התחזית: טעות חמה לרעתנו
על פי שני מודלים חדשים של חוקרי אקלים בצרפת הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת לקראת סוף המאה תהיה גבוהה משמעותית מהצפוי
השבוע נערכה במוזיאון תל אביב לאומנות ועידת האקלים הישראלית ה-4, שהוקדשה לדרכים השונות שבהן יכולה ישראל לאמץ יעדים שאפתניים בהתמודדות עם המשבר ולהשיגם. האתגר העומד בפני ישראל ומדינות העולם הולך ומתברר כקשה יותר ויותר: כך, למשל, הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של פני הים והיבשה בספטמבר החולף היתה החמה ביותר מאז החלו המדידות ב-1880 (השתוותה לטמפרטורת השיא שנמדדה ב-2015). למעשה, כדי להרגיש את השפעות שינוי האקלים מספיק לצאת לרחוב: בשבוע החולף ממוצע הטמפרטורה בישראל היה גבוה בארבע מעלות מהממוצע הרב-שנתי ההיסטורי.
כן, משבר האקלים כבר כאן והשינוי שהוא יביא הוא בלתי-נמנע. אבל מה היא מידת השינוי? בכמה תעלה הטמפרטורה הממוצעת העולמית, מה יהיה ההבדל בין טמפרטורת הים לזו ביבשה, מה יהיה ההבדל בין מקומות שונים, ומה בדבר ההשלכות הקונקרטיות של הבדלים אלו?
עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :
הטלפון שימנע את השריפה הבאה לנקות את מוצרי הטיפוח האסבסט של השכן מסוכן יותר
על שאלות אלו ודומות מנסים חוקרים מתחומי ידע שונים להשיב באמצעות מודלים, הדמיות מחשב של קצב השינוי שעתיד להתרחש באקלים הגלובלי. מעבר לידע המגוּון שנדרש מהחוקרים, הדמיות אלו דורשות איסוף של ביג דאטה (נתוני-עתק) על אודות האקלים בעבר, בהווה וגם בעתיד הקרוב ויכולות מִחשוב עצומות. לכן, המאמץ המחקרי הזה מבוסס על שיתוף פעולה בינלאומי בין מרכזי מחקר רבים. כעת, תחזית חדשה של קבוצת מדענים מכ-30 מוסדות בצרפת, על בסיס שני מודלים, צופה כי עליית הטמפרטורה תהיה גבוהה באופן משמעותי מהצפוי עד כה.
באיזה עולם אתם חיים?
מודלים של אקלים אינם תרגיל תיאורטי והם מרכיב חשוב בתהליך ההתמודדות עם המשבר. דוחות הערכה של הפאנל הבין-ממשלתי על שינוי אקלים (IPPC) מתפרסמים מדי כמה שנים ומתבססים על המודלים העדכניים; הדו"ח החמישי והאחרון פורסם ב-2014, והמודל החדש מצרפת הוא הראשון שמפרסמת קהילת המחקר לקראת הסבב הבא שיחל ב-2021.
דוחות אלו מעבדים את מכלול הידע המדעי אודות משבר האקלים ומתרגמים אותו להמלצות יישומיות עבור צעדי מדיניות. הדו"ח של 2014, שהסתמך בין השאר על מודלים משנת 2012, הוא בסיס הידע של ההסכם הבינלאומי למיתון המשבר (הסכם פריז) ועבור תכניות ההיערכות של המדינות השונות.
כדי להציב את תוצאות המודלים בתוך הקשר מסוים, נבנו תרחישים על אודות תמונת העתיד של התפתחות אנושית. קבוצה אחת של תרחישים (המכונים 'מתווים מייצגים של ריכוז פחמן דו-חמצני', RCP - Representative Concentration Pathway) מבוססת על הערכה של עיתוי שיא פליטות גזי החממה במהלך המאה ה-21 ומידת התחזוקה של איפחות הפליטות בפועל עד לסופה. ארבעה מבין התרחישים (RCP 2.6, 4.5, 6.0, 8.5) מכסים את הטווח שבין האופטימי - שיא הפליטות יתרחש בעשור הנוכחי וימשיך לדעוך בעתיד - לבין הפסימי, לפיו לא תהיה כלל אפחתה בפליטות. אגב, המספר בתרחיש אינו מידת שינוי בטמפרטורה הממוצעת במעלות צלזיוס, אלא מדד כמות החום מאנרגיית השמש שתיוותר בכדור הארץ כתוצאה מריכוז גזי החממה באטמוספירה.
תרחישים אלו התבססו על משתנים פיזיים בלבד. במקביל פותחו גם תרחישים הכוללים משתנים נוספים (הנקראים "מתווים חברתיים-כלכליים משותפים" SSP- Shared Socioeconomic Pathways). אלו הם תרחישים מורכבים יותר מפני שמשתנים כמו גודל האוכלוסייה, צמיחה כלכלית, או התפתחות טכנולוגית יולידו מידת שיתוף פעולה בינלאומי ויכולות שונות בהתמודדות עם המשבר. המורכבות הזו הובילה לכך שתרחישים אלו מגיעים לבשלות ושימושיות רק כיום. הנרטיבים הם אופטימיים או פסימיים בהתאם למידת האתגר שהם מציבים להסתגלות או איפחות: עולם מקיים ושוויוני (SSP1) הוא מאתגר פחות מעולם של לאומנות ויריבות אזורית (SSP3) או של פעילות כלכלית אינטנסיבית ועתירת-אנרגיה (SSP5). כאשר מתאימים לכל תרחיש את היקף הפליטות שלו, ניתן להעריך את הטמפרטורה הממוצעת בסוף המאה; גם בנרטיב הוורוד ביותר הטמפרטורה תעלה בכ-3 מעלות לפחות (ללא צעדי איפחות והסתגלות).
