מיזוג מזרחי עם אגוד: ההיגיון ניצח את הפופוליזם
אישור המיזוג בין מזרחי טפחות לבנק אגוד הוא תיקון טעות של פוליטיקאים, שנובעת מחוסר הבנה של מערכת הבנקאות. פרשנות
לאחר אישור המיזוג: עובדי אגוד פתחו בשביתה מיידית
דרמה בענף הבנקאות: אושר מיזוג מזרחי טפחות ואגוד
רשות ההגבלים העסקיים פסלה את המיזוג בין בנק מזרחי לבנק אגוד
הפיקוח על הבנקים תמך בעסקה, רשות התחרות התנגדה והעסקה הוקפאה עד לערעור. עסקה זו, על אף השפעתה הזניחה על המשק, הוציאה את שד הפופוליזם והעליהום על המערכת הבנקאית. אין ספק שהבנקים הרוויחו ביושר חלק גדול מהביקורת עליהם, אחרי שניצלו לאורך השנים את חוסר הידע של הציבור כדי "לחגוג עליו". אלא שבין זה לבין הניסיון לעצור את המיזוג, בטענה שיחליש את התחרות, כל קשר הוא מקרי בלבד.
"אין בסיס לקביעה כי גריעתו של הבנק (אגוד, ע.א.) תפגע משמעותית בתחרות", כתב השופט עודד שחם בהחלטתו, ובכך אותת, באופן נדיר, שהחלטה של רשות רגולטורית היא לא "ראה וקדש".
בשנתיים שחלפו מאז הוכרזה העסקה, ההתעסקות בה הייתה הרבה מעבר לחשיבותה הכלכלית. המשק הישראלי לא ירוויח ולא יפסיד אם בנק אגוד ייבלע או יישאר עצמאי, ועדיין הוויכוח על העסקה הגיע למחוזות של דיונים על קדושת "התחרות".
החלטה טריוויאלית יחסית הפכה לניסיון כושל לגרוף הון פוליטי: שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן, שהתנגדו לעסקה נלחמו בנגידת בנק ישראל דאז, קרנית פלוג, ובמפקחת על הבנקים, חדוה בר. רשות התחרות, הכפופה לשר הכלכלה כהן, בחרה שלא להסתכסך עם השר הממונה עליה והתנגדה לעסקה.
תחרות לא תגיע משם
מיזוג אגוד למזרחי טפחות אינו מושלם. צריך עוד להגיע להסדר ראוי עם עובדי אגוד שלא ישרדו אותו, וכן לטפל בסוגיית האשראי לענף היהלומים, שבו אגוד הוא שחקן משמעותי. ועדיין, יציאתו של אגוד מהמערכת לא תדרדר את התחרות, כפי שטענו כחלון, כהן ואנשיהם.
אגוד הוא בנק מסורתי שאינו יכול לאתגר את השוק. כבר שנים שהוא לא מצליח להתרומם מעל נתח שוק של 3%, על אף שהציע הצעה אטרקטיבית ללקוחות בדמות תוכנית "חשבון הפוך", הכוללת פטור מעמלות וצבירת ריבית על הפלוס בעו"ש. חוסר האטרקטיביות מתבטא בכך שבעלי השליטה שלו הסכימו למכור אותו בזול יחסית, אחרי שבמשך תקופה לא נמצא לו רוכש.
התחרות במערכת הבנקאית לא תגיע מהקמת בנקים מסורתיים נוספים, דוגמת אגוד שנשען על מערכת מחשוב ישנה, סובל מחוסר יעילות ומחוסר מיקוד עסקי, כפי שטוענים בסביבת כחלון-כהן. היא תגיע מעולמות הטכנולוגיה - משחקנים עם פתרונות חדשניים ומבנה הוצאות רזה שיציעו מחירים נמוכים. ואולי היא תגיע מענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק, שייכנסו לפעילות בישראל (עניין שעלול לייצר בעיות אחרות).
ההיגיון הקר של בית הדין להגבלים עסקיים ניצח בסופו של דבר את הפופוליזם ואת ההפחדות. רק חבל שהיה צריך לבזבז על כך קרוב לשנתיים.
לפנייה לכתב/ת 
