למה הציבור הערבי אדיש לתיקי נתניהו
הערבים בישראל לא מתעמקים בשמפניות או בסיקור חיובי. הם רק רוצים שהמסית נגדם יילך כבר. בבחינת מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים
סביר שגם בזכוכית מגדלת לא הייתם מוצאים אזרח ערבי ישראלי בהפגנה אמש (שבת) בתל אביב, שבה קראו המשתתפים לראש הממשלה בנימין נתניהו להתפטר. ולא במקרה. כתבי האישום נגדו לא עומדים על סדר יומה של החברה הערבית. רקוב ומושחת ככל שיימצא, מבחינת הערבים הדבר לא מעלה ולא מוריד. מצבם והדרתם מהחברה הישראלית לא ישתנו גם אם נתניהו יודח. אפילו תוצאות הבחירות, למרות ההישג של כחול לבן והרשימה המשותפת, לא שינו את היחס של הרחוב היהודי אליהם. אפילו במחנה ה"שמאל-מרכז" נשמעו הקריאות "רק לא הערבים". בבחינת כולם מצורעים תומכי טרור.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לכן לא תמצאו ברחוב הערבי התעניינות מעמיקה בתיקי נתניהו, לא מהבחינה הערכית ולא מהבחינה המשפטית. גם לכשלים לכאורה בהתנהלות המשטרה והפרקליטות – כן תרגיל לניר חפץ או לא תרגיל לניר חפץ, כן אכיפה בררנית או לא - אין משמעות עבורו.
הציבור הערבי שקוע בצרות שלו ובחוסר אמון בסיסי במערכת השלטונית, מה שמביא אותו להדרה עצמית מהזירה הפוליטית. הוא משוכנע שדבר לא ישתנה. במשך 71 שנות קיומה המדינה לא עשתה דבר כדי לחזק את תחושת השייכות או ההזדהות של הערבי איתה. אין סיבה שזה יקרה עכשיו.
על רקע הסערה המשתוללת סביב תיקי נתניהו עומד הערבי הממוצע ומתבונן מרחוק בלי לצלול לעומק הפרשות. אמצעי התקשורת הערביים אומנם מסקרים אותן אבל לא יורדים לרזולוציה עמוקה. לא נבחנים מרכיבי הסיקור האוהד, לא השמפניות, לא הסיגרים, לא נוני מוזס ולא וואלה. רק מבט מהצד.
טורים נוספים של עו"ד שקיב (שכיב) עלי:
ובכל זאת, החברה הערבית מתעניינת בשורה התחתונה. כל מה שמעניין אותה זה שנתניהו כבר לא יהיה בשלטון. לא חשוב אם זה יקרה בגלל כתבי האישום או בגלל סיבה אחרת. העיקר שידום קולו. אותו קול שלא ידע אלא לדבר בגנות הערבים ונציגיהם; הקול שהתמקצע בלהסית, לפלג ולהשניא את הערבי על הציבור היהודי, עד כדי שערבי החל לאמץ לעצמו מבטא צברי במרחב היהודי, שמא קיצונים נמצאים בסביבה יעשו בו שפטים, ממש כפי שניסו לפגוע אתמול בח"כ אחמד טיבי.
אך לצד השמחה המצופה לאיד, קיימת באופן פרדוקסלי גם חרדה הנוגעת לטענותיו של נתניהו כלפי רשויות האכיפה: אם הן רודפות את האיש החזק במדינה, ולשיטתו ולדברי אחרים תופרות לו תיקים, כמה קל לעשות זאת לאזרח או אזרחית ערבים, שממילא פגיעים? תלונות אלה של נתניהו גורמות לערבי הממוצע פיק ברכיים.
נתניהו הוא ראש הממשלה היחיד ב-71 שנות קיומה של המדינה שעשה הכול בכדי להשניא את הערבי על הרחוב היהודי, בין מטעמים של הגדלת הונו הפוליטי ובין אם מטעמים של שנאת הערבים. הוא לא רק הכריז שהערבים נוהרים בהמוניהם כדי לרסק את שלטון הימין, אלא שהם תומכי טרור הרוצים בהשמדת המדינה. בתקופת כהונתו הוא זה שהביא לישראל את החוקים הגזעניים ביותר - חוק ההסדרה, חוק קמיניץ, חוק הלאום ועוד.
לאחר כל אלה, והגם ש"בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ", איך לא ישמח הערבי הממוצע מנפילתו של נתניהו?
השמחה לא באה בגלל הסיפוק משמירה על אופייה הערכי של המדינה ומעשיית צדק מול איש ציבור שסרח, אלא מתוך התגוננות נגד ההסתה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ניהל ומנהל כלפי הציבור הערבי כבר עשור.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
