מחקר ישראלי בין 12 פריצות הדרך המדעיות של השנה
מחקרם של פרופ' לירן כרמל וד"ר דוד גוכמן מהאוניברסיטה העברית, ששחזרו את הפרופיל האנטומי של האדם הדניסובי, מועמד לזכות בפרס פריצת הדרך המדעית החשובה בעולם לשנת 2019 של כתב העת המדעי Science יחד עם הצילום הראשון של החור השחור ועוד 10 מחקרים. הצביעו והשפיעו!
פריצת הדרך של קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, שסיפקה הצצה ראשונה לאנטומיה של האדם הדניסובי, שעד היום איש לא ידע כיצד נראתה, היא אחת מ-12 פריצות הדרך המדעיות החשובות בעולם לשנת 2019, שבחר כתב העת המדעי Science. המגזין הפופולרי מאפשר לגולשים להצביע מהי פריצת הדרך המדעית של השנה המסתיימת (לבחירה - לחצו על הקישור).
בחודש ספטמבר השנה, העולם האקדמי נדהם מהצלחתם של פרופ' לירן כרמל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית וד"ר דוד גוכמן (היום פוסט-דוקטורנט בסטנפורד) לשחזר את השלד של קבוצת אדם מסתורית שקרויה "האדם הדניסובי", בעזרת שרידים של דנ"א בלבד, כשהממצאים הפליאנטולוגיים כוללים רק שלוש עצמות קטנות. ההישג של שני החוקרים הישראלים הופיע על שער המגזין המדעי הנחשב Cell, אך בשל חשיבותו סוקר באופן נרחב בכל המגזינים המדעיים המובילים וקיבל תהודה יוצאת דופן בהיקפה גם בתקשורת הישראלית והבינלאומית.
עתה, פרופ' כרמל וד"ר גוכמן יכולים לזקוף לזכותם הישג נוסף - פריצת הדרך המדעית החשובה לשנת 2019, אם הגולשים כמובן יצביעו עבורם. במתחרים בתחרות על תואר פריצת הדרך ניתן למצוא בין היתר את הצילום הראשון של החור השחור, הצילום של סלע החלל אוּלְטִימָה ת'וּלֶה - ששמו שונה לאחרונה לארוקות', הנמצא בקצה מערכת השמש, השלד של האב הקדמון של "לוסי" מלפני 3.8 מיליון שנה ועוד כמה מחקרים מעולם הרפואה.
פרופ' לירן כרמל אמר עם פרסום המחקר בספטמבר: "במאמר הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי. בתכונות רבות הם מזכירים את הניאנדרתלים, בין היתר במצחם המשוך אחורה, פניהם המאורכות והאגן הגדול שלהם, אבל סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים כגון קשת השיניים שלהם שהייתה ארוכה מאוד וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד. האם תכונות אלו יכולות לשפוך אור על אורח חיי האדם הדניסובי? האם הן יכולות להסביר כיצד שרד בתנאים הקיצוניים באזור סיביר? הדרך עוד ארוכה עד שנענה על שאלות אלה, אבל המחקר שלנו פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות ביננו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו".
ד"ר דוד גוכמן הוסיף: "אחד הרגעים המשמחים בפרויקט היה כשמספר שבועות לאחר ששלחנו את המאמר לעיתון, קבוצה אחרת פרסמה לראשונה לסת של אדם דניסובי. בדקנו את מבנה הלסת למול המודל האנטומי ששחזרנו מהדנ"א והיא תאמה אותו במדויק! וכך, מבלי שתכננו זאת בכלל, קיבלנו אישור נוסף ובלתי תלוי ליכולת של השיטה לשחזר פרופיל אנטומי באמצעות לא יותר מאשר מעט דנ"א מקצה זרת". בין השותפים למחקר, פרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יואל רק מאוניברסיטת ת"א, ופרופ' תומאס מרקס-בונט מאוניברסיטת ברצלונה.
אנחנו, בערוץ המדע של ynet, מקווים כי המחקר הישראלי יזכה בתואר הנכסף. להצבעה עבור המחקר הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
