זינוק בסין, שיפור בקטאר והנפילה של פינלנד: מה עשה שאר העולם במבחני פיז"ה?
תלמידי ישראל מדשדשים באמצע הטבלה בבחינה הבינלאומית בקריאה, מתמטיקה ומדעים. איך קפצו הסינים לצמרת והאם זה קשור למספר שעות הלימוד? האם המיקום המרשים של אסטוניה קשור לאיכות המורים? כמה כסף משקיעה קטאר בכל תלמיד? ומה קרה להולנד ופינלנד? סקירה עולמית
בעוד שתלמידי ישראל רשמו ירידה בציוני בחינת פיז"ה הבינלאומית של 2018, איפה עומדות שאר מדינות ה-OECD? פרסום התוצאות, שמשקפות את הישגי התלמידים בני ה-15 ברחבי העולם בקריאה, מתמטיקה ומדעים, מהווה הזדמנות למבט מעמיק על מגמות במערכות החינוך ברחבי העולם. ההשוואה לישראל היא במקרים רבים בעייתית מפאת מאפיינים ייחודיים של המדינות השונות, אבל במקרים אחרים היא דווקא רלוונטית.
ה-OECD, שאחראי על ריכוז, הפקת ועיבוד נתוני הבחינות בשיתוף המדינות, ציין בדו"ח שפורסם בשבוע שעבר שהמדינות שרשמו את רמת השיפור הגבוהה ביותר לאורך שני העשורים האחרונים הן אלבניה, קולומביה, מקאו (סין), מולדובה, פרו, פורטוגל וקטאר. המדינות שרשמו את רמת השיפור הגבוהה ביותר בין 2015, אז נערכה הבחינה הקודמת, ל-2018 הן מקאו (סין), צפון מקדוניה, סינגפור, טורקיה, וירדן.
תוצאות מבחני פיז"ה - כתבות נוספות:
- ירידה בציונים, פערי ענק בין תלמידים יהודים לערבים
- תלמידים בישראל מאחורי לבנון, מרוקו וסעודיה
- האיש מאחורי מבחן פיז"ה מסביר לנו איפה טעינו
- ציוני התלמידים הערבים יעלו לכולנו ביוקר / דעה
בחינות פיז"ה (Programme for International Student Assessment) נערכות בבתי הספר אחת לשלוש שנים מאז שנת 2000, על ידי מינהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), במטרה לבחון את ההישגים הלימודיים במדינות המפותחות. מהנתונים של הבחינה ב-2018 עלה כי ישראל לא רק שלא שיפרה את הישגיה, אלא אף רשמה ירידה חדה: ציוני התלמידים הישראלים נמצאים מתחת לממוצע בכל שלושת המקצועות – קריאה, מתמטיקה ומדעים - ובפערים משמעותיים.
על פי הנתונים, באוריינות קריאה הציון הממוצע של תלמידי ישראל הוא 470 נקודות, לעומת 487 נקודות בממוצע ב-OECD (ישראל במקום 37 מתוך 77 המדינות בתחום זה). באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 463 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD )ישראל מדורגת במקום 41 מתוך 78 מדינות). באוריינות מדעים הציון הממוצע של ישראל הוא 462 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ב-OECD (ישראל במקום 42 מתוך 78 מדינות).
בחינת הנתונים בהשוואה למדינות העולם מעלה שאלות כגון האם אחוז המורים בעלי תארים מתקדמים משפיע בהכרח על הישגי התלמידים? האם יש קשר בין מספר שעות הלימוד השבועיות להישגי התלמידים? ואיך צנחו מעצמות חינוך כמו פינלנד, הולנד ובלגיה?
המהפכה הסינית
מערכת החינוך הסינית היא מן הסתם הגדולה ביותר בעולם, ולומדים בה מאות מיליוני תלמידים. על פי דירוג פיז"ה האחרון, היא הגיעה למקום הראשון בעולם בכל שלושת המקצועות, אולם כשבוחנים את האותיות הקטנות ניתן להתרשם קצת פחות מההישגים.
