"חלמתי שהילד שלי ישחק בעקבותיי במכבי ת"א. אור הגשים לי את החלום"

"כל חיי הייתה לי פנטזיה שהילד שלי ישחק בעקבותיי במכבי ת"א, שילבש את המדים הצהובים. זה הרי המועדון שגדלתי בו ושיחקתי בו בבוגרים. במהלך טקס הענקת המדים לאור במסגרת פרויקט 'מכבי ספיישל', זה מצד אחד היה מוזר מבחינתי, אבל מצד שני מרגש במיוחד. בסופו של דבר הוא הגשים לי את החלום", כך, בקול רועד ועיניים נוצצות, סיפר אופיר חיים (44), מאמן הפועל כפר־סבא, על הרגע שבו בנו הבכור עלה על הדשא בקריית שלום.

והרגע המיוחד התרחש בשבוע שעבר במסגרת פרויקט שמובילה מכבי ת"א לשילוב ספורטאים עם מוגבלויות. כשראה אופיר את בנו אור מקבל לידיו את החולצה הצהובה עם המשבצות הכחולות הוא הבין שסגר מעגל.

אופיר חיים ואור חיים(צילום: עוז מועלם)

אור, שבחודש הבא ימלאו לו 19, אובחן בגיל שנתיים כלוקה ב־ASD (כלומר נמצא על הרצף האוטיסטי) וכיום הוא לומד בבית ספר לחינוך מיוחד שקמים בראשל"צ. מבחינת האבא אופיר, הפרויקט החדש שיצא לדרך הוא מבורך, ולכן ניאות להתראיין בנושא בפתיחות מרשימה: "אני רואה בחשיפה ובמודעות לעניין כדבר עילאי. יש ילדים שהולכים לאיבוד בדרך ופרויקט כזה יכול לסייע להכיל אותם. זה הכי חשוב לי".

אור עצמו סיפר בחיוך שהציעו לו להתנסות בכדורסל או בבאולינג, אבל הוא ידע בדיוק מה הוא מעדיף: "רציתי ללכת לשחק כדורגל כדי להיות כמו אבא ואח שלי גל". מעבר לחיבור למכבי ספיישל, אור נוסע מדי יום שני מבית ספרו לפעילות התנדבות בצה"ל בבסיס צריפין, אבל נראה שבחודשים האחרונים הכדורגל הולך ותופס חלק משמעותי בחייו. "אני אוהב כדורגל, אני שחקן יותר טוב מאבא", הוא זורק בחיוך, מה שגורם לאופיר לפרוץ בצחוק מאושר ומיד לחבק ולנשק אותו.

"אחד השיאים שלו"

"בהתחלה, בגלל סיבות אובייקטיביות לא יכולתי לקחת את אור לאימונים, וביום שהתאפשר לי, כבר היה לי קשה להגיע לשם לבד ולכן ביקשתי מאשתי אורלי, שהיא המלאך של הבית שלנו, שתגיע איתי", מספר אופיר על הקושי הרגשי. "כל פעילות שאור נמצא עם קבוצת השווים מציבה לי מראה מול הפנים, למרות שעברו כל כך הרבה שנים ההתמודדות הנפשית עדיין קשה. הייתי באימון שלו וזה היה מדהים. עצם העובדה שמכבי נתנה פלטפורמה של שילוב שחקנים עם צרכים מיוחדים מסבה לי הרבה גאווה שזה המועדון שגדלתי בו".

האם אורלי: "מה שנראה לאחרים טריוויאלי הוא ענק עבורו". אור חיים(צילום: עוז מועלם)

הוא מוסיף: "הייתי בטירוף כשראיתי את אור עם המדים של מכבי. חמי אילן שלח לי ולכל המשפחה תמונה וכתב: 'תתחיל להתעלף'. כשאתה מקבל את האבחון שיש לך בן עם צרכים מיוחדים, אתה חווה מעין אבל על הפנטזיה שדמיינת וכנראה לא תקרה. ופתאום, לרגע מזוקק אחד, כשאתה רואה אותו עם המדים, האושר מציף אותך. זה בליל תחושות, גם אושר וגם כאב, הכל מתערבב יחד.

