לאן הלך הכסף? התלמידים הערבים בישראל מאחורי לבנון, מרוקו וסעודיה
חרף מיליארדים שהושקעו בחינוך בחברה הערבית, תוצאות הפיז"ה עגומות וכך גם הפער מהתלמידים היהודים. מדובר בירידה עקבית בציונים מ-2006. אחת הסיבות היא שההשקעה בתלמיד מושפעת גם מתשלומי הורים ותקצוב הרשות המקומית. גורמי חינוך ערבים: "צריך שינוי מדיניות, השיטה לא עובדת"
למרות השקעה של סכומים משמעותיים בשנים האחרונות, נתוני בחינות פיז"ה שפורסמו אתמול (יום ג') מלמדים כי לא רק שהפער בין תלמידים יהודים לערבים לא צומצם, אלא אף התרחב באופן משמעותי. מדובר על המשך המגמה שבאה לידי ביטוי גם בבחינות פיז"ה קודמות: ב-2006, למשל, עמד הפער בתחום הקריאה על 88 נקודות, וב-2018 הוא כבר צמח ל-144 נקודות. במדעים עמד הפער בין יהודים לערבים על 64 נקודות, וב-2018 הוא כמעט והכפיל את עצמו ועמד על 116 נקודות.
דעה: ציוני התלמידים הערבים יעלו לכולנו ביוקר
על פי הנתונים, הישגי התלמידים היהודים דומים מאוד לאלה של תלמידי המדינות המפותחות, לעומת התלמידים הערבים בישראל שהישגיהם קרובים יותר לאלה במדינות נחשלות יותר. כך למשל, בעוד שבקריאה הישגי התלמידים היהודים הם מעל לממוצע ב-OECD (ציון 506 לעומת 407), התלמידים הערבים נמצאים במקום ה-73 מתוך 77 מדינות, הרבה אחרי ערב הסעודית ובדומה ללבנון ומרוקו. במדעים המצב חמור עוד יותר: התלמידים הערבים במקום ה-74.
עם פרסום הנתונים העגומים מיהרו במשרד החינוך להכריז על הקמת "צוות עבודה" שיבדוק את העניין. מתי יתכנס הצוות? מי יהיה חבר בו? מתי יוגשו מסקנותיו? המשרד לא סיפק תשובות ברורות לשאלת ynet בנושא.
מה משפיע על תקצוב החינוך בערבית
פרופ' אבו עסבה לא היה היחיד שהגיב בחריפות לממצאים. "דרוש שינוי משמעותי במדיניות ובמעמד החינוך הערבי בכדי לסגור פערים ולגבש תוכניות לימוד המתאימות לצרכים של החברה הערבית", אמר ד"ר שרף חסאן, יו"ר וועדת המעקב לענייני החינוך ערבי. "פערי התקצוב והתשתיות בין החינוך היהודי לערבי הם אדירים. ובנוסף, תוכניות הלימודים לא נותנות מענה לצרכים של החברה הערבית".
בהחלטה נכתב כי המטרות הן "לאמץ את החלטת משרד החינוך בדבר קידום תוכנית לשיפור איכות ההוראה באוכלוסיית המיעוטים המורחבת באמצעות העלאת רמת המתקבלים להוראה, שיפור הכשרתם, תהליך קליטתם ושיפור רמת ההוראה ותרבות הלמידה בבתי הספר". מטרה נוספת הייתה "לאמץ את החלטת משרד החינוך שלפיה תקודם תוכנית לשיפור הישגי התלמידים באוכלוסיית המיעוטים תוך שימת דגש על מקצועות הליבה".
אז למה הכסף לא השיג את יעדיו? אחד ההסברים לכך עלול להיות שהתקצוב הממשלתי מהווה רק אחד מבין שלושה מרכיבים מרכזיים שמשפיעים על הסכום הכולל שלו זוכה כל תלמיד. בנוסף לתקצוב משרד החינוך משפיעים על סכום זה גם תקצוב הרשות המקומית ותשלומי ההורים. מדובר על סכומים משמעותיים מאוד שיכולים לשנות את סכום התקצוב לחלוטין.
משרד החינוך לא הבין שהשיטה לא טובה
מנהל תיכון מקיף כפר קאסם, ד"ר איאד עאמר, שנמצא במערכת החינוך 34 שנים, אמר ל-ynet שלא הופתע מהתוצאות שפורסמו. לדבריו, גם כעת תלמיד ערבי זוכה לתקצוב נמוך בהשוואה לתמיד יהודי, ובעיות שמוכרות בשני המגזרים – למשל צפיפות בכיתות – חריפה יותר במערכת החינוך הערבית.
- איך מתמודדים עם המצב?
"זה קשה. גם מבחינת המורים המוכשרים. צריך לשלב ידיים עם משרד החינוך כדי להעסיק מורים מוכשרים. רוצים שהמורים ישתפרו אבל זה לא יכול לבוא רק מצד מנהלי בית הספר. צריך סיוע ועזרה ממשרד החינוך".
