זיהום בצבע חאקי: הביטחון מול הסביבה
על צה"ל מוטלת המשימה הקריטית של שמירה על ביטחון ישראל, אך לא פעם במהלך פעילותו נוצרת גם פגיעה בסביבה. אז מי שומר על השומרים?
בשמורת הטבע חניתה שבגבול לבנון ניתן לחזות בחורש ייחודי, שכולל לא פחות מעשרה מיני סחלבים שונים ומגוון עשיר וצבעוני של בעלי חיים. עם זאת, לאחרונה הופרע השקט במקום כשצה"ל הרס חלק מהשמורה, זאת לצורך סלילת דרך מילוט צבאית. העבודות התבצעו למרות המאבק שניהלו בנושא תושבי האזור וארגונים סביבתיים, שמנסים כיום למנוע את סלילתו של ציר נוסף במקום.
על צה"ל מוטלת המשימה הקריטית של שמירה על ביטחון ישראל, אך לא פעם במהלך פעילות זו נוצרת גם פגיעה בסביבה. לדברי גורמים שונים, במקרים רבים הצבא לא פועל בצורה מספקת על מנת למנוע זאת.
עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
הטלפון שימנע את השריפה הבאה לנקות את מוצרי הטיפוח האסבסט של השכן מסוכן יותר"הצבא הוא ארגון ענק, שפעילותו מתבצעת בכל חלקי הארץ - מערכת הביטחון תופסת לא פחות מ-52 אחוז משטח מדינת ישראל", אומר ויקטור וייס, מנכ"ל מרכז השל לקיימות ולשעבר ראש תחום סביבה בצה"ל. לדבריו, הפעילות הצבאית כוללת מטבעה פעולות שגורמות להרס רב (כמו פיצוצים ונסיעה בטנקים). "הפעילות הצבאית גם מייצרת פסולת וזיהומים מסוגים שונים: דלקים, שמנים, חומרים מסוכנים, קרינה ורעש, כך שלצבא יש פוטנציאל משמעותי לייצר פגיעה סביבתית בכל התחומים שאפשר להעלות על הדעת - ולצערי הוא גם מממש אותו", הוא אומר.
במאי האחרון התפרסם דו"ח מבקר המדינה בנושא פעילות מערכת הביטחון בתחום הגנת הסביבה, שהתבסס על בדיקה שערך משרד המבקר בשנים 2018-2017. על פי הכתוב בדו"ח, "קיימת פגיעה ממשית במימוש מדיניות מערכת הביטחון לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של צה"ל, לטפל במפגעים סביבתיים ולקיים פיקוח ובקרה בתחום הגנת הסביבה".
אין ביוב, יש אסבסט
"הבעיה העיקרית היא נושא השפכים", אומר חגי בלכנר, מנהל תחום פיקוח ואכיפה על מערכת הביטחון במשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה. "כאשר יש תקלות בצנרת האזרחית יודעים עליהן מיד ומטפלים בהן. כשזה קורה בצה"ל, ויש מפגעים באזורים שהם מן הסתם יותר נסתרים, הביוב יזרום במשך ימים ושבועות, וזה מגיע לנחלים ומזהם את מקורות המים שלנו ואת הסביבה".
הסיבה העיקרית לכך היא שרבים מבסיסי וממתקני צה"ל עדיין לא מחוברים למערכת הביוב. על פי דו"ח המבקר, למרות שהממשלה הטילה על משרד הביטחון את ביצועה של תכנית רב-שנתית שהייתה אמורה לשנות את המצב, החיבור של צה"ל לביוב בוצע באופן חלקי בלבד וצפוי להימשך עוד שנים רבות.
תחום נוסף שבו צה"ל מזיק לסביבה הוא זיהום אוויר: על פי הדו"ח, צה"ל מסלק תחמושת בין היתר באמצעות פיצוץ באוויר הפתוח ושריפה פתוחה - תהליכים שבמסגרתם נפלטים לאוויר חומרים מזהמים. בדו"ח מצוין שמשרד הביטחון פעל לסירוגין בשנים 2018-2010 על מנת להקים מתקן לסילוק תחמושת שיחליף את השיטות המזהמות, אך בסופו של דבר המתקן לא הוקם. על פי הדו"ח, "להמשך המצב הקיים עלולות להיות השפעות על איכות האוויר במדינת ישראל".
בנוסף, במקומות מסוימים בצה"ל ניתן עדיין למצוא מפגעי אסבסט, חומר שכידוע הוגדר כמסרטן בבני אדם. "למרות שקיימת תכנית סדורה בנושאי אסבסט, הצבא לא עומד בלוחות הזמנים", אומר בלכנר. "מפגעי האסבסט עדיין קיימים ומזיקים לסביבה - ולחיילי צה"ל".