"בתקופה האחרונה, כשהוא ראה את אחיו הצעיר גל משחק בהפועל ראשל"צ, הוא כל הזמן אמר לי שהוא רוצה כדורגל כמונו, וזה קרע אותי. לא היה מקום לקחת אותו ועכשיו מצאנו את המקום והוא הכי שמח בעולם".

האם אורלי, שפעילה מאוד בכל הקשור לילדים על הרצף האוטיסטי, מסבירה על חשיבות המיזם: "כל דבר קטן שנראה לכל אחד טריוויאלי, הוא ענק מבחינת אור. להיות במסגרת קבוצתית עם מאמן, מתנדבים ומשחקים זה משהו אדיר עבורו. כבוגר, זה אחד השיאים שלו".

"כל יציאה משגרה קשה מאוד עבור אור". אופיר חיים(צילום: עוז מועלם)

אופיר מתמוגג כשהוא מזהה כמה אור נהנה במגרש: "הוא לא ישחק עם מסי, אבל העיקר שהוא מוציא אנרגיות, רץ ובעיקר מאושר. הוא הכל בשבילי בחיים וכשהוא מאושר, זה הכי משמח אותי. לבוגר בגילו שהוא על הספקטרום ואין הרבה תחומי עניין, זה דבר משמעותי ואני רוצה שהוא ימשיך כמה שיותר. ראיתי אותו באימון והוא כמו פלס". אור מסביר: "אני עושה כל מה שהמאמן אומר לי וזה שעה וחצי קשה".

ויש גם את הטקס הקבוע לפני האימון. אור: "אני מכין את הבגדים ערב קודם לכן, מכוון את הווייז ולא אוהב שיש פקקים". אופיר ממשיך: "כל יציאה משגרה קשה מאוד עבורו. לראות אותו עושה את כל ההכנות ואת התרגילים באימון, מפוצץ לך את הלב".

לאופיר חיים היו עונות גדולות כשחקן במכבי ת"א, בהפועל באר־שבע (הוא היה מלך השערים יחד עם שי הולצמן), במכבי נתניה והוא גם הספיק לשחק בטורקיה. אבל דבר אחד הוא מרגיש שפיספס: "החלום שלי כשחקן היה שהילד שלי יראה אותי משחק. אבל הוא לא הבין או התעניין בזה. כשהבן השני גל כבר היה בן שלוש הייתי מעבר לשיא". כששאלנו את אור את מי הוא אוהד, הוא ענה: "מכבי ת"א". אופיר שלח רמז מחויך: "אבל את כפר־סבא של אבא יותר".

חיים בתקופתו כשחקן(צילום: רועי עידן)

אור, אתה אוהב לראות כדורגל?

"רק משחקים של אבא. אני שמח ללבוש מדים כמו של אבא. אני מתאמן, בועט בכדור, נותן פסים".

סיפרת לחברים שלך בבית הספר?

"בטח. אני מציע לעוד ילדים מיוחדים לבוא וליהנות מהפרויקט. סיפרתי לחברים שלי, למורות, גם רציתי נעלי כדורגל כמו של אבא וגל. אני גאה שאני משחק במכבי. גם ביקשתי שישלחו תמונות שלי עם החולצה הצהובה לכל המשפחה ולחונכת שלי. הם כתבו לי שאני אלוף והיה לי כיף".

"קרב החיים שלי"

"אור תמיד היה הברומטר שלי, תמיד זה התנקז לאיך עבר עליו היום", מספר אופיר בגילוי לב. "לפעמים אתה יורד מהמגרש עם ניצחון, אבל חוזר הביתה ובוכה כי אני שומע שהיה לו קשה בבית ספר וזה מרסק אותי. זה מכניס אותי לפרופורציות. אין לי דרישות בחיים, רק שיהיה לאור שקט וטוב".

ספר על העונה שבה אור אובחן.

