מרום: "בטוח בחפותי, לא נפל רבב במעשיי"; גנור: "הכל נעשה כדין"
דמויות המפתח בפרשת הצוללות וכלי השיט, שנגדם הוחלט להגיש כתב אישום בגין עבירות כגון שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים - הגיבו על החלטת הפרקליטות. מפקד חיל הים לשעבר אלוף (מיל') מרום: "כתב החשדות מופרך מן היסוד". עו"ד דוד שמרון: "פוליטיקאים עשו בי קרדום לחפור בו"
היום (ה'), שעות אחרי שפרקליט המדינה שי ניצן אימץ את החלטת הפרקליטות להגיש שורת כתבי אישום חמורים בפרשת הצוללות וכלי השיט (תיק 3000), הגיבו חלק מדמויות המפתח בפרשה - מפקד חיל הים לשעבר, אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, עו"ד דוד שמרון, עד המדינה לשעבר מיקי גנור והשר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג - על ההתפתחות, ודחו את המיוחס להם.
"קיבלתי בעצב ובכאב את ההחלטה השגויה של פרקליט המדינה על הגשת כתב האישום נגדי", מסר אלוף מרום. "אני מכבד את רשויות החוק בישראל, אך סבור כי כתב החשדות מופרך מן היסוד". מרום, המיוצג על-ידי עוה"ד ציון אמיר ואייל רוזובסקי, הוסיף: "אני מכיר את העובדות ובטוח בחפותי. בכוונתי להיאבק ולהוכיח לכל פקודיי ב-40 שנות שירותי הצבאי - ולכל עם ישראל - כי לא נפל רבב במעשיי. אני בטוח כי לאחר שימוע תשתנה ההחלטה ולא יוגש כתב אישום נגדי".
עו"ד ציון אמיר מסר כי הוא "קיבל בתדהמה וצער גדול על כתב החשדות. מדובר בטענות מופרכות מהיסוד. צ'ייני היה ונשאר נקי כפיים. הוא חב חוב גדול לפקודיו ולמשפחתו וזה יביא אותו להוכיח את חפותו וצדקתו. חבל שהפרקליטות לא התייחסה לדברי מיקי גנור, עד המדינה שניקה לאחרונה אותו מכל חשד. הוא בסך הכול שכר אותו כיועץ".
עורכי דינו של מיקי גנור, בעז בן צור ומאיר ארנפלד, מסרו בתגובה: "כמקובל בעסקאות רכש ביטחוני, העסיק מר גנור יועצים שונים במסגרת פעילותו הקשורה בעסקת הצוללות. כלל התשלומים ששולמו ליועצים אלה שולמו כדין ובאופן שקוף לחלוטין, תמורת עבודתם של אותם יועצים.
"כתב החשדות בעניינו של מר גנור הועצם והוחרף באופן מלאכותי, משביקש גנור להקשיב לצו מצפונו ולהעיד אמת בלבד, עדויות אשר לא עלו בקנה אחד עם כותרות שנקשרו לתיק 3000. מכל מקום, מכלול העובדות, המסמכים, ההקלטות והצילומים מוכיחים היטב כי תיק 3000 נופח מעבר לכל פרופורציה. יש להניח כי בתום הליך השימוע תתבהר התמונה במלואה – תמונה השונה לחלוטין מזו המוצגת בכתב החשדות".
גם עו"ד דוד שמרון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסר בתגובה: "קיבלתי את כתב החשדות ועיינתי בו. אין בו צוללות. אין בו שוחד. אין בו מרמה. ובכל זאת, מה יש בו? עבירה טכנית המתוארת באופן פומפוזי תוך טעויות ניכרות בעובדות, ועל כן בשימוע שייערך גם היא תוסר מסדר היום. משפחתי ואני עברנו תקופה ארוכה ומטלטלת וככל הנוגע אליי, הפרשה המכונה 'פרשת הצוללות' הגיעה היום לידי סיום".
"אין לאדם אלא את חירותו ואת שמו הטוב", הוסיף עו"ד שמרון. "איש לא יכול לדמיין מה עובר על אדם חף מכל פשע, אשר קם יום אחר יום לקרוא פרסומים אודותיו בעניין פרשת הצוללות שאינם אמת. אין בי שום כעס על כל מי שעסק בעניין בדרך מקובלת ומקצועית.
"אם יש בי כעס, הוא אך ורק נגד חבורה צינית של אנשי ציבור ופוליטיקאים, שמבלי לדעת את העובדות, וחמור מכך - חלקם על אף שידעו את האמת - עשו בי קרדום לחפור בו, כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלהם, והשתלחו בי יום אחר יום בניסיון לפגוע בי. אין לי שמץ ספק שבמהלך השימוע נביא לביטול החשד שנותר ושבא לידי ביטוי בכתב החשדות".
עורכי דינו של שמרון, עמית חדד ונועה מילשטיין, מסרו: "הודעת הפרקליטות משקפת את מה שידענו וטענו מתחילת הדרך - לא נפל רבב בהתנהלותו של דוד בפרשה שכונתה בתקשורת 'פרשת הצוללות'".
עוד נמסר כי "אנו בטוחים בצדקתו של דוד ואנו מקווים שלאחר שנפרוס את טיעוננו ונציג לפרקליטות את העובדות כהווייתן - גם כתב החשדות המינימלי שהועבר לעיוננו היום, שעניינו בחשד לביצוע עבירה שאין לה כל קשר ל'פרשת הצוללות', ייסגר. דוד יכול היום לחזור לחייו ולהתחיל לשקם את שמו הטוב שנפגע בשל אירועים שהיום גם הפרקליטות קבעה, ובצדק, שאין להם כל קשר לדוד".
עורך הדין ירון קוסטליץ, פרקליטו של השר לשעבר זנדברג, מסר: "הצטערנו לקבל את הזימון לשימוע, שכן סברנו שיש מקום לסגור את התיק בעניין זנדברג עוד בסיומה של החקירה. אנחנו מאמינים שנצליח לשכנע את הפרקליטות בשימוע כי יש לסגור את התיק בעניינו של זנדברג".
אישומי השוחד בפרשת הצוללות
בכתב החשדות צוין כי מיקי גנור שימש בין השנים 2017-2009 סוכנו של התאגיד הגרמני טיסנקרופ בישראל. במקביל עסק גנור גם בתחום הנדל"ן. במסגרת תפקידו כסוכן התאגיד פעל גנור לשווק ולקדם עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. אבריאל בר-יוסף שירת כקצין בחיל הים עד 2003, עת השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. בין השנים 2009-2004 כיהן כמנהל ועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל, בשנים 2015-2009 כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) וב-2016 מונה לראש המל"ל, אולם תוך זמן קצר הוקפא מינויו ולבסוף בוטל.
אליעזר מרום (צ'ייני) כיהן בין השנים 2011-2007 כמפקד חיל הים ושוחרר מצה"ל ב-2012 בדרגת אלוף. דוד שרן כיהן בין השנים 2012-2009 כראש מטה שר האוצר יובל שטייניץ. בין ינואר 2013 לדצמבר 2014 כיהן שרן כמזכיר חברת קצא"א. בין דצמבר 2014 לאוגוסט 2016 כיהן שרן כמנהל לשכת ראש הממשלה, ובחלק מהתקופה כיהן במקביל גם כראש הסגל במשרד ראש הממשלה.
הח"כ והשר לשעבר אליעזר זנדברג כיהן בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל. דוד שמרון הוא שותף במשרד עורכי דין פרטי. שי ברוש הוא איש עסקים ישראלי, ששירת בעבר כקצין בחיל הים עד ששוחרר מצה"ל ב-2001 בדרגת תת-אלוף. רמי טייב כיהן כיועץ פוליטי לשר שטייניץ בין השנים 2017-2011. יצחק (צחי) ליבר הוא יועץ אסטרטגי ויועץ תקשורת עצמאי, וכן חברו ומקורבו של שרן.
עסקאות כלי השיט
לפי כתב החשדות, במשך השנים רכשה מדינת ישראל מהמספנות שבשליטת תאגיד טיסנקרופ חמש צוללות. למדינה ניתנה אופציה לרכוש בעתיד צוללת נוספת, שישית במספר, במחיר שנקבע מראש. באפריל 2011 אישרה ועדת שרים אישור עקרוני למימוש האופציה לרכש הצוללת השישית, וכעבור כשנה חתמה מדינת ישראל על חוזה מול התאגיד למימוש האופציה.
במקביל נחתם הסכם עם התאגיד בנוגע לעריכת "מחקר היתכנות לצוללות 9-7". בשנת 2015 החלה במל"ל פעילות מואצת לצורך בחינת האפשרות לרכש צוללות 9-7. באוקטובר 2016 החליט הקבינט לרכוש את הצוללות, ולאחר מכן הושגו הסכמות בין ממשלת ישראל לבין ממשלת גרמניה על כל פרטי מזכר ההבנות בנוגע לרכש צוללות 9-7. במקביל, במאי 2015 נחתם חוזה בין מדינת ישראל לתאגיד לרכישת ארבע ספינות מגן.