התלמידים הסינים שנבחנו ב-2018 הגיעו רק מארבעה מחוזות עירוניים גדולים: בייג'ינג, שנגחאי, ג'יאנסו וג'ג'יאנג. מאחר שבסין 22 מחוזות (ללא כולל טאיוואן), חלקם מפותחים הרבה פחות, מובן שמדובר בתמונה חלקית. אולי אפילו מעוותת. גם בארבעת המחוזות שהשתתפו, לא כל התלמידים נבחנו אלא רק מעט מעל 80%. לכן, סימן שאלה מסוים מרחף מעל ההישגים של סין בבחינת הפיז"ה האחרונה.
ועדיין, איך ניתן להסביר את ההתקדמות? ייתכן שהיא נובעת מתוכנית אסטרטגית לעשר שנים שמשרד החינוך הסיני החל ליישם ב-2010, וזו שמה לה כמה מטרות במטרה להביא את התלמידים הסינים לצמרת העולמית.
יש כמה מדדים שיכולים לרמוז על הסיבה לשיפור, ובהם מספר שעות הלימוד. למעט איחוד האמירויות, מספר שעות הלימוד השבועיות בארבעת המחוזות הסיניים שנבחנו הוא הגבוה בעולם: הסינים לומדים בממוצע בין 55 ל-60 בשבוע. לשם השוואה, בישראל לומדים בממוצע כ-45 שעות בשבוע.
דו"ח של ה-OECD מ-2016 על מערכת החינוך הסינית עשוי להצביע על סיבה נוספת להצלחה: השקעה בחינוך הקדם יסודי. בעשור האחרון התמקדה סין בבניית גני ילדים ציבוריים והתוצאות לא איחרו להגיע: ב-2014, כ-70% מהילדים בגילאי הקדם יסודי (5-3) היו רשומים לגני ילדים, עלייה של 20% בחמש שנים.
האסטונים מאושרים ומצליחים
אחת המדינות שהישגיה משתפרים באופן מתמיד לאורך השנים היא אסטוניה, שעל פי ציוני הפיז"ה שפורסמו בשבוע שעבר נמצאת בין חמש המדינות המובילות בעולם בהישגי התלמידים בקריאה ובמדעים, ובין עשר הראשונות במתמטיקה. מדובר בנתון מדהים, במיוחד נוכח העובדה שמספר שעות הלימוד השבועיות באסטוניה דווקא נמוך מהממוצע ה-OECD. כלומר, הקשר בין מספר השעות להצלחה בלימודים, שלכאורה מתקיים בארבעת המחוזות בסין, לא יכול להסביר את ההצלחה של אסטוניה.
אז מה כן יכולות להיות הסיבות? ראשית, מדובר במדינה קטנה (כ-1.2 מיליון תושבים), שכמעט 80% מהמורים במערכת החינוך שלה הם בעלי תואר שני ומעלה. בנוסף, ניתוח ציוני הפיז"ה מצביע על השקעה דיפרנציאלית ושוויונית שמצמצמת את הפערים בין התלמידים העשירים לעניים: למשל, בקריאה עמד הפער ביניהם על 61 נקודות (נמוך באופן משמעותי מהממוצע ב-OECD שעומד על 89). הפערים בין תלמידים עשירים ועניים באסטוניה נותרו כמעט זהים לעומת 2009, אז עמד הפער על 59 נקודות.
הסבר נוסף שעלול להצביע על ההישגים של תלמידי אסטוניה הוא שבניגוד למדינות אחרות באירופה, שנאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם גלי הגירה גדולים שאתגרו את מערכות החינוך שלהן, באסטוניה כמעט שלא נאלצו להתמודד עם העניין: רק 10% מהתלמידים באסטוניה תוארו כבעלי "רקע של מהגרים", ללא שינוי משמעותי מ-2009, אז 8% מהתלמידים נחשבו לכאלה.