"נושא מטריד נוסף הוא זיהום קרקעות בדלק", אומר בלכנר. הדבר עלול להתרחש למשל בעקבות דליפות ממאצרות - מכלים שאליהם זורם דלק במקרה של דליפה, שמונעים מהדלק להישפך אל הסביבה. לדברי בלכנר, במקרים רבים החיילים לא מודרכים כיצד לפעול כשמאצרות כאלה מתמלאות. "ברגע שלא מפנים את המאצרה, הדלק עולה על גדותיו ונשפך ממנה", אומר בלכנר. "יש מפגעים רבים כאלה וזה ממש לא מטופל, וחוץ מהסביבה וממקורות המים שלנו שעלולים להזדהם, גם כאן, מי שנפגע זה החיילים של כולנו, זה אנחנו".
קיצוצי כוח אדם נרחבים
מעבר לנזקים הספציפיים לסביבה, מפורטת בדו"ח המבקר גם שורה של ליקויים שורשיים באופן ניהול הנושא הסביבתי בצה"ל, שמאפשרים לפגיעה בסביבה להימשך באין מפריע. אחד העיקרים שבהם הוא הקצאת כוח האדם לנושא. על פי הדו"ח, ב-2016 הועבר מינהל הגנת הסביבה, הגוף שהיה אחראי על תחום הסביבה בצה"ל, מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) לאגף התכנון (אג"ת).
במסגרת מהלך זה קוצץ משמעותית כוח האדם שמוקדש לטיפול בנושא, וגם הקצינים שעדיין פועלים בענף עברו לטפל בנושא הגנת הסביבה רק באופן חלקי, לצד מחויבויות נוספות. על פי הדו"ח, "העברת האחריות אינה רק שינוי ארגוני, אלא שינוי רחב בהרבה, והיא הביאה למעשה לביטול של המינהל להגנת הסביבה".
עוד מצוין בדו"ח שגם במקומות אחרים בצה"ל לא הוקצה לנושא הסביבתי כוח האדם הדרוש, וזאת בניגוד להוראות הצבא. כך, משנת 2016 לא אויש תפקיד ראש מדור הגנת הסביבה בזרוע היבשה. בשבע מהזרועות ומהפיקודים האחרים ראשי מדור הגנת הסביבה לא עוסקים בנושא באופן מלא, אלא רק בנוסף על תפקידם, והם לא קיבלו שום הכשרה מקצועית לתפקיד. למעשה, על פי הדו"ח, ברוב הזרועות והפיקודים יותר ממחצית בעלי התפקידים בתחום הגנת הסביבה לא הוכשרו לביצוע תפקידם.
מעבר לכך, ב-2010 אושרה בצבא תכנית לשמירה על הסביבה בצה"ל שאמורה היתה להתפרס על פני 15 שנה - אך על פי הדו"ח, "במשך שנים לא מומשה התכנית הרב-שנתית על פי התכנון והפכה אות מתה, ולא נקבעה אחרת תחתיה". כותבי הדו"ח קובעים שמסיבה זו נותרו בעינם רבים מהליקויים הסביבתיים שעליהם הצביע צה"ל כבר ב-2010.
בלכנר מוסיף שבמקרים רבים הנזקים הסביבתיים לא זוכים לטיפול הראוי עקב אי-הקצאה של תקציבים יעודיים לנושא. "ברבים מהמקרים מפקדי היחידות יודעים על הבעיות ורוצים לתקן אותן, אבל אין להם את הכסף הדרוש", הוא אומר. "יצא לי לדבר עם מפקדים שאמרו לי - 'תקשיב, יש לי סכום כזה וכזה לפעילויות של היחידה, בתוך זה אין לי משהו שמוקצב לטיפול במפגעים סביבתיים'. לפעמים יש צורך בסכומים קטנים של אלפי שקלים בודדים, ואפילו את זה לא מקצים".
שבע שנים במחלוקת
סמכות האכיפה על הנושא הסביבתי בצה"ל נמצאת בידיו של המשרד להגנת הסביבה. "אם לא נדרוש לפנות מפגע סביבתי הוא עלול להשאר במקומו לעולמי עולמים", אומר בלכנר. "כשלא מטפלים במפגע אנחנו פותחים בהליכי אכיפה. אלה יכולות להיות שיחות בירור, או חקירות שמתבצעות מול היחידות והגורמים המזהמים בתוך הצבא". לדבריו, במסגרת תהליכים אלה מזומנים לעתים מפקדים לחקירה, במקרים מסוימים תחת אזהרה.
מצב זה, שבו גוף חיצוני לצבא נדרש לפקח עליו, שונה מהמתרחש בכמעט כל שאר תחומי ההתנהלות הצבאית (כמו בריאות, תעסוקה וכו'), שבהם צה"ל הוא מקור הסמכות הבלעדי - דבר שמערים קשיים על תהליך האכיפה. "פתאום יש גורם אזרחי שרוצה להיכנס לבסיסים", אומר בלכנר. "למרות שיש לנו את הסמכויות ואת התעודות, יש מפקדים בצבא שעדיין קשה להם להכניס אותנו ולתת לנו להסתובב בבסיס. זה קושי שאנחנו מתמודדים אתו כל הזמן".
