מחקר: לימוד שפת מיעוט משפר את ההישגים הלימודיים
מחקר שנערך ברחבי העולם מעלה כי לימוד שפת מיעוט משפר את ההישגים הלימודיים של תלמידים והדבר מהווה בסיס לפיתוח סובלנות בין-תרבותית. המחקר יוצג במלואו בכנס פורום דב לאוטמן שייערך ביום שלישי הקרוב (17/12) בקריית האוניברסיטה הפתוחה. הכנס יעסוק השנה בנושא "שפה כיוצרת ומשנה מציאות". מה עם לימוד השפה הערבית בישראל? "קיים פספוס גדול שהילדים לא לומדים אותה מספיק", אומרת יעל נאמן מנכ"לית קרן לאוטמן
בשיתוף פורום דב לאוטמן
שפה היא ביטוי משמעותי לזהות, לתרבות ולמעמד. בישראל, בה דוברי ערבית מהווים 20% מהאוכלוסייה, הערבית היתה עד לאחרונה שפה רשמית, כתוצאה מחקיקה מנדטורית שנשארה על כנה לאורך השנים. חוק הלאום שאושר לאחרונה בכנסת הפחית את מעמדה החוקי של השפה הערבית בישראל.
במציאות היום-יומית, הציבור היהודי לא יודע ערבית ורובו המכריע לא לומד ערבית. בבתי הספר שבכל זאת מלמדים ערבית, התלמידים לומדים ערבית ספרותית ובצורה לא מעמיקה.
על רקע המצב הנוכחי והאירועים האחרונים, הוחלט בפורום לאוטמן למדיניות החינוך, המהווה שיתוף פעולה בין קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה, דלתא גליל ושותפים נוספים, לבחון ארבעה מקרים של מדיניות רב שפתית ברחבי העולם. המחקר, אותו ביצעה וכתבה יעל מעוז שי, צפוי לסייע לישראל להיערך בצורה המיטבית לתכנון מדיניות חינוך רב-שפתית.
כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך - שיתוף פעולה בין קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ודלתא גליל, שיתקיים ב 17 בדצמבר יעסוק השנה בנושא השפה - כיוצרת ומשנה מציאות ובסימן 5 שנים לפורום דב לאוטמן.
על מנת לבצע השוואה רלוונטית ככל הניתן למצב בישראל, הבדיקה נערכה במדינות דמוקרטיות, וברוב המקרים על רקע מתיחות בין הקבוצות השונות סביב השימוש בשפה. מה היו האתגרים הגדולים ביותר ביישום מדיניות חינוך רב-שפתי, וכיצד התמודדו איתם במדינות השונות? ומהן התועלות הגדולות שהופקו מיישום המדיניות?
מהחייאת שפה, ועד יצירת כלי להצלחה
מקרה הבוחן הראשון שנבחן הוא האוטונומיה הבאסקית בספרד, בה השפה הבאסקית כמעט ונמחקה כתוצאה מדיכוי והתפשטות השפה הספרדית. כחלק ממדיניות השימור של השפה, נכנס לתוקף ב-1982 החוק לנירמול השפה הבאסקית, שמטרתו החזרת הבאסקית לזירה הציבורית דרך מערכת חינוך דו-שפתית בשטחי האוטונומיה. החוק אפשר להורים לבחור מה תהיה שפת החינוך המרכזית של ילדיהם, במקביל לשילוב הבאסקית בכל מוסדות החינוך. במחקרים מהשנים האחרונות, מחצית מבני 16-24 מגדירים את הבאסקית בתור שפה שניה, וכ-30% מתוכם רואים בה בתור שפה ראשונה.
עוד מקרה בוחן היה מדיניות החינוך הרב שפתית במדינת יוטה, ארה"ב, אשר נכנסה לתוקף ב-2008. המטרה של אימוץ המדיניות היתה שיפור איכות החינוך והקניית כלים וכישורים המתאימים להשתלבות בעידן הכלכלה העולמית. התלמידים ביוטה לומדים אנגלית ושפה נוספת במספר זהה של שעות בבית הספר היסודי, והתוצאות מדברות בעד עצמן: ילדים הלומדים בתכניות הלימוד הרב-שפתיות רושמים הישגים גבוהים יותר בשפה האנגלית.
קוויבק היא מקרה מאוד מעניין, הכולל מטענים רגשיים, לאומיים ומעמדיים. מדובר בפרובינציה היחידה בקנדה בה צרפתית היא השפה הרשמית היחידה, ומרבית התושבים מחויבים לה ולתרבות הקשורה בה. בעשורים האחרונים דוברי הצרפתית חשים תחושת דיכוי בעקבות העליונות המעמדית-כלכלית של המיעוט דובר האנגלית באזור. לפני כעשור, הוחלט להתחיל את לימודי האנגלית כבר בגיל הגן. אמנם נראה שמדובר במהלך צנוע, אך הוא עורר סערה פוליטית ומורכבות טכנית.
גם במקרה זה, התוצאות חיוביות: דווח על ירידה בחשדנות בקרב ההורים והילדים כלפי השפה האנגלית, ודרישה מצד ההורים להעמקת החשיפה של הילדים לאנגלית.
המקרה האחרון שנבחן הוא מדיניות החינוך של שווייץ, המורכבת מ-26 קנטונים החברים בקונפדרציה, הכוללת 4 שפות רשמיות. מאז 2009, פועלת המדינה לקידום חינוך רב-שפתי במערכת החינוך, באמצעות האחדה בין תכניות החינוך בקנטונים וחובת הוראה של שתי שפות נוספות בבית הספר היסודי. היחסים של הממשל השוויצרי עם הקנטונים כולל מורכבות שפתית גדולה, מה שהוביל לאתגרים לא פשוטים בשלבי תכנון המדיניות והטמעתה. מנתונים עדכניים עולה כי התלמידים שנכנסו לתכנית לומדים יותר שעות לימוד בשפה השנייה והשלישית.
מממצאי הסקירה עולה כי למדיניות המתמקדת בהטמעה דו-שפתית באופן שוויוני, יש השפעה משמעותית: לימוד מעמיק של שפת המיעוט, שיפור ההישגים האקדמיים של התלמידים, ובמקרים בהם משולבים חילופי תרבויות, גם פיתוח סובלנות בין-תרבותית. בנוסף, לימודי שפה נוספת שיפרו גם את עמדת הכניסה של התלמידים לעולם של כלכלה גלובלית.
החסמים רבים, אך גם הדרכים לפתרון
בכל המקרים שנבחנו, הופיעו חסמים מערכתיים וכאלו הקשורים לזירה הציבורית. על מנת להתמודד עם החסמים הנפוצים בזירה הציבורית, נערכה הכנה של קהלי היעד לקראת שיתוף פעולה עם המדיניות החדשה. קובעי המדיניות ניסו לזהות מוקדם ככל הניתן את ההתנגדויות של קבוצות האינטרסים השונות, לספק מענה הסברתי ולקניות תכנית תמיכה למשפחות.
כדי למנוע את ההתנגדות בנוגע לתועלת הנמוכה (ערך ההמרה) של לימוד שפת המיעוט, נבנתה מדיניות לטווח הרחוק, תוך שימת דגש על התועלת ההשכלתית והכלכלית של לומדי השפה.
באשר למחסור במורים, נערכה הכנה מקיפה של תכניות להכשרה וגיוס של מורים למערכת החינוך. בכל הנוגע למחסור חומרי הוראה, נעשתה בנייה מואצת של חומרים פדגוגיים, לצד שיתופי פעולה עם מדינות וקהילות רלוונטיות.
כחלק מהמאמץ להפחתת התחושה של חוסר גיבוי מצד הגורמים בשטח, הדרג המדיני והמתכנן גיבש תכנית המקדמת חקיקה, תקציב וכלים טכניים ליישום. בנוסף, נעשה מיפוי צרכים בשטח תוך התייחסות לשונות אזורית, תרבותית ופוליטית, כדי לשמור על איזון בין אוטונומיה לריכוזיות.