התלמידים האסטונים לא רק מובילים בהישגים הלימודיים, אלא גם במדדי ההתנהגות: במדדי ההיעדרויות והאיחורים לבתי הספר הם נמצאים מתחת לממוצע. בנוסף, התלמידים האסטונים לא רק מצליחים יותר, אלא גם מאושרים יותר: 70% מהם דיווחו כי הם מאושרים מחייהם, מעל לממוצע ה-OECD שעומד על 67%.
הקטארים מצאו פתרון: כסף
בבחינת הפיז"ה ב-2006 עמד הציון הממוצע של תלמידי קטאר בקריאה על 312. תוך 12 שנה הצליחה הנסיכות לשפר את הציון הממוצע בכמעט 100 נקודות, ובבחינה האחרונה הוא עמד על 407. התמונה דומה בשני המקצועות האחרים: מ-349 במדעים ב-2006 עלו ציוני התלמידים ל-419, ובמתמטיקה עלה הציון מ-318 ל-414.
מהו ההסבר לשיפור המשמעותי בהישגי התלמידים הקטארים? כנראה שההשקעה הכספית. קטאר משקיעה באופן מצטבר את הסכום הגבוה ביותר בעולם עבור כל תלמיד, ובפער עצום מול יתר המדינות. בין 300 ל-350 אלף דולר מושקעים בכל תלמיד במהלך שנות לימודיו במערכת החינוך במדינה. לשם השוואה, ההשקעה המצטברת הממוצעת בכל תלמיד ישראל עומדת על כמעט 80 אלף דולר – קצת פחות מממוצע ה-OECD. ההשקעה הכספית בקטאר באה לידי ביטוי גם במספר השעות השבועיות בבתי הספר: התלמידים בה לומדים כמעט 55 שעות בשבוע.
מנגד, למערכת החינוך של קטאר יש גם מאפיינים שלילים, ובהם הפערים הגדולים ביותר בין בנים ובנות: במתמטיקה, למשל, עמד הפער בין המגדרים על כמעט 70 נקודות לטובת הבנים, יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
אגב, קטאר היא לא המדינה הערבית היחידה שהצליחה לשפר את הישגיה. ירדן הגיעה למקום החמישי ברשימת המדינות שהצליחו לשפר את הישגי התלמידים שלהן בקריאה לעומת 2015, לצד לבנון שהגיעה למקום השמיני.
הצניחה של פינלנד, ניו זילנד והולנד
אחת המדינות שרושמת כישלון צורב במיוחד במרוצת השנים היא הולנד. מאז העשור שעבר ירד בה הציון הממוצע בכל שלושת התחומים, והירידה החדה ביותר נרשמה בתחום הקריאה: 513 ב-2003 לעומת 485 ב-2018.
דו"ח החינוך העולמי של ה-OECD יכול להציע הסבר להידרדרות הזו: אף ששכר המורים ההולנדים הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD, הם דיווחו על כך שהם מתמודדים עם עומס רב יותר ועם כיתות גדולות יותר מבעבר.
גם השיעור הגבוה של תלמידים מהגרים (14%), על רקע גלי ההגירה הגדולים מאפריקה ואסיה בשנים האחרונות, והאתגרים שהם מציבים, עלולים להוות הסבר למגמת ההידרדרות בהישגי התלמידים בהולנד.
מדינות נוספות שרושמות הידרדרות משמעותית הן פינלנד וניו זילנד. בפינלנד נרשמו ירידות חדות בהישגי התלמידים במדינה בכל שלושת המקצועות. במתמטיקה: 548 ב-2006 לעומת 507 ב-2018. במדעים מגמה זהה: 563 ב-2006 לעומת 522 ב-2018.
גם ניו זילנד צנחה בכל שלושת המקצועות. בשנת 2006 היה הציון הממוצע של תלמידי ניו זילנד במתמטיקה 522, ובשנת 2018 הוא עמד על 494.