תפילות, שירים ונאומים: רבבות בחגיגות הסיגד בירושלים
בני העדה האתיופית ציינו את החג בטקס גדול בבירה, במעמד יו"ר הכנסת, שרת התרבות וח"כים. "אני חוגג את הסיגד בצום, בתפילה, בהשתוקקות לעתיד שייבנה בית המקדש, ושיהיה עתיד טוב לעדה כולה", סיפר הרב שחר איילין
עשרות אלפים מבני העדה האתיופית ציינו היום (רביעי) את חג הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים. בטיילת נערכה תפילה המונית, ואנשי ציבור ופוליטיקאים נשאו נאומים. ההמונים שהגיעו לאירוע, רבים מהם בבגדים מסורתיים, ציינו את החג בשירים ושברו את הצום באכילת לחם הדאבו. את התפילה הובילו הקסים, כוהני הדת של העדה האתיופית.
"בשבילי לחגוג את החג זה להגיע לארמון הנציב, לעמוד מול הקסים, להתפלל ולראות את כל בני הקהילה שהגיעו מכל הארץ לחגוג", אמרה אסתר מהרט פרדמן שבאה עם משפחתה לחגיגות.
היא התייחסה למחאת בני העדה שהתעוררה השנה בעקבות מותו של הצעיר סלומון טקה בחיפה, מירי שוטר: "המחאה העלתה את נושא הצדק והשוויון, שאנחנו עדיין לא מרגישים שיש כלפי קהילה האתיופית".
געז, אבנים ושמשיות: הכול על הסיגד - החג שכדאי לכם להכיר
הרב שחר איילין שהגיע לחגיגות סיפר: "אני חוגג את הסיגד בצום, בתפילה, בהשתוקקות לעתיד שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושלא יהיה שום פגע לנוער שלנו. שבאמת יהיה עתיד טוב לעדה כולה".
האירוע התקיים במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרת התרבות והספורט מירי רגב, חברי הכנסת פנינה תמנו שטה וגדי יברקן, וראש העיר ירושלים משה ליאון.
אדלשטיין נאם בטקס והתייחס בדבריו לתופעת הגזענות שבה נתקלים בני העדה. "אין שווים יותר ושווים פחות. אסור שתהיה אפליה. אסור שהחברה הישראלית תהיה מחולקת ללבנים ושחורים. לכולם יש הזדמנות שווה. אני מכיר את הקשיים שהקהילה מתמודדת איתה, ואני לא מתעלם מהם, אבל אני מכיר גם את ההצלחות והן גדולות מן הקשיים. נציגי העדה משתלבים היום בעמדות בכירות בזכות ולא בחסד", אמר.
הסיגד מצוין 50 יום אחרי יום כיפור, ושמו מגיע מאותו שורש של המילה "סגידה". הוא מציין את חידוש הברית בין בני ישראל והאל, ובזמן הגלות באתיופיה גם ביטא את הכיסופים לירושלים והייחולים לגאולה.
בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק חג הסיגד, הקובע כי הוא חג רשמי במדינת ישראל. החוק קובע כי יתקיים טקס ממלכתי שנתי לציון החג, בבתי הספר ילמדו על הסיגד, והוא יהיה יום בחירה במשק, שבו עובדים יוכלו לקחת יום חופשה.
לפנייה לכתב/ת 
