציב, אפשר לפתור את זה. יש לנו שישים אלף עובדים פלסטינים שהרגולציה להעסיק אותם היא נוראית. אם היו משחררים את זה היינו פותרים הרבה בעיות. יש לנו אפשרות כמו המסעדנים או כמו הקבלנים, להביא עובדים מומחים מבחוץ. בשכר נכון היינו יכולים להכשיר את העובדים שלנו ליד קווי היצור".
מה המוטיבציה של מדינה לעשות זאת, ולמה לא להתבסס על הייטק וטכנולוגיה?
"ההייטק הוא בהחלט מגדלור שמקדם את התעשייה", אומר ד"ר רון תומר. "אבל התעשייה שלנו היא מודרנית בכל התחומים ובכל המקומות. אם ייתנו לנו את האפשרות לכוח אדם מקצועי, את האפשרות להגביר השקעות לפריון, אופק לעבוד, גם במתכת, גם בטקסטיל, גם בבינוי, אפשר להכניס מיכון מתקדם ואפשר להיות תחרותיים. לא כולם יכולים לעבוד בהייטק. סגמנט מהתעשייה יעבוד בהייטק, אבל המון ידיים אחרות יכולות לעבוד עבודה חיונית, מודרנית וטכנולוגית ליד מכונות בכל התעשיות האחרות".
התעשייה הישראלית עדיין מהווה מנוף להגדלה בצמיחה בישראל?
ב-10 השנים האחרונות לקחתי חברה (רב-בריח) שהייתה בהקפאת הליכים ובניתי ממנה שישה מפעלים בישראל. מ-87 עובדים ל-1,100 עובדים", מספר דונרשטיין. "זו ההוכחה האמיתית שאפשר לבנות מפעלים ואפשר להצליח עם מפעלים בישראל".
דונרשטיין גם מציין כי בנוגע לנושא ההייטק ישראל קצת טועה במיתוגים ובשמות. "התעשייה הישראלית, כדי שתשרוד, צריכה לייצר מוצרים בעלי ערך בשיטות טכנולוגיות ייצור מתקדמות. אני לא רואה הבדל גדול בין הייצור מצלמה קטנה, שבה אני שותף היום במפעל מסוים ובין לצייר דלת. שניהם מוצרים שצריך להשקיע בהם, צריך לחסוך, צריך להיות יעילים ואנחנו יודעים לעשות את זה".
"אנחנו מדינה קטנה של 8 מיליון אנשים ויש לנו שווקי עולם שאנחנו יודעים לפרוץ בהם - בטח שבהייטק, אבל בהמון תעשיות אחרות", מוסיף ד"ר תומר. "אם ישנו פה את הסביבה העסקית, יתנו לנו האפשרות פה להתחרות כשווים בין שווים, בין תעשיות בעולם ומדינות שבהן הממשלה תומכת תעשיה ומקדמת, הראש היהודי ידע לקחת קדימה את התעשייה ולפרוץ דרכים. אבל צריך לעזור לנו בהורדת חסמים, בהורדת עלויות. אנחנו נוכל להיות קטר שמוביל את המשק כפי שהיינו בעבר".
ועידת ישראל לתעשייה של התאחדות התעשיינים שתתקיים מחר (ב-2.12) בגני התערוכה בת"א, תעסוק השנה במודלים כלכליים ותעשייתיים מובילים בעולם שישראל יכולה ללמוד מהם. בוועידה יתארחו מומחים מכל העולם - מבכירים באמזון וסימנס ועד נשיא המדינה וראשי התעשייה הישראלית.
בשיתוף התאחדות התעשיינים
לפנייה לכתב/ת 