"הייתי בשיא הקריירה שלי. באר־שבע כבר הייתה בדרך לליגה השלישית ואחרי שהגעתי אליה יחד עם לופא קדוש, עלינו ליגה. אור תמיד שימש כמנוף מוטיבציה מבחינתי. ידעתי בין היתר שאני צריך הרבה כסף לטיפולים והכדורגל הפך גם לקרב החיים שלי. הייתי מדבר עם עצמי, הפכתי לאדם טוב ורגיש יותר".

קדוש ז"ל. חיים שיתף איתו פעולה(צילום: חיים צח)

כשחקן ומאמן שיתפת את חדר ההלבשה עם הדברים שאיתם התמודדת?

"תמיד חדרי ההלבשה עזרו לי. שיתפתי את כולם תמיד. לא נתנו לי הנחות, לופא, למשל, אמר לי 'תביא מהר עוד ילד וזה יעזור לך'. היו לי אימונים שלא יכולתי להתאמן, כמו בפעם שביקשתי מגוטמן בבאר־שבע לצאת החוצה, לבכות ולחזור. השיא היה משחק גביע עם באר־שבע נגד צפרירים חולון, זה היה בשבוע שבו אובחן שאור על הספקטרום. ביקשתי מלופא לא לשחק, והוא לא ויתר לי. הוא אמר 'תעלה למגרש ותעשה מה שאתה רוצה'. כבשתי שער, בכיתי בלי הפסקה וכל השחקנים רצו אליי וחיבקו אותי כמה דקות".

וכמאמן מול השחקנים בכפר־סבא?

"אני מאוד שקוף איתם, ותמיד אומר להם שכדורגל זה לא חיים או מוות, שיבואו ליהנות ממה שהם אוהבים לעשות. אמרתי להם שהילד שלי יכול לקפוץ לכביש בלי התראה מוקדמת, שאצלי זה יותר חשוב מתוצאה כזו או אחרת. החיים גדולים מכדורגל".

לאחרונה בנה אופיר הרצאה שבה הוא מספר על ההתמודדות כספורטאי וכמאמן עם ילד בעל צרכים מיוחדים וכבר זכה להתעניינות. לפני שאנחנו נפרדים אור ממהר לחדרו, מוריד את המדים שלבש לטובת הצילום, ומכין אותם על הכיסא למחר. "אבא ואמא, אני אוהב אתכם", הוא זורק לעברם וכבר מחכה לתחילת האימון שייערך הערב.

שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" מהיום

הכי מיוחדים שיש 

18 ספורטאים, מאמן אחד והרבה התרגשות - כך עובד הפרויקט החדש של מכבי ת"א

הקבוצה שבה מתאמן אור חיים פועלת במסגרת פרויקט של קרן מכבי ת"א, וכוללת 18 ספורטאים עם מוגבלויות שונות שנהנים ממסגרת מקצועית וחווייתית, שמטרתה להעניק שוויון הזדמנויות לחבריה על ידי לקיחת חלק פעיל ושוטף במועדון.

במהלך המיזם עוברים המשתתפים אימונים מקצועיים על בסיס שבועי במתחם של מכבי ת"א, ואלה מועברים על ידי מאמן מיוחד מטעם קרן מכבי ת"א - גיל בן דהן. אל המאמן מצטרפים שישה אוהדים של הקבוצה שמתנדבים ומסייעים לכל הפעילויות על בסיס קבוע.

שיתוף פעולה בין מכבי ת"א והספיישל אולימפיקס(צילום: אורן אהרוני)

לאחר כחודש של אימונים מקדימים, נערך אימון הפתיחה החגיגי שאליו הגיעו גם שחקני מכבי ת"א אופיר דודזאדה, מתן חוזז והשוער דניאל טננבאום. כחלק מהאירוע הם העניקו לחברי הקבוצה את המדים הרשמיים של המועדון לעונת 2019/20. השוער טננבאום סיפר: "כיף גדול ומרגש להיות חלק מזה. כיף לראות שכדורגל וספורט יכולים לשמח אנשים".

במסגרת הפרויקט שנערך בשיתוף בנק הפועלים יתאמן היום אור עם הקבוצה במגרש האוניברסיטה ובערב אביו אופיר ייקח חלק במשחק של נבחרות ספיישל מישראל ומבריטניה.