על פי הדו"ח, אחת הסיבות לקושי באכיפה הסביבתית היא שמערכת הביטחון והמשרד להגנת הסביבה נמצאים מזה שבע שנים במחלוקת לגבי האופן שבו האכיפה אמורה להתבצע, ועדיין לא נקבע לכך נוהל מסודר. "שני גופים ממשלתיים לא מגיעים להסכמה ביניהם, אז פשוט לא קורה כלום", אומר עו"ד אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית של עמותת אדם, טבע ודין. "אם שני משרדי ממשלה לא מסכימים ביניהם יש דרכים לפתור את זה, צריך ללכת ליועץ המשפטי לממשלה ולקבל הוראות ברורות".
דו"ח מבקר המדינה לא מסתפק בהטחת האשמות, אלא גם מורה כיצד לתקן כל ליקוי וליקוי, ומציין בפירוש את בעלי התפקידים שעליהם מוטלת האחריות לכך. "לאורך כל השנים ההתנהלות הסביבתית של צה"ל היתה מאוד בעייתית, יש לו היסטוריה קשה של זיהומים ובעיות", מסכם רוזנבלום. "כדי שזה ישתנה, יש תכניות שפשוט צריך להוציא לפועל, הדברים שצריך לעשות הם ברורים".
תגובות
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל משקיע משאבים ומאמצים רבים לשמירה על הסביבה ופועל בהתאם לחוק. צה״ל פועל על פי הפקודות למניעת אירועי דליפת דלק. כל אירוע של דליפת דלק זוכה למענה יסודי ומקצועי, על פי סדר פעולות קבוע ובשיתוף משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה.
במסגרת המאמצים הופעל פרויקט לצמצום תחנות דלק צבאיות והעברת התדלוק לידי חברות דלק אזרחיות. בצה"ל הוקם גוף ייעודי שעוסק בתחזוקה, מעקב ומניעה של דליפות דלק. הגוף אחראי לנהל את התשתיות ולעסוק בטיפול מניעתי ותחזוקתי שוטף. בנוסף, בעת תקלה מערבים חברות אזרחיות שמבצעות את הטיפול הנדרש.
באשר לאסבסט, צה״ל הסיר מאז שנת 2011 אלפי פריטים המכילים אסבסט מכלי הרכב והציוד שברשותו. אין כיום בצה״ל רכיבי אסבסט המסכנים את בריאות החיילים. בכל הנוגע לתוכנית העבודה, צה"ל משקיע אמצעים ומשאבים בתוכניות עבודה שנתיות לצורך טיפול במפגעים סביבתיים.
בכל תכנון פרויקט מחויב סעיף שמתייחס להיבטי הגנת הסביבה. בנושא הוקמה מנהלת יעודית בצה"ל והחל משנת 2020 יבוצעו ביקורות שוטפות ביחידות, עיסוק בהכשרה והקמת מוקד פניות.
באשר להסברה פנים-צה"לית בנושא, צה"ל אוכף פקודות והוראות להטמעת הגנת הסביבה בכלל ההיבטים. במסגרת המנהלת היעודית, מקיים צה"ל הכשרות לבעלי תפקידים בנושאים הנוגעים להגנת הסביבה, אשר תפקידן להטמיע את המודעות לתכנים אלו בארגון (תכנים כמו רעש סביבתי, מפגעי אבק, זיהום תחמושת וכו')".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה בנושא זה משקף היטב את הקשיים שבהם נתקל המשרד להגנת הסביבה בעבודתו מול מערכת הביטחון וצה"ל ליישום מדיניות המשרד למניעה וצמצום של סיכונים סביבתיים לציבור בתחומים רבים - ובהם מפגעי אסבסט מתמשכים, זיהומי אוויר וקרקע, טיפול לקוי בפסולת ועוד.
למרות העובדה שמערכת הביטחון גורמת למפגעים סביבתיים חמורים, חסרו מצידה עד כה שיתוף פעולה מספק ונכונות להשתפר בצורה משמעותית. בהתאם להערת המבקר, חוסר שיתוף הפעולה הוביל לעיכובים בטיפול במפגעים – בחלק מהמקרים של שנים רבות, ואף להחמרת הנזק הנגרם מהם. המשרד להגנת הסביבה מקווה, כי דוח הביקורת החמור יגרום לשיפור משמעותי בהתנהלות מערכת הביטחון, ויימנע סיכון חיי חיילי צה"ל והציבור".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "
לפנייה לכתב/ת 
