שתף קטע נבחר

 

אין דרך קיצור: ועדת הבחירות נערכת לסיבוב שלישי

תקופת 90 הימים שבין פיזור הכנסת לבין הבחירות הבאות תצומצם ל-75 יום. בוועדת הבחירות המרכזית מבהירים: כל קיצור נוסף יפגע בקיום התהליכים הנדרשים בחוק

 

בצלאל סמוטריץ'  מצביע בקלפי בקדומים (צילום: הלל מאיר, TPS)
ארכיון(צילום: הלל מאיר, TPS)

בעוד חוק הבחירות לכנסת קובע שהבחירות יתקיימו בתוך 90 יום מהתפזרותה, עלתה בימים האחרונים דרישה שפרק הזמן מפיזור הכנסת שצפוי בשבוע הבא ועד לבחירות יהיה קצר יותר, לנוכח הנסיבות החריגות של קיום בחירות בפעם השלישית בתוך פחות משנה. ועדת הבחירות, שבתחילה התנגדה לכך באופן נחרץ, הודיעה שלשום (יום ב') שהיא מוכנה לקיצור תקופת מערכת הבחירות ל־75 יום, אך לא פחות מכך.

 

בוועדה מסבירים שמתוך 90 הימים הקבועים בחוק עומדים לרשותה 65 ימי עבודה בלבד, אותם ניתן לחלק לארבעה פרקים, שכל אחד מהם חייב להסתיים לפני תחילת הפרק הבא.

 

פרק ראשון: על פי החוק אמור להימשך 15 ימי עבודה וכולל בין היתר איתור ושכירת מבנים פנויים, פריסת תשתיות תקשורת ומחשוב וגיוס כאלף עובדים ברחבי הארץ. בוועדה מזכירים כי חלק לא מבוטל מעובדי הבחירות כבר נעדרו מעבודתם הקבועה בשתי מערכות בחירות בשנה האחרונה, עובדה שתערים קשיים על שחרורם ממקום עבודתם פעם נוספת.

 

עוד נדרש בזמן זה להתחיל בהזמנת ציוד והדפסת מעטפות ההצבעה, הטפסים והמסמכים השונים.

 

כמו כן, מסבירים בוועדה, גורמים שמעוניינים להקים מפלגות חדשות חייבים בתקופה זו להתחיל את הליכי הרישום, וקיצורה עלול להיתפס כניסיון למנוע מגורמים חדשים להתמודד לכנסת.

 

מרכז השליטה והבקרה של ועדת הבחירות    (קרדיט צילום: ועדת הבחירות המרכזית)

מרכז השליטה והבקרה של ועדת הבחירות    (קרדיט צילום: ועדת הבחירות המרכזית)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

פרק שני: על פי החוק אמור להימשך 17 ימי עבודה וכולל בדיקה של כ־11 אלף מקומות קלפי ברחבי הארץ, מתן זמן למפלגות המתמודדות לקבלת הטפסים והיערכות להקמת הקלפיות המיוחדות, בין היתר בבתי סוהר, בתי חולים ושגרירויות - שלהן יש פעולות ייחודיות וציוד שונה. עם השלמת ההצטיידות, מתחילה אריזת הקלפיות. בשלב זה גם יש להתחיל בגיוס עשרות אלפי מזכירי ועדות קלפי, סדרנים ומפקחים ולבצע ראיונות, הכשרה ובחינות.

 

פרק שלישי: נמשך גם הוא 17 ימי עבודה וכולל את בדיקת כלל רשימות המועמדים והעברת הליקויים לרשימות, שרשאיות לתקן אותם בתוך חמישה ימים.

 

לאחר מכן מתקיים הליך פסילת הרשימות, שבסיומו יש יומיים בלבד להגשת ערעורים לבית המשפט העליון, שנדרש לדון ולהכריע בהם בהרכב מורחב בתוך חמישה ימים בלבד. רק לאחר מכן מאשרת מליאת הוועדה את הרשימות, האותיות והכינויים. בזמן זה גם מופקות ונשלחות מיליוני ההודעות לבוחר.

אורלי עדס (צילום: עמית שאבי)
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס(צילום: עמית שאבי)

פרק רביעי: נמשך 16 ימי עבודה על פי החוק וכולל את אריזת החומרים הייחודיים לכל קלפי, שלא ניתן להתחילה לפני אישור רשימות המועמדים, ואת הדפסת מאות מיליוני פתקי ההצבעה, שניתן לבצע רק לאחר הכרעת בית המשפט העליון בערעורים על פסילת או אישור רשימות מועמדים.

 

יש גם לבצע הדרכה ליותר מ־20 אלף מועמדים לתפקיד מזכיר קלפי ולשבצם, וגם סיעות הכנסת היוצאת נדרשות לשבץ את נציגיהן בוועדות הקלפי - למעלה מ־70 אלף איש בחלוקה ארצית.

 

בשבועיים האחרונים משודרים שידורי התעמולה ומתחיל מסע הפרסום של ועדת הבחירות לעידוד ההצבעה.

 

בוועדה מציינים שלוח הזמנים לא השתנה באופן מהותי מאז חקיקת חוק הבחירות לכנסת בשנת 1969, כאשר היו רק 3,395 קלפיות, לעומת כ־11 אלף כיום, ו־1.8 מיליון בוחרים, לעומת כ־6.4 מיליון כיום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים