אחרי יממה קטלנית: מניין ההרוגים בכבישים גבוה מבשנה שעברה
אחרי שצעירה נדרסה תחת הרכבת הקלה, ועוד שני בני אדם נהרגו בתאונות, הגיע מניין ההרוגים בדרכים ל-318, לעומת 316 בכל שנת 2018. "השנה תסתיים עם 340 עד 350 הרוגים", מזהיר מומחה
צמד תאונות הדרכים הקטלניות אתמול (רביעי), שגבו את חייהם של אישה בת 45 וגבר בשנות ה-30 לחייו, העלו את מניין ההרוגים בכבישים מתחילת השנה ל-318 בני אדם. בכך נחצה מספר ההרוגים בתאונות בשנה שעברה, שהיה 316.
השבוע נוספו לרשימת ההרוגים בין היתר גם ציפי רימל ובתה התינוקת נועם רחל שנהרגו ליד גבעת זאב, וכן כנרת עמר, אם לשישה שנהרגה בתאונה חזיתית סמוך למושב שדמות דבורה בגליל. אתמול בלילה נמחצה למוות תמר פניגשטיין בת ה-19 תחת גלגלי הרכבת הקלה בירושלים.
למרות העלייה בהשוואה ל-2018, מספר ההרוגים עדיין נמוך יותר מאשר בשנים שקדמו לה: ב-2017 נהרגו 364 ו-377 נהרגו ב-2016. בשבעה מתוך 11 החודשים האחרונים היה מספר ההרוגים גבוה מבחודשים המקבילים להם אשתקד.
197 מההרוגים עד כה מצאו את מותם בכבישים בינעירוניים, ואילו 121 נהרגו בשטח עירוני. 79 הולכי רגל נהרגו. 14 נהרגו כשרכבו על אופניים חשמליים. שנת 2019 הייתה איומה במיוחד עבור רוכבי האופנועים וגבתה את חייהם של 67 רוכבים - עלייה תלולה של 23 לעומת 2018. 29 בני אדם נהרגו בתאונות שבהן היה מעורב אוטובוס, ו-54 נהרגו בתאונה שבה הייתה מעורבת משאית. מקום המדינה נהרגו בתאונות דרכים 34,053 בני אדם - 5,132 מהם היו ילדים.
למרות שתאונות הדרכים גובות את חייהם של יותר ישראלים מכל פיגוע או אסון טבע, המדינה לא משקיעה די משאבים במאבק נגדן. "למדינה יש אחריות כבדה, ובטיחות בדרכים זה שירות שהיא אמורה לספק", אומר מנכ"ל "אור ירוק" ארז קיטה. לדבריו חסרות כ-200 ניידות של משטרת התנועה במשמרת כדי לאכוף את חוקי התעבורה, ולכן אין הרתעה. הוא גם מציין כי למדינה אין תוכנית אסטרטגית לאומית למיגור הקטל בדרכים.
רחלי טבת-ויזל, מנכ"לית הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), אומרת כי "מה שמאוד בולט לכל מי שמביט בנתונים השנה זה נושא האופנוענים". לדבריה, "מות האופנוענים הוא נתון שעולה משנה לשנה, והשנה מדובר בעלייה דרמטית, שכללה הרבה תאונות עצמיות והרבה תאונות שקשורות למיומנות הרכיבה. לכן עלינו להגיע לאופנוענים ולעבוד איתם חזק בהכשרות ראשוניות ומתקדמות כדי לשפר את היכולות שלהם".
בנוסף היא מציינת כי בשל העובדה שמרבית הפצועים קשה נפגעים בתוך הערים, על המדינה לאמץ את מודל עיר בטוחה של הרלב"ד, הכולל עירוב של הרשויות באכיפה. "צריך לשנות משהו קריטי ברמת האכיפה העירונית - צריך חקיקה של הכנסת לתת יותר סמכויות לפקחים", היא מסבירה.
"אין סיבה שפקח לא ייתן קנס על אי חבישת קסדה, וראשי ערים צריכים להיות יותר מעורבים לדחוף שיהיה יותר פיקוח עירוני ויהיו שבילי אופניים, ולבתי הספר יהיה חינוך תעבורתי, ולוודא יישום תוכניות חינוך והסברה בעריהם", אומרת טבת-ויזל ומוסיפה: "איזו משימה יותר חשובה יש לראש עיר מלשמור על תושביה?".
"השנה הזו תסתיים עם בין 340 ל-350 הרוגים על הכביש", מעריך ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ובטיחות בדרכים. הוא מציין כי כעת מתחיל החורף, שבמהלכו גובר הסיכון לתאונות.
ד"ר בקר מציע להגביר את מאמצי ההסברה והחינוך כדי להפחית מיידית את מספר ההרוגים. הוא מציע להקצות זמן אוויר בטלוויזיה לתשדירים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לצד מאמצי הדרכה ממוקדים לתלמידי כיתות י"ב ובמגזר הערבי.
חרף המשאבים החסרים, באגף התנועה של המשטרה עושים מאמצים גדולים כדי להיאבק בתאונות. דובר האגף, רב-פקד שחר גמזו, מסביר כי השוטרים מתמקדים באכיפת עבירות מסכנות חיים, כגון שימוש בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה. "למרות שבציבור מבינים שזו עבירה מסוכנת, נהגים עדיין מדברים בסלולר בעת נהיגה, והרבה", הוא מספר. אכיפת המשטרה גם מתמקדת בנהיגה בשכרות, ביריונות בכביש ונהיגה במהירות מופרזת.
על אף שהאחריות מוטלת לפתחה של המדינה, גם הנהגים יכולים לפעול כדי לצמצם את היקף התאונות. "הנהג הישראלי צריך להתמקד בנהיגה, לא בהודעות ווטסאפ או בטלפון", אומר און יעקובסון, מדריך לנהיגה מתקדמת בבית הספר דרייב ארט. "הוא צריך לתכנן את הנסיעה, לנסות לחשוב מה הנהגים האחרים בכביש רוצים לעשות, ויתרה מכך - להסתכל קדימה ולעומק. כשאתה מסתכל רק על הרכב שלפניך אתה תעשה אותו דבר כמוהו, אבל אם תסתכל קדימה - אתה יכול לצפות מה יקרה".
לפנייה לכתב/ת 