אנחנו עדיין לא חיים בעולם מקיים ושוויוני וכיום ברור כי התרחיש האופטימי (RCP2.6) כבר לא יתממש. דו"ח האקלים העולמי 2015–2019, שפירסם הארגון המטאורולוגי העולמי לקראת ועידת האקלים של האו"ם בספטמבר, קובע בבירור כי קצב פליטות גזי החממה וריכוזם באטמוספירה מוסיפים לעלות והשינויים שהם מביאים (כגון גלי חום) והקצב של השינויים הללו (עליית הטמפרטורה הממוצעת בים וביבשה, עליית מפלס פני הים, היעלמות קרחונים, החמצת האוקיאנוסים ועוד) נעשים תכופים או חריפים יותר.
התחזית של המודלים החדשים מצרפת הופכת את התרחישים הפסימיים לקודרים עוד יותר. בשילוב התרחישים הגרוע מכולם - פיתוח כלכלי מואץ ללא אפחתה בפליטות - הטמפרטורה הממוצעת תעלה בממוצע בעד 7 מעלות; על פי כל הניתוחים במצב כזה המערכות האקולוגיות תומכות החיים לא יבצעו את תפקידן עוד. הערכה זו גבוהה ביותר מ-2 מעלות מהתרחיש הפסימי טרם הסכם פריז, שחזה עלייה של כ-5 מעלות בממוצע "בלבד", שגם בו יהיה קשה למין האנושי לשרוד ברווחה סבירה.
התרחיש האופטימי ביותר לפי המודלים החדשים הוא עלייה של 2 מעלות בממוצע עד סוף המאה - היעד העליון של הסכם פריז - והוא יוכל להתממש רק עם השגה של אפס-פליטות נטו כבר ב-2060 תוך רמת שיתוף פעולה בינלאומי גבוהה בפיתוח בר-קיימא. כדי לעמוד ביעד השאפתני של הסכם פריס - עלייה של עד 1.5 מעלות - מאמצי האיפחות וההסתגלות צריכים לכוון לתרחיש ריכוז פחמן אגרסיבי יותר (RCP1.9) כאשר היקף המאמצים כיום רחוק מלהביא למצב זה.
בדיוק במקום
מודלים המקשרים בין פליטות גזי חממה לבין התחממות גלובלית מפותחים מאז שנות ה-1970 והם עקביים בממצאים שלהם, כולל תחזית מוצלחת של עלייה בת כחצי מעלה עד לסוף המאה ה-20. אולם, אחד החסרונות של המודלים עד כה הוא היעדר דיוק בקנה מידה מקומי; זו גם הביקורת עיקרית על היישומיות שלהם. העבודה על המודל של הצוות הצרפתי, שכלל כ-100 חוקרים, הצליחה גם להתמקד ברמת המדינה, במקרה זה צרפת עצמה והטריטוריות שלה מעבר לים. המודלים חוזים אירועי קיצון כמו גלי חום עקביים, ממטרי גשם אלימים, סופות טרופיות או צמצום דרסטי במשקעים באגן הים התיכון.
היכולת להגיע לתחזיות אלו הושגה בזכות ההתקדמות ברזולוציית המידע וכמויות המשתנים מתחומים רבים שעובדו במהלך 500 מיליון שעות של שני מחשבי-על שעיבדו 20 פטהבייט (20 מיליון גיגה בייט). מצד שני גודל קהילת החוקרים, רמת התחכום של המודלים, המורכבות של התרחישים, התקדמות ביכולות המחשוב וכמות הדוחות לא שינו את השורה התחתונה שידועה לפחות ב-50 השנה האחרונות: המשך פליטות גזי החממה לאטמוספרה תעצים את משבר האקלים. העדר תגובה מהירה של האנושות שתכלול הפחתה דרמטית בהיקף הפליטות של גזי החממה השונים והיערכות נרחבת לשינוי האקלים עלולה לסכן את המשך קיום הציוויליזציה האנושית כפי שאנו מכירים אותה.
פרופ' יואב יאיר, מומחה למדעי כדור הארץ ודיקן בית הספר לקיימות בבית הספר הבינתחומי בהרצליה, מסביר כי "ההבדלים בין המודלים השונים, על אף תוצאות שונות, אינו גדול ונובע מדגשים שניתנים למשתני אקלים והאלגוריתמים בהם משתמשים. אבל כל המודלים, והדוחות המסתמכים על תוצאותיהם, מתארים נרטיב עקבי וסדור של משבר האקלים ההולך ומחריף. בנוסף, אף מודל אינו חוזה התקררות, אפילו בתרחישים של הקטנת פליטות מעתה והלאה. הקהילה המדעית במידה רבה, סיפקה את המידע והשלכותיו וכן את הצעדים הרצויים לביצוע; כעת יש למצוא את ההסדר הפוליטי והמוטיבציה הכלכלית שיתחזקו מנגנון בר-אכיפה לפתרון כוללני המתמודד עם המשבר".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "
לפנייה לכתב/ת 
