שתף קטע נבחר

 

נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא בישראל

תוצאות הניתוח שערכנו העלו כי לפחות 87% מהשטחים שסומנו בישראל כבעלי פוטנציאל לייעור חדש על פי המחקר - אינם ניתנים למימוש. לכן, הפתרון צריך להיות צמצום פליטות ומעבר לאנרגיה סולארית

בחודש יולי פורסם המחקר "The global tree restoration potential", שמיפה פוטנציאל לנטיעת עצים בשטח של 9 מיליארד דונם, מהלך שנטען כי יביא להפחתת 25% ממאגר הפחמן באטמוספירה. המהלך הוצג ככלי היעיל ביותר למיתון שינוי האקלים העולמי.

 

חלקה של ישראל במיפוי העולמי הוא שטח של כ-1.2 מיליון דונם, שנטען כי יש בו פוטנציאל לייעור חדש. במטרה לבחון אם אכן יש היתכנות למימוש פוטנציאל הייעור שהוצע, ולצורך הערכת תרומתו היחסית למיתון שינוי האקלים העולמי, ביצענו ניתוח מרחבי של השטחים שסומנו כפוטנציאליים לייעור בישראל, בעזרת שכבות כיסוי קרקע, ייעודי קרקע וממוצע משקעים.

 

 (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

 

בדקנו - האם השטחים שנטען כי יש בהם פוטנציאל לנטיעת יערות חדשים בישראל אכן ניתנים למימוש, ואם כן - מה תרומתם למיתון שינוי האקלים העולמי, והאם הם ממוקמים בשטחים רגישים מבחינת שמירת הטבע? כדי לנתח את אופי השטחים שאותרו כבעלי פוטנציאל לייעור בישראל, הצלבנו את שכבת פוטנציאל הייעור בישראל עם שכבות מידע שונות.

 

תוצאות הניתוח שערכנו העלו כי לפחות 87% מהשטחים שסומנו בישראל כבעלי פוטנציאל לייעור חדש על פי המחקר - אינם ניתנים למימוש, על פי הפירוט הבא:

 

א. 46% ממוקמים בשימושי קרקע לא רלוונטיים לנטיעה (17% בנוי, 16% חקלאי, 13% חורש טבעי ויער נטוע).

 

ב. 34% ממוקמים באזור צחיח - פחות מ-200 מ"מ גשם לשנה (לרבות מדבר יהודה וחלקים מבקעת הירדן) ולכן לא מתאים לנטיעת יערות.

 

ג. 7% ממוקמים בשטחי שמורות וגנים לאומיים, שייעודם החקוק (הסטטוטורי) הוא להגן על המערכות האקולוגיות הטבעיות, ולכן יער נטע-אדם אינו רלוונטי בהם.

 

כלומר - רק ל-13% מהשטח שסימנו עורכי המחקר כפוטנציאלי לייעור בישראל, יש היתכנות ראשונית לייעור. גם אם שטח זה יינטע במלואו - השפעתו על מיתון שינוי האקלים תהיה 0.001% ממאמץ הייעור העולמי – היקף זניח לכל הדעות.

 

האם ייעור רחב היקף, הוא פתרון קסם למיתון שינוי האקלים?

הפוטנציאל של ישראל לייעור בהיקף בעל תרומה משמעותית למיתון שינוי האקלים, הוא זניח ובכל מקרה, קיימות שאלות משמעותיות לגבי תרומתו של הייעור למיתון שינוי האקלים, גם אם יימצא לו השטח המתאים.

 

ברמת המדיניות, ייעור רחב היקף נראה, אולי, כפתרון פשוט למשבר האקלים. עם זאת, הפוטנציאל של היער החדש לקבע פחמן בהיקף משמעותי, ממומש רק לאחר מספר עשורים ממועד הנטיעה, ולאחר מכן מגיע למיצוי. פער זמנים זה, עלול לאפשר לדרג הפוליטי להימנע מפתרונות בעלי תרומה משמעותית למיתון שינוי האקלים בטווח הזמן המיידי, פתרונות שכרוכים בעימות עם קבוצות של בעלי אינטרס ושיש להם מחיר פוליטי וכלכלי. כלומר, הדרג הפוליטי עלול להשלות את הציבור שייעור יספק "פתרון קסם", ללא המחיר הכרוך בשינוי הסדר החברתי והכלכלי הקיים.

 

ישראל היא אתר בעל חשיבות עולמית לשמירת המגוון הביולוגי. שינוי שימושי קרקע, וייעור בתוכם, מוגדר כאיום הראשון במעלה על המגוון הביולוגי היבשתי העולמי. ראוי כי ישראל תתמקד בשמירת השטחים הטבעיים שלה, ולא תפגע בהם, בהיעדר תרומה אמיתית למיתון שינוי האקלים ברמה האזורית או העולמית.

 

תרומתה של ישראל למיתון השפעות שינוי האקלים צריכה להתמקד בשמירה על מערכות אקולוגיות טבעיות העמידות לשינוי האקלים, כמו בתה ים תיכונית, במניעת שריפות בשטחים הפתוחים, וכמובן בהפחתת פליטות באמצעות מיזמי חיסכון וייעול השימוש באנרגיה, דוגמת התקנת פאנלים סולריים על גגות ומעבר לתאורה חסכונית. כמו כן, מוצע לעודד נטיעת עצים במרחב העירוני וביישובים כמרכיב במיתון איי חום עירוניים, ולא בשטחים הטבעיים הפתוחים.

 

אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי, החברה להגנת הטבע

אלי חביב, מרכז הצפרות, החברה להגנת הטבע

 

המאמר המלא יפורסם בגיליון הקרוב של כתב העת "אקולוגיה וסביבה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים