ככה את מבריחה אותם
האהבה נמצאת בכל מקום. ואת נמנעת ממנה. מסתתרת מפניה. את כל כך מפחדת שהלב שלך יישבר, ולכן מבקשת מכל גבר שעימו את נפגשת להבטיח לך שיהיה בסדר, שהוא בסדר, רוצה להתחתן, מת על ילדים, יקים לך בית. וככה בדיוק את מבריחה אותם
הוא אוסף אותך בתשע ורבע מתחת לבית כמו שסיכמתם. נראה נחמד. מריח טוב. אתם מפליגים לפאב שבפאתי העיר. השיחה ביניכם קולחת. את צוחקת קצת. המתח שבגופך מתפוגג לאט. לרגע את מניחה לו ללטף בעדינות את כף ידך. ואז לוקחת אותה חזרה. מוקדם מדי. צריך להיזהר מפתיחות מטעה.
את שואלת מה הוא מחפש. את מבהירה לו שאת רוצה קשר. את מבקשת לדעת אם הוא רציני. את מתוודה בפניו על האכזבה שלך מהקודם. האלכוהול מסייע לך להיפתח אליו. הוא חמוד. צ'ארמר. מתוק אמיתי. מחמיא לך. מתקרב אלייך. מנשק אותך לאט על השפתיים. מניח לך להתמכר אליו. לרצות אותו כל כך. לאבד את עצמך בין זרועותיו.
הוא יעזוב את המיטה שלך לפנות בוקר ואף פעם לא יתקשר. מחר תקומי, פרועת שיער, ותשאלי את עצמך איך זה קרה לך שוב. כיצד התפתית לשכב עם גבר זר. ולמה התוכנית שלך לא עובדת: טבעת לפני גיל 32. ילד תוך שנה. משפחה. בית. להזדקן ביחד. אושר כמו בסרטים. שוב זרקת הכל לפח. שוב את אשמה.
האהבה נמצאת בכל מקום
אין לך שום סיכוי למצוא אהבה. את לחוצה. נואשת. מפוחדת. וביקורתית. אמא כבר לא מביטה לך בעיניים. ואבא מספר שהיא לא ישנה בלילה. אחותך בהריון. כל החברות שלך התחתנו. ואת, שלא מרגישה בשלה, שלא יודעת אם את בכלל רוצה ילדים, משוטטת בין האפליקציות, מנהלת שיחות שטחיות עם גברים שטחיים, מסננת, משתעממת, מדי פעם מתרגשת, ונפגשת רק כדי להתאכזב. שוב.
את לא יוצאת לדייט, את באה לסגור אולם. את מגיעה עם מזוודה ובתוכה כתובה. בחוץ מחכה המשאית שתעביר את החפצים שלך לדירה שלו. את רוצה, כבר בפגישה הראשונה, בטלפון הראשון, בהתכתבות הראשונה, לדעת שזה הוא. להיות בטוחה שהפעם זה שונה. את חיה באשליות. טובעת בפנטזיות. ולא נותנת לעצמך להכיר. להכיר באמת. לנהל שיחה ללא ציפיות. בלי מעמסה. קליל. פתוח. מהנה. את צעירה. וגם הוא. ואתם רק התחלתם. וכבר את רואה את הסוף.
מוכוונת תוצאה. נאחזת בעתיד. מדמיינת את התינוק שייוולד לכם. למי הוא יהיה דומה? איך תקראו לו? מה המילה הראשונה שיגיד? וואו, הוא כבר התחיל ללכת.
את מתעוררת לבוקר קר במיטתך הצוננת. אמא על הקו. שואלת איך היה הבחור. את חשה בציפייה, לא מסוגלת לעמוד בה, צורחת עליה וטורקת לה בפרצוף. את רוצה שכל זה ייעלם. נמאס לך להיות לבד, ולא בא לך להיות ביחד. את רוצה שקט, אבל מתה שהעולם יתמלא ברעש. ואת כל כך בודדה, ולא מבינה למה זה לא הולך לך. אולי זה גורל, את אומרת לעצמך. או מזל רע. אולי אשאר לבד כל החיים וכדאי להתחיל לחשוב לעשות ילד בעצמי.
אל תלכי לשם. האהבה נמצאת בכל מקום. ואת נמנעת ממנה. מסתתרת מפניה. את כל כך מפחדת שהלב שלך יישבר, ולכן מבקשת מכל גבר שעימו את נפגשת להבטיח לך שיהיה בסדר, שהוא בסדר, רוצה להתחתן, מת על ילדים, יקים לך בית. וככה בדיוק את מבריחה אותם.
את רוצה להיות חופשיה ומאושרת. זה יקרה רק אם תיזכרי מי את. רק אם תשילי ממך את הציפיות המופרכות, את התקוות המנופצות, את כל מה שאת מפחדת ממנו, את כל מה שאת משתוקקת אליו, ותגיעי לדייט משוחררת, סקרנית, נכונה להתאהב. רק אם תקשיבי לגבר שנמצא שם ממול, שמשוחח איתך, שמביט בך, אולי תמצאי בו עניין, אולי תרצי להתקרב אליו, אולי תציעי לראות אותו שוב. אולי תשכבו באותו לילה. אולי זה ייקח זמן. אולי רק תהפכו לידידים. אולי תתאהבי בו. אולי זה סוף סוף באמת יקרה. ויימשך חודשיים. או כל החיים.
הכל פתוח. הכל מותר. הכל אפשרי. אין לך שום מושג מה יקרה הערב. חוסר הוודאות הוא הקסם שמפעיל את החיים. הוודאות מכבה אותם. הניחי לעצמך להקשיב. להביט. להיפתח. לשאול. להתעניין. לדבר בכנות. ואז, אולי, הקסם יתרחש. בזמן הנכון. בקצב הנכון. עם הגבר הנכון.
את לא תמצאי אהבה, האהבה תמצא אותך.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