לפי כתב החשדות, בין גנור לבר-יוסף היו יחסי היכרות על רקע שירותם הצבאי המשותף בחיל הים. לפני שנת 2009 לא התקיימה כל מערכת יחסים בין גנור למרום, פרט להיכרות בסיסית על רקע שירותם הצבאי המשותף בחיל הים. בפגישות שקיים בר יוסף עם גנור במהלך שנת 2009 הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך.
באותה עת שימש ישעיהו (שייקה) ברקת סוכן התאגיד בישראל, וזאת במשך יותר מ-20 שנה. גנור הסכים לרעיון שהעלה בר-יוסף, וסמוך לכך החלו השניים לפעול לצורך קידום המינוי. בהתאם לסיכום בין השניים נפגש בר-יוסף עם מפקד חיל הים מרום, על מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור כסוכן התאגיד.
בכתב החשדות נאמר כי לתמיכת מרום במינוי גנור הייתה חשיבות מכרעת בתהליכי הרכש של מערכת הביטחון בשל תפקידו כמפקד חיל הים. בעקבות זאת נפגשו מרום, גנור ובר-יוסף והחלו לקדם את מינויו לסוכן התאגיד.
לצורך כך יזמו בר-יוסף ומרום ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות מטעם התאגיד באותה העת, שאליו דאגו להביא את גנור. בנוסף, למחרת התקיימה פגישה בלשכת מרום בנוכחות פרייטג ובר-יוסף שאליה הוזמן גם גנור, שלא היה לו כל מעמד בתאגיד או בחיל הים באותה עת, בעוד ברקת, סוכן התאגיד, לא הורשה להשתתף בפגישה.
גנור, כך לפי כתב החשדות, פעל במהלך הביקור תוך הסתייעות במרום ובבר-יוסף להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון הישראליות ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו לתפקיד.
בר-יוסף דאג, בין היתר, לארגן פגישה בין שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לבין פרייטג. במהלך הפגישות שקיימו גנור, מרום ובר-יוסף מראשית שנת 2009 לצורך קידום מועמדותו של גנור כסוכן התאגיד, התגבשו ביניהם הבנה, הסכמה וציפייה שלפיהן מרום ובר יוסף-יקבלו מגנור גמול על פעילותם לטובת מינויו כסוכן התאגיד ועל קידום עסקאות הרכש של כלי השיט במסגרת תפקידם. לאחר ביקור פרייטג בישראל ובעקבות מהלכי גנור, מרום ובר-יוסף החל משא ומתן בין גנור לתאגיד, שבסופו הוא מונה לסוכן התאגיד במקום ברקת.
קבלת עמלות בגין העסקאות על ידי גנור
בכתב החשדות צוין כי על פי חוזה שנחתם בין גנור לתאגיד ב-2009, גנור היה זכאי לעמלה של 3.7% מכל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט עסקת הצוללת השישית שמלכתחילה לא היה זכאי לעמלה בגינה. בהמשך סוכם כי בכל זאת יקבל עמלה בגובה 2% בגין עסקה זו. בהתאם לכך, החל ממאי 2012 קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן התאגיד בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של 10,402,971 אירו.
משעה שגנור התמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן הוא פעל בדרכים שונות, תוך שימוש בעובדי ציבור שונים, לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם את ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.
יחסי שוחד בין גנור לבר יוסף
לפי כתב החשדות, בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל הוא הוביל את עיסוק המל"ל בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד. פעולות בר-יוסף לקידום מינויו של גנור לסוכן התאגיד ולקידום עסקאות כלי השיט נעשו בעקבות ההבנה, ההסכמה והציפייה שנרקמו ביניהם, שלפיהן בר-יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו.
לפי כתב החשדות, מנקודת זמן מסוימת אכן דרש בר-יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות הרכש של כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל. ניסיונות בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על ידי שי ברוש, מקורבו של בר-יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, שמהן יפיק טובות הנאה.
מהי פרשת הצוללות?
לפי כתב החשדות, דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו, שאותם סירב גנור לשלם. לאחר משא ומתן סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120 אלף אירו בעד פעולותיו של בר-יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב. בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה שילם גנור לברוש 420 אלף שקל עבור פעולות שביצע בר-יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור.
התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014, בעקבות פגישה בין גנור לברוש ולבר-יוסף ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן.
זאת, כך לפי כתב החשדות, נוכח פעולותיו של בר-יוסף במסגרת תפקידו למינוי גנור לסוכן התאגיד ובגין פעולותיו לקידומן של עסקאות כלי השיט, שבעקבותיהן קיבל גנור כאמור עמלות בגין עסקאות אלו בסך מיליוני אירו. גנור הבהיר לבר-יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית שלה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, עסקאות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציג בכזב את העסקאות כעסקאות תיווך לגיטימיות.
לפנייה לכתב/ת 