"מעבר לזה יש אפליה מובנית במנגנון הקצאת התקציבים, כך שהתלמיד היהודי מקבל יותר מהתלמיד הערבי. זוהי אפליה היסטורית שרק מדברים עליה אבל אף אחד עדיין לא התעשת והפסיק אותה".
לדבריו קיים מחסור בתוכניות חינוך מפורטות לכל יישוב ויישוב על פי מצבו והצרכים שלו: "משרד החינוך מכין תוכנית כללית לכל תחום, שאינה בהכרח תואמת לקבוצות ולכפרים מסוימים בחברה הערבית. עד היום המשרד לא השכיל להבין שהשיטה לא מצליחה. בעניין הזה יש תפקיד מרכזי גם לרשות המקומית, שצריכה לדאוג לתוכנית כוללת".
הוא רומז להתנהלות לא כשרה במינוי מורים: "על משרד החינוך והרשויות להתנער משיקולים זרים גם במינוי המורים ולמנות את הטובים ביותר על פי קריטריונים איכותיים. לא כמו השיטה הנהוגה היום, שאת השלכותיה רואים בתוצאות".
"דרוש שינוי. עכשיו"
בעקבות התוצאות שפורסמו אתמול שלח מנכ"ל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, עאטף מועדי, מכתב למנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב ובו דרש להקים בדחיפות ועדה משותפת לענייני החינוך הערבי. לדבריו, יש לבדוק לעומק את הפערים האדירים בתוצאות בין התלמידים היהודים והערבים, להסיק את המסקנות ולגבש מתווה לתוכנית כוללת, משאבים ולוח זמנים ליישום.
"תוצאות מבחני פיז"ה מספקות עוד הוכחה לצורך בשינוי משמעותי במדיניות משרד החינוך בכל הקשור בחינוך הערבי", כתב. "פערי התקצוב והתשתיות האדירים בין החינוך היהודי לערבי, תוכניות הלימודים שאינן נותנות מענה לצרכים של החברה הערבית, לרבות בכל הקשור לזהות התלמידים, המורים והחברה.
"דרוש שינוי משמעותי במדיניות ובמעמד החינוך הערבי במשרד החינוך בכדי לסגור פערים ולגבש תוכניות לימוד חדשות המתאימות מלכתחילה לתלמיד, למורה ולחברה הערבית, טיוב כוחות ההוראה והדרכה וליווי מנהלי ומקצועי, תוך התארגנות חדשה והולמת את הצרכים, והבטחת סביבה חינוכית ולימודית חדשנית המאפשרת אקלים בית ספרי מיטבי. יש לטפל באופן מידי במצב הירוד והקשה של החינוך הערבי בנגב, בערים המעורבות וביישובים הסובלים מבעיות סוציו-אקונומית קשות".
צרת רבים: תחום המדעים
אם יש קו דמיון בין הציונים בחברה הערבית לאלה בבתי הספר היהודיים – הוא קשור בתחום המדעים: ב-2006 עמד הציון הממוצע של כלל תלמידי ישראל במדעים על 500, לעומת 489 ב-2018.
תחום המדעים סובל מכמה בעיות קשות, ובראשן מחסור חמור במורים. כפי שנחשף ב-ynet לקראת פתיחת שנת הלימודים, ב-40 חטיבות ביניים במרכז הארץ היו חסרים מורים למדעים.
בתוכנית חירום שגיבש משרד החינוך בעקבות המשבר נרשם כי "נחוץ פתרון חירום, 'פלסטר' שיאפשר לתלמידים להיחשף וללמוד את המקצועות באופן בסיסי ומינימלי". הועלו בה רעיונות חריגים כגון מורים שילמדו שתי כיתות באותה שעה במקביל, ותיעדוף כיתות ט' על פני כיתות ח'.
יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, מכיר היטב את המצוקה. "משהו צריך להשתנות בתוך המערכת", הוא אומר. "ככל שיעשו זאת יותר מוקדם – כך ייטב. אין מורים למדעים, אין לבורנטים ואין שדרוגים של מעבדות. הרשויות החזקות יכולות להשלים את הפער, אבל ברשויות החלשות אין אפשרות לפתח את לימודי המדעים".
רק לאחרונה פורסם ב-ynet על קיצוץ מאסיבי בתמיכת משרד החינוך בתוכניות המדעיות ובמוזיאונים למדע. מנתוני אתר התמיכות הממשלתי עולה ששלושת המוזיאונים למדע שנתמכים בתקנה ספגו ירידה חדה בתקציבם. על פי הנתונים, ב-2012 קיבל מוזיאון בלומפילד למדע בירושלים תקציב שנתי של יותר מ-1.6 מיליון שקל, לעומת כ-960 אלף שקל בלבד ב-2018. מוזיאון מדעטק בחיפה ספג גם הוא ירידה קשה: ב-2012 קיבל כ-1.2 מיליון שקל ממשרד החינוך לעומת כ-500 אלף שקל בלבד ב-2018.
לפנייה לכתב/ת 
