שתף קטע נבחר

המערכת שמנעה אזעקות מחצי מיליון ישראלים

התנסות ראשונה ומוצלחת למערכת שמחלקת את המדינה ל-1,700 אזורי התרעה: 1,300 אזעקות "נחסכו" בסבב האחרון מחצי מיליון ישראלים המתגוררים ב-81 יישובים. קצינה בפיקוד העורף: "זו מונע פאניקה רבה". וגם: ההתראות הגיעו לטלגרם - והן בדרך לוואטסאפ

 

 

טבילת האש למערכת ההתרעה המשודרגת של פיקוד העורף הסתיימה בהצלחה: במהלך מבצע "חגורה שחורה" החודש, שהחל בחיסולו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהא אבו אל-עטא, כחצי מיליון ישראלים היו עשויים לשמוע אזעקות ולרוץ לממ"דים ולמרחבים המוגנים אף שהרקטות לא כוונו לאזור מגוריהם - אך עקב המערכת החדשה המאפשרת התרעות ממוקדות אלו לא הופעלו ושגרת החיים נשמרה.

 

זו הייתה ההתנסות המבצעית המשמעותית הראשונה של חלוקת ישראל ליותר מ-1,700 אזורי התרעה במקום כ-250, כפי שהיה עד לתחילת השנה. נתוני פיקוד העורף, שמתפרסמים כאן לראשונה, מעלים כי אם הסבב האחרון מול עזה היה נערך בתחילת השנה או לפני כן, ההתרעות היו נשמעות ב-81 יישובים נוספים (2.2 מיליון תושבים במקום 1.7 מיליון), מהנגב המערבי, דרך גוש דן והשפלה ועד לאזור ירושלים. במהלך הסבב הופעלו כ-700 התרעות, לעומת כ-2,000 שהיו מופעלות ללא השדרוג.

אזעקה לא הופעלה ()
חמ"ל פיקוד העורף

אזעקה לא הופעלה ()

בשיטה החדשה, כל יישוב הוא פוליגון (אזור התרעה) ובערים הבינוניות והגדולות (דוגמת ראשון לציון המחולקת למזרח ומערב, או תל אביב שחולקה לארבע) יש כמה פוליגונים. באשדוד, לדוגמה, שכונות שלמות שמעו שלוש אזעקות במהלך הסבב - לעומת 15 שהיו אמורות להישמע לפי השיטה הקודמת.

 

"זו תפיסת התרעה סלקטיבית, ולראשונה הבנו כמה זו בשורה גדולה לציבור", הסבירה ל-ynet קצינה בפיקוד העורף שאמונה על הפעלת ההתרעה, "כך אפשר למזער פגיעה בעורף ולמנוע תבהלות רבות. נחל עוז ועלומים שהיו בעבר תחת אותו פוליגון ופיצלנו אותם, קיבוץ אור הנר שבעוטף עזה היה בעבר תחת פוליגון של 19 יישובים, וגם הוא נמצא היום תחת אזור התרעה עצמאי. בסבב האחרון תושבי שלומית שבדרום העוטף לא שמעו בכלל אזעקה, לעומת תושבי היישוב יבול הסמוך להם, שבו כן הופעלה אזעקה. ביישובים כמו אבו גוש, קריית יערים ונס ציונה היו אמורות להישמע כמה אזעקות – אך זה לא קרה".

אזעקה בשדרות (צילום: AP)
תופסים מחסה בשדרות(צילום: AP)

אזעקה לא הופעלה ()

בפיקוד העורף מדגישים כי התפיסה החדשה הפכה את ההתרעה לממוקדת ואמינה בהרבה מבעבר, דבר המחדד ומחייב את האזרחים עוד יותר להיכנס למרחב המוגן ברגע שנשמעת אזעקה, מתוך הבנה שהרקטות נמצאות בדרך ליישוב הספציפי שבו הם נמצאים.

 

לפי ההערכות, מתוך כ-700 האזעקות, כ-200 מהם הופעלו ביישובים שנמצאים "על הדרך", שמעליהם יורטו הרקטות על-ידי כיפת ברזל. באחד המקרים, בערב האחרון לסבב, נשמעו אזעקות באשדוד, רחובות, גדרה ויישובים נוספים - ואב התברר כי למעשה שוגרה רקטה אחת, שיורטה על ידי כיפת ברזל. אז הסבירו בצה"ל כי "ריבוי ההתרעות היה עקב הפעלת פוליגונים מרובים ושברי יירוט".

 

מערכות הגילוי וההתרעה של פיקוד העורף וחיל האוויר מסמנות תוך שניות את מיקום היירוט - וכך מופעלת אזעקה גם בעיר שאליה כוונה הרקטה, אך גם באזור שתושביו עלולים להיפגש משברי היירוט. עוד ציינו בפיקוד העורף כי מתוך 700 האזעקות שהופעלו בסבב האחרון, רק כ-5 הוגדרו כאזעקות שווא, ממוצע חד ספרתי שנשמר גם מסבבים קודמים. בנוסף, האזעקות הופעלו גם בשטחי כינוס של צה"ל בדרום בעזרת צופרים ניידים - כלקח ממבצע צוק איתן.

 

בסבב האחרון שילבו בפיקוד העורף לראשונה גם התרעה באמצעות יישומון הטלגרם, דרכו ניתן להגדיר התרעות דחיפה ("פושים") לפי אזורים (צפון, מרכז, דרום וכדומה). ביישומון פיקוד העורף ניתן לסנן את ההתרעות לפי יישובים שיוגדרו מראש. בקרוב צפויים בפיקוד העורף לחבר את ההתרעות גם לוואטסאפ: "השינוי דורש הסתגלות, לפעמים יש ספק אם שומעים אזעקה מאזור סמוך ולא בטוחים אם היא מכוונת גם אלינו, כך שאנו ממליצים להשתמש גם באפליקציות של פיקוד העורף או בטלגרם, שמהם ניתן לדעת בדיוק איזה אזור התרעה הופעל", הוסיפה הקצינה מהפיקוד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תומי הרפז
700 אזעקות במקום 2,000
צילום: תומי הרפז
מומלצים