עונש קל לגננת שתקפה ילד בוכה והסיתה: "רוצים אותו בגן?" | תיעוד
חדווה צוקרם מנהריה הוציאה ילד מהגן, צעקה עליו, דחפה והשפילה אותו. במסגרת הסדר טיעון היא תפצה אותו ב-3,000 שקל ותרצה 150 שעות למען הציבור. השופטת: "נגרמו לה נזקים כלכליים וגם חברתיים בגלל שיימינג"
גננת מנהריה, שתקפה את אחד הילדים בגן, כבן חמש והסיתה נגדו את ילדי הגן, נידונה היום (ב') לעונש קל במיוחד - 150 שעות שירות למען הציבור, שלושה חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי של 3,000 שקל לילד. כך קבע בית משפט השלום בקריות. בית המשפט אף חרג מהמלצת שירות המבחן, כי יש לדון את הגננת לעבודות שירות. השופטת ציינה כי יש להקל בעונש היות שהגננת התפטרה מאז המקרה מכל עבודה חינוכית, הביעה חרטה כנה, וכן "עברה הליך של 'שיימינג' בעקבות המקרה - שהוא סוג של 'עונש חברתי'".
תחילתה של הפרשה באוקטובר 2016 כאשר בשעות לפני הצהריים הוציאה הנאשמת, חדווה צוקרם (48) מנהריה, את הילד מהגן, כשהיא צועקת עליו משום שהכה ילדים בגן.
הילד בן החמש ניסה להיכנס בחזרה והגננת סגרה את הדלת בעדו, ודחפה אותו מספר פעמים, חרף בכיו. בשלב מסוים עמדו מספר ילדים בדלת, והיא קראה לעברם: "אתם רוצים אותו?" וילדי הגן השיבו בשלילה. בהמשך שאלה: "אתם אוהבים אותו?", ושוב השיבו הילדים בשלילה. בהמשך, "כאשר אחזה הנאשמת בדלת וסגרה אותה, בעוד הקטין אוחז בדלת מצידה החיצוני, כשהוא מנסה לשוב למבנה, פגעה הדלת בפניו של הקטין", תואר באישום.
בתיעוד המקרה (בסרטון בפתח הכתבה) ניתן לשמוע את הדברים הקשים שהטיחה הגננת בילד:
הגננת: "לך מפה, לא רוצה אותך! לא רוצה שתהיה בגן שלי, לך מהגן שלי".
הילד: "אני לא ארביץ...".
הגננת: "לך, לך מפה, השומר בא לקחת אותך מהשער".
הילד: "אני נשבע".
הגננת: "אין נשבע, לא מאמינה לך, לך".
הילד: "אני לא רוצה...".
הגננת: "מה אתה לא רוצה?! תגיד לכולם מה אמרת לי עכשיו..".
בכל הזמן הזה הילד בכה בכי תמרורים והגננת צעקה עליו ואף נראתה זורקת אותו החוצה. לאחר מכן שאלה הגננת את הילדים בגן: "ילדים, אתם אוהבים אותו?".
הילדים השיבו "לא".
ושוב שאלה הגננת: "ילדים, אתם אוהבים אותו?".
הילדים שוב השיבו: "לא, לא רוצים אותך".
הגננת: אתם רוצים אותו?".
הילדים: "לא, לא רוצים".
הגננת: "בבקשה... רוצים אותו?" .
הילדים :"לא".
אביו של הילד שהותקף בידי הגננת, אמר הערב ל-Ynet כי המשפחה מתמודדת עם שלוש שנים קשות, והילד עדיין עובר טיפול. "שמעתי היום בהקראת גזר הדין מילים יפות על הגננת, שהיא מתחרטת בכנות ועוד. אבל גם כשהיא עמדה בבית המשפט והודתה באשמה, היא לא טרחה להסתובב אלינו ולבקש סליחה. למעשה בכל השנים האלה היא לא מצאה זמן לעשות את זה", אמר האב.
הוא הוסיף כי הפרקליטות הייתה הוגנת כלפי המשפחה, אולם הסעיף המקל שבו הואשמה לבסוף הגננת לא הלם את המעשה. "אם זו לא התעללות, אז מה היא התעללות? מצער לראות שאותה פרקליטות שיכולה להתאמץ ולהגיש כתב אישום תקדימי נגד ראש ממשלה, לא יכולה לעשות את אותם מאמצים ולהאשים את הגננת בעבירה הנכונה. זה כישלון של כל המערכת, משטרה, פרקליטות ובית משפט. ישבתי היום בבית המשפט, ובלי קשר להיותי אביו של הילד, אלא בתור אזרח, הייתי מודאג".
לדבריו, "הייתי מודאג מזה שאין מסר חד משמעי שיוצא מבית המשפט נגד התעללות בחסרי ישע. מסר שירתיע כל מי שחושב להתעלל בילד, חוסה, או מבוגר שאינו יכול לדאוג לעצמו. אם היה יוצא מסר כזה מבית המשפט, אולי המקרה הבא היה נמנע".
בתחילה הואשמה הגננת בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בקטין על ידי אחראי, אולם בהמשך נחתם הסדר טיעון בין התביעה לבין סניגורה של הגננת, עו"ד משה גלעד, והסעיף שונה ל"תקיפה סתם". הפרקליטות הודיעה כי מבחינתה העונש הראוי נע בין שלושה חודשי עבודות שירות למאסר של שמונה חודשים.
השופטת סימי פלג קימלוב, ציינה כי מעשה האלימות נמצא ברף התחתון, אולם חומרת האמירות שליוו את האירוע, פגעו בנפשו הרכה של הילד: "צפיתי בסרטון פעם אחר פעם... כל מילה שנאמרה על ידי הנאשמת וכל תשובה של ילדי הגן פילחו את חלל האוויר וחדרו ללב ליבו של כל הורה לילדים. השאלות שהפנתה הנאשמת לילדי הגן אם הם אוהבים את הקטין ובעיקר תשובת הילדים, יש בהן כדי פציעת נפשו הרכה של הקטין ואני תקווה כי הקטין ישאב כוחות נדרשים על מנת להתגבר על הפגיעה וההשפלה", כתבה בפסק הדין.
מאידך טענה כי עברה של הגננת ללא רבב, והיא "כשלה". היא ציינה את הזמן הרב שחלף מאז המקרה ואת התפטרות הגננת מכל פעילות חינוכית. "אני רואה בכך חרטה והבנה של חומרת המעשים", כתבה.
היא התייחסה גם לביוש (שיימינג) שעברה הנאשמת והתייחסה אליו כאל עונש חברתי. "לנאשמת נגרמו נזקים משמעותיים מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. הסנגור הדגיש כי הנאשמת נענשה עונש חברתי שאינו כתוב בספר החוקים באופן של ביוש, כתוצאה מהפרסומים אודותיה ברשתות החברתיות, וזאת בליווי הערות פוגעניות רבות".
השופטת הוסיפה כי "אין מחלוקת כי זכות הציבור לדעת על מקרים של פגיעות כלפי קטינים וכל מקרה ומקרה יש בו כדי להעלות את תודעת הציבור וטיפול רשויות החוק בהתאם. אך מנגד לא ניתן גם להתעלם מהפגיעה הקשה של פרסומים פוגעניים ומשפילים ברשתות חברתיות, מלווים בהערות שיש בהם כדי פגיעה קשה גם במשפחתו וילדיו של אדם עד כדי ריסוק התא המשפחתי".
עו"ד גלעד הביע סיפוק מההחלטה: "אנחנו חושבים שמדובר בהחלטה מאוזנת המשקפת את הנסיבות האישיות של הגננת, שהתנצלה מעומק ליבה והכתה על חטא".
עו"ד יפעת שי יוספזון, שמייצגת את משפחת הילד שנפגע, אמרה כי "בני המשפחה עודכנו בפרטי הסדר הטיעון ועמדו על שני עקרונות: שהמטפלת תורשע ושהסרטון המתעד את המעשה יוקרן באולם בית המשפט".
שי יוספזון הוסיפה: "תיק זה מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין כאלה בעבירות דומות נגד קטינים המסתיימים בעונשים בלתי ראויים אשר אינם הולמים את המעשים. עלינו לפעול לשינוי חקיקה בנושא שיבכר את האינטרס הציבורי של קטינים רכים על פני אלו של הגננות והסייעות המופקדות על שלומם.
עונש כזה לגננת שמסיתה לחרם ולאלימות מילולית ושיימינג ומשליכה את הקטין לחצר פעם אחר פעם, אינו ראוי ואינו הולם את חומרת המעשים הקשים אותם ביצעה הגננת".
לפנייה לכתב/ת 