הדרך ליישום בישראל - שפה בתור משאב לשיפור החברה
על פי הנתונים העולים ממקרי הבוחן, ובמציאות היום-יומית בישראל, אין ספק כי כאשר קיים מיעוט, על מתכנני המדיניות לנקוט בעמדה ברורה באשר למעמד השפה שלו, ובהתאם לכך לעצב מדיניות חינוך במערכת החינוך הציבורית. חינוך המבוסס על הטמעה שפתית הדדית מקדם הידברות וסובלנות בין הקהילות, תורם ליצירת קשרים חיוביים ביניהן ובינן למדינה, ומסייע להפצת שפת המיעוט בזירות שונות של החיים הפרטיים והקהילתיים.
השאלה הגדולה אשר צריכה להישאל, היא האם השפה מהווה בעיה, האם היא זכות בלבד, או שהיא משאב שהשימוש בו יכול לשפר את החברה כולה. במערכת חינוך הרואה בשפה כמשאב, השפה המוחלשת נלמדת במקביל ולעתים בהיקף שווה לשפה הדומיננטית.
"אם אנחנו רוצים לשאוף לחיזוק של דמוקרטיה וחיים משותפים בישראל, אנחנו צריכים לתת את הדעת על כל השפות המדוברות במדינה, ובפרט ערבית ש-20% מהאוכלוסייה דוברים אותה", אומרת יעל נאמן, מנהלת קרן לאוטמן.
לדבריה מהסקירה שנערכה עולה כי כאשר יש מדיניות ברורה, הקצאת משאבים והכנה של דעת הקהל, זה עובד. "במודל שיושם במדינת יוטה בארה"ב, הראו בבירור תועלת של כל התלמידים מהלימוד הרב שפתי. לא רק ילדי המהגרים. השאיפה היא להראות שלימוד שפות בכלל, ולימוד ערבית בפרט, תורם לכולם. אם ערך ההמרה של הערבית יגדל, זה יעודד את כל המערכת. נכון להיום, יש חסמים רגשיים ותרבותיים לצד העובדה שלא רואים בלימוד ערבית ערך לעתיד".
"אם היתה מדיניות עקבית, הקצאת משאבים וראיית ערך- היה אפשר לראות תאוצה בלימודי ערבית", אומרת נאמן. "בפועל מתרחש ההיפך הגמור, למרבה הצער". נאמן מציינת את הסצנה הפורחת ללימוד ערבית בקרב מבוגרים, מה שמראה שהאזרחים הבוגרים רואים בכך ערך. "קיים פספוס גדול שהילדים בשלב הקריטי של לימוד שפה, לא לומדים אותה".
שפה כיוצרת ומשנה מציאות
פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך הוקם לפני 5 שנים, מתוך מטרה לעידוד חינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים, על רקע הירידה בחשיבות שלו בשיח של החברה הישראלית.
נאמן אומרת כי "חינוך אזרחי מוזנח במערכת החינוך וגם בדעת הקהל, למרות שמדובר באחד הנושאים החשובים לעתיד החברה והמדינה: להקנות לילדים ידע ומיומנויות דמוקרטיות, כמו גם הכרות עמוקה עם סוגיות חברתיות ועם הקבוצות השונות בחברה הישראלית. הקמנו את פורום דב לאוטמן כדי להציב את הנושא על סדר היום ולעודד את המערכות השונות לקדם את זה. במסגרת הפורום אנו עורכים מחקרים בנושא וכותבים המלצות וניירות עמדה".
לדברי נאמן, "לאורך השנים עשינו הרבה מחקרים ובכולם עולה שבמערכת החינוך ובחינוך הבלתי פורמלי, המצב של חינוך אזרחי לדמוקרטיה ולחיים משותפים ולמיומנויות אזרחיות - נמצא בחוסר גדול מאוד בישראל, בסופו של דבר זה בא לידי ביטוי בחיים שלנו כחברה. אם לא נבין שלכל דבר יש מחיר, ואם לא נחנך ילדים לדמוקרטיה חזקה ולחינוך אזרחי איתן, בתור אזרחים בוגרים הם יגיעו למצבים שבהם אנחנו נמצאים היום, בהם הדמוקרטיה הולכת ונחלשת".
כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך - שיתוף פעולה בין קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ודלתא גליל, שיתקיים ב-17 בדצמבר יעסוק השנה בנושא השפה - כיוצרת ומשנה מציאות ובסימן 5 שנים לפורום דב לאוטמן.
בשיתוף פורום דב לאוטמן
לפנייה לכתב/ת 